ענף הרכב הישראלי שרד לא מעט משברים כלכליים וביטחוניים עד היום, אבל הסיטואציה שנוצרה במלחמה הנוכחית היא ללא ספק תקדימית. המלחמה תופסת את הענף בעיצומה של תנופת הצטיידות חסרת תקדים ברכבים חדשים, שהחלה כבר לפני חודשים רבים. הנחת העבודה הייתה שצפוי זינוק בביקוש לרכב חשמלי ברבעון האחרון לקראת העלאת מס הקנייה בינואר, לצד המשך ביקוש ער לרכבים בתחילת 2024 והתאוששות מסוימת במשק לצד רגיעה בהיחלשות השקל.
גל ההצטיידות גם זכה לתגבור מכניסתם של לפחות ארבעה מותגי רכב חדשים, רובם חשמליים מסין, שבצירוף מקרים נדיר היו אמורים לנחות כאן במקביל ברבעון האחרון של השנה ולהתחיל את השיווק.
אך כל הנחות העבודה והתוכניות התאיידו לנוכח המלחמה והזעזועים הכלכליים שנלווים אליה. נכון לעכשיו עוסקים בענף בעיקר בכיבוי שריפות, אולם להתרחשויות בענף כיום יהיו בחודשים הקרובים השלכות לוואי על הכלכלה הישראלית בכלל. ננסה לשרטט כאן תמונת מצב עדכנית, שכמובן עשויה להשתנות.
שחרור מוקדם מהמכס נדמה כחלום באספמיה
ביולי 2023 כתבנו כאן "על פי הערכות עדכניות ברבעון האחרון של השנה עתידים לנחות בישראל בין 70 ל־80 אלף כלי רכב, רובם עם הנעה חשמלית ופלאג־אין. זאת במטרה להקדים את עליית מס הקנייה על שתי הקטגוריות הללו, שצפויה להיכנס בינואר הקרוב".
בדיעבד זו עשויה להיות הערכת חסר. על פי נתוני חברת נמלי ישראל (חנ"י), בשבוע שעבר עמדו בנמלי ישראל ובסביבתם הקרובה כ־75 אלף כלי רכב חדשים שנפרקו בחודשים האחרונים. מתוכם כ־40 אלף בנמל אילת והשאר באשדוד ובחיפה. בדרכן לישראל נמצאות כיום עוד אוניות רבות להובלת רכב ובהן אלפי כלי רכב שהוזמנו על ידי יבואני הרכב.
בהערת אגב נציין, שמאז תחילת המלחמה ניסו יבואנים רבים לבטל הזמנות או לכל הפחות לעכב את השילוח של אוניות חדשות. אבל חלק מהאוניות, שעושות את דרכן מהמזרח לישראל, כבר יצאו לדרכן לפני פרוץ המלחמה או סמוך לתחילתה. בנוסף, ליצרני רכב שעבורם ישראל היא לקוח קטן וזניח יחסית אין אינטרס לעכב משלוחים שתמורתם כבר שולמה במזומן או באשראי.
תעשיית הרכב הסינית, למשל, ייצאה בחודש שעבר בלבד כחצי מיליון כלי רכב חדשים לעולם. כך שעם כל הכבוד והסימפתיה שיש (או שאין) בסין למצבה של ישראל, אלה לא כמויות שכדאי לשבש בגללן את השרשרת הלוגיסטית. לפיכך, לא מן הנמנע שעד אמצע נובמבר יהיו בנמלים למעלה מ־80 אלף כלי רכב חדשים ואולי יותר.
המלאים הדוממים האלה הם נטל כלכלי ופיננסי משמעותי על היבואנים, ולא רק עליהם. בהערכה זהירה השווי הכספי של מלאי הרכב בנמלים נע בין 3.5 ל־4 מיליארד שקל, לפני מסים. במחירי מחירון לצרכן, אחרי מסים, מדובר במלאי בשווי של כ־6.5 עד 7.5 מיליארד שקל. אז נכון שלרוב יבואני הרכב יש הרבה משאבים והם מגיעים למשבר אחרי שנה וחצי של רווחי שיא, אך אם תימשך ההאטה המשמעותית במכירות רכב מדובר בנטל משמעותי על התזרים שלהם.
המלאי בנמלים משמעותי מספיק גם כדי ליצור בור בהכנסות הצפויות של המדינה ממסים, שעל פי הערכות פנימיות מוקדמות באוצר היו אמורות ליהנות מתוספת של כ־2.5 מיליארד שקל ברבעון האחרון בשל שחרור מוקדם של עשרות אלפי כלי רכב מהמכס לקראת העלאת המס.
