בעולם מסבסדים את המכוניות החשמליות, בישראל מעלים את המיסוי

בשבועות האחרונים הוצפנו בשיטפון של תחזיות אינפלציה ומיתון קודרות מהארץ והעולם. אפילו בנק ישראל לקח הפוגה רגעית מהאופטימיות התמידית שלו והעלה את תחזית האינפלציה לשנת 2022 ל־4.5%, כאחוז שלם יותר מהתחזית הקודמת שפרסם ביוני. זו עוד תחזית מתונה מאוד בהשוואה לתחזיות חיצוניות, כמו זו שפרסם בתחילת החודש הבנק המרכזי של אנגליה ובה חזה כי "אנחנו ניצבים בפני הלם גדול של אינפלציה" בעקבות "כניסה למיתון שיימשך כחמישה רבעונים".

נקודת האור היחידה שהאירה בשבוע שעבר את האפלולית הייתה סקירה שפרסמה רשות המסים תחת הכותרת "הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 - בסימן התאוששות ממשבר 2020". הסקירה מדווחת בגאווה על זינוק דרמטי שנע בין 21% ל־29% בגביית מסים ישירים בשני הרבעונים הראשונים של 2022, ועל עלייה של 13% בגביית מסים עקיפים ברבעון הראשון, שהתמתנה ברבעון השני.

הסקירה החדשה הקדישה גם פרק מכובד לשוק הרכב שתורם באופן מסורתי תרומה לא קטנה להכנסות המדינה ממסים. אומנם הוא לא כולל נתונים עדכניים על היקף הגבייה בפלח, אך מתמקד בצמיחה ביבוא ובמכירות של כלי רכב עם הנעה חשמלית, היברידיים ופלאג־אין. נדמה כי בסקירה משרד האוצר מנסה לשכנע אותנו שהעלאת מס הקנייה על רכב חשמלי חיונית לשמירה על הכנסות המדינה, אך העלייה בהכנסות ממסי הרכב מעמידה זאת בספק.

למרות החששות, הכנסות המדינה דווקא גדלו

נתוני הגבייה בפועל מעידים על בעיה לוגית. למרות שכמעט חמישית מכלי הרכב שנמכרו במחצית הראשונה של 2022 היו כלי רכב חשמליים, היברידיים או פלאג־אין, בפועל הכנסות המדינה ממיסוי רכב כלל לא נפגעו. נהפוך הוא - הן גדלו. הסקירה לא מביאה נתונים פרטניים על היקף הגבייה ממסי רכב, אבל אפשר בהחלט לבצע תחשיב מקורב של הכנסות המדינה ממיסוי רכב במחצית הראשונה.

מס הקנייה על רכב פרטי כלול בסעיף "מס קנייה יבוא" בדוח החודשי של הכנסות המדינה ממסים עקיפים ומהווה בממוצע כ־55% מהכנסות בסעיף. אומנם השנה התכווצו כלל המכירות בשוק הרכב בשל שיבושי אספקה, אך עדיין הכנסות ממס קנייה רכב הסתכמו בכ־6 מיליארד שקל - עלייה של כ־3.4% לעומת המחצית הראשונה של 2021. הסיבה לזינוק היא שהמחיר הממוצע לעסקת רכישת רכב חדש קפץ בשל התכווצות הנחות היבואנים לפרטיים ולציי רכב, ועמו עלתה גם גביית מס הקנייה.

להכנסות האלה צריך להוסיף הכנסות מאגרות רכב, שמהוות בקירוב כ־70% מהסעיף הכללי של "אגרות ותשלומי חובה". מדובר בעוד כ־2.86 מיליארד שקל, צמיחה נאה של כ־7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שכמעט לא הושפעה מהעובדה שכלי רכב חשמליים נהנים מאגרה מופחתת משמעותית.

גם תרחיש האימים של פגיעה בהכנסות המדינה מבלו דלק בשל המעבר לכלי רכב חשמליים לא בא לידי ביטוי עד כה. במחצית הראשונה ההכנסות מבלו דלק הסתכמו בכ־9.51 מיליארד שקל, עלייה של 8.6% לעומת התקופה המקבילה.

תוסיפו לכך עוד כמה מיליארדים מגביית מע"מ ומס שווי השימוש על רכב צמוד וכמה מאות מיליונים על חלפים ומכס - וקיבלתם נתוני גביה מכובדים מאוד למרות המעבר לחשמל.