במצב הנוכחי ספק אם תרחיש השחרור המוקדם יתממש. אומנם נראה שמס הקנייה על חשמליות ופלאג־אין אכן יעלה בינואר כמתוכנן, מה שכביכול מעניק מוטיבציה לשחרור מוקדם. אבל מנגד ההיחלשות הדרמטית של השקל ביחס לדולר ולאירו, שהם מטבעות יבוא הרכב המרכזיים, תייקר משמעותית את כלי הרכב עם שחרורם מהמכס אפילו שרובם הם כלי רכב "ירוקים", שמשלמים מס קנייה מופחת.
הנה דוגמה להמחשה: רכב חשמלי משפחתי טיפוסי שהוזמן מהיצרן ביולי־אוגוסט כאשר שער הדולר הממוצע נע סביב 3.7 שקלים, אמור להיות משוחרר כיום מהמכס לפי שער גבוה יותר בכ־10%.
זה מתורגם בקלות להתייקרות של 10־12 אלף שקל ביחס למחיר החזוי אם הרכב היה משוחרר בשער של אוגוסט. בדגמים שהמס עליהם גבוה יותר, כמו רכבי בנזין וכלי רכב היברידיים, ההתייקרות עלולה להיות גבוהה עוד יותר.
וזה רק חלק מהתמונה. גם עלויות התובלה הימית התייקרו משמעותית בשל התחזקות הדולר והעלייה החדה בעלות הביטוח הימי לישראל, גם כאן מדובר בתוספת עלות, שיכולה להגיע למאות דולרים לרכב אחרי מס (שחל גם על עלות התובלה).
למי מגלגלים את העלויות?
בתקופות "נורמליות" אפשר לפזר את תוספת העלות הזו בכמה דרכים. חלק מסוים מההתייקרות אפשר לנטרל באמצעות הגנות שער. חלק אחר יכולים לספוג יצרני הרכב ו/או היבואנים עצמם באמצעות הפחתת הרווח הגולמי שלהם, צמצום משמעותי של ההנחות לחברות הליסינג בדגמים רלוונטיים וביטול מבצעים והנחות. את הפרקטיקה הזו הם כבר תרגלו היטב בשנה שעברה, כאשר שיבושי ייצור הרכב בעולם הביאו להתייקרות חדה של כלי הרכב.
אבל במקרים של תנודות שער כה חדות ובלתי צפויות יש להניח שרוב הפרשי העלות יתגלגלו בסופו של דבר לפתחם של הלקוחות, שהפגינו בשנתיים האחרונות אדישות לא מבוטלת ביחס לעליות המחיר.
אלא שעל רקע המצב הכלכלי שאליו צועד המשק, עם צפי לירידה דו־ספרתית בתוצר ברבעון הקרוב, בענף צופים כיום ירידה בביקוש ובמקביל לגל של ביטולי הזמנות של לקוחות קיימים.
אז מה עושים? כאמור, חלק מהיבואנים מעדיפים לשבת כרגע על הגדר ולמכור כלי רכב רק מהמלאי שכבר השתחרר עד להתבהרות התמונה. אחרים מסרבים להתחייב על מחירים להזמנות חדשות אפילו ללקוחות הליסינג, שלרוב בתקופה הזו כבר סוגרים חוזי הצטיידות משמעותיים במחיר מקובע.
יש גם יבואנים שבוחרים במסלול מפתיע של מבצעי הנחות ומכירות של דגמים מהמלאי הקיים, במיוחד חשמליים. בראיה ארוכת טווח מדובר בפעילות נושאת הפסדים, אבל לעיתים אין ברירה. כאמור רוב כלי הרכב שבנמלים מצוידים בהנעה חשמלית ובהנעת פלאג־אין ואלה שני פלחי השוק שעתידים לספוג את עיקר ההתייקרות ולגרום למירב ההפסדים הפוטנציאליים.
ויש יבואנים אחרים, במיוחד של כלי רכב חשמליים, שמחכים שכוחות השוק והכלכלה יעשו את העבודה. לדברי גורם בענף, "המכוניות החדשות שבמלאים עדיין נמכרות במחירים הקיימים אבל בתקופה הקרובה מחירי הדלק צפויים לזנק לשיא חדש, גם בגלל שער הדולר וגם בגלל המחירים בשוק העולמי. זה יביא לגל הצטיידות ברכב חשמלי".
חדשות קשורות