בשורה התחתונה נראה שהנימוק של האוצר להעלאת המס הקרובה כדי לפצות על אובדן הכנסות הוא די רעוע. ואם יורשה לנו לתת עוד טיפ לרשות המסים - אנחנו מבינים את הגאווה המקצועית על שבירת שיא נתוני גביית המסים של כל הזמנים, אבל בתקופה שבה חלק גדול מהאוכלוסייה רואה כיצד חסכונותיו והשקעותיו מתאיידים וכיצד כוח הקנייה שלו יורד במהירות - העיתוי לא ממש אידיאלי.

פגיעה בהכנסות או בסביבה: דילמות האוצר

"יבוא רכב חשמלי תפס תאוצה בשנה וחצי האחרונות", ציינו בסקירה. "בשנת 2021 הובאו לארץ 12,157 כלי רכב חשמליים, כאלף כלי רכב בממוצע לחודש. במחצית הראשונה של 2022 הובאו 9,385 כלי רכב חשמליים, יותר מפי שניים לעומת התקופה המקבילה ב־2021".

ביחס לכלי רכב היברידיים ופלאג־אין, נכתב בסקירה: "במצטבר, מתחילת השנה נמצא היבוא בעלייה. בדומה לסך היבוא של רכבי נוסעים, היבוא של רכב היברידי טרם חזר לרמתו בתקופת הטרום קורונה - שנת 2019".

הקורא חד העין עשוי לשאול את עצמו מה עושים נתונים הנוגעים ליבוא ומכירות בסקטור ספציפי של שוק הרכב בתוך סקירה חצי שנתית רוחבית של הכנסות המדינה ממסים. אז הנה מה שכתוב שם "בין השורות".

בינואר הקרוב יוכפל מס הקנייה על רכב חשמלי ל־20%, ובמקביל יועלה ב־15% מס הקנייה על רכבי פלאג־אין. המהלך הזה מציב את האוצר בדילמה. מצד אחד, אין לו שום כוונות להניח לכלי רכב עם מס מופחת לכבוש את השוק ולפגוע בהכנסות העשירות ממס קנייה על כלי רכב מזהמים ועל ההכנסות מבלו דלק.

מן הצד השני, המהלך הזה יוצר לאוצר בעיה תדמיתית לא קטנה, של מי ש"נלחם במגמה סביבתית ירוקה". נציין שלאוצר אין בעיה מעשית עם הביקורת על העלאת המס, שאותה מתחו בחודשים האחרונים משרדי האנרגיה ואיכות הסביבה שמנסים לקדם את הקליטה של רכב חשמלי בישראל, ומשקיעים לא מעט בקמפיינים לעידוד המעבר לרכב חשמלי. מכיוון שאנחנו בתקופה של בחירות, לשרות של שני המשרדים האלה יש דאגות אחרות.

האוצר גם לא מוטרד במיוחד ממורת הרוח הגלויה של עשרות אלפי לקוחות שהזמינו בחודשים האחרונים כלי רכב חשמליים על רקע הזינוק במחירי הדלק. אומנם הרבה לקוחות יגלו בינואר הקרוב שהם נדרשים להוסיף עוד אלפי עד עשרות אלפי שקלים כדי לקבל את הרכב החשמלי שהזמינו, אך האוצר יודע היטב שרוכשי הרכב הפרטי בישראל הם ציבור כנוע ונטול אלטרנטיבות, שתמיד משלים עם גזירות המס. זה עבד מצוין עם כלי הרכב ההיברידיים שכל הטבות המס להם בוטלו, אבל הביקוש להם נשאר חזק.

הקשיים הגלובליים מול ה־OECD

הבעיה התדמיתית העיקרית של האוצר היא מול ארגון ה־OECD, שתומך במוצהר במעבר מכלי רכב מונעי בנזין וסולר לרכב חשמלי, לצורך עמידה ביעדי הפחתת הפליטה הגלובליים. סביר להניח שהארגון לא יראה בעין יפה מהלך שמסגרתו יוכפל המס על רכב חשמלי בעת שכל המדינות המפותחות דווקא מגדילות את הסובסידיות ומציבות יעדים אגרסיביים למעבר לחשמל. ביקורת כזו, שתפגע ביוקרה, "תכאב" לאוצר הרבה יותר מכל מחאה ברשתות החברתיות.

לפיכך האוצר "מרים להנחתה" ומציג נתונים שמעידים, כביכול, כי כלי הרכב החשמליים בישראל הופכים במהירות מנישת שוק קטנה שזקוקה לעידוד ממשלתי, לטרנד גורף שצומח במאות אחוזים מדי חודש.

המסקנה שהאוצר רוצה שנסיק היא שהפלח ימשיך לצמוח במהירות, גם הטבת המס תקטן וקופת המדינה תפצה את עצמה על אובדן ההכנסות מרכב חשמלי. משהו בנוסח "לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה".