החל מ-170 אלף שקל לרכב חשמלי: הטרנד הלוהט בכבישים הולך להתייקר ולהיבלם

המסירות של טסלה בישראל חצו בשבוע שעבר את רף עשרת אלפים כלי רכב. אומנם ההתלהבות מטסלה בקרב הישראלים פחתו בהשוואה לשנים קודמות, אבל עדיין מדובר באבן דרך חשובה עבור השוק הרכב כולו.

נזכיר שטסלה הוכיחה לסקפטיים ולשמרניים ביותר בענף הרכב שיש בישראל פוטנציאל שיווקי משמעותי למכירת כמויות של כלי רכב חשמליים, שרחוקים מלהיות מתומחרים במחיר עממי. על הדרך היא הציבה רף מחיר תחרותי עבור חברות רבות מקוריאה, יפן ואירופה שנכנסו בעקבותיה, והוכיחה גם שאם מחירי הדלק גבוהים מספיק והמותג יציב, הביקוש יכול לספוג כמה העלאות מחיר תכופות מבלי לדעוך.

אולם, שלב החדירה הראשוני הסתיים ופלח הרכב החשמלי הישראלי כולו ניצב כעת על סף מעבר לשלב חדש ויקר יותר, שלפחות בחלקו מושפע מתהליכים חיצוניים ובינלאומיים. השאלה הגדולה היא האם ועד כמה יעלו מחירי הרכב החשמלי בטרם המכירות בפלח הזה יתקררו וייבלמו.

מס הקנייה עלול להוביל לתגובת שרשרת

בשלהי 2019 הצגנו בגלובס תחזית שנתית לשוק הרכב, ובה נכתב: "להבדיל ממדינות כמו נורבגיה, שמקדמות חדירה של רכב חשמלי באמצעות הטבות מס, בישראל יושב הרגולטור על כפתור ההשמדה של הפלח ונכון לחסל אותו אם וכאשר הצלחתו תאיים על הכנסות המדינה". הדברים שנכתבו אז צפויים להתחיל להתממש בינואר 2023, ואם לא תחול התערבות פוליטית של הרגע האחרון, משרד האוצר יתחיל ללחוץ על הכפתור שיתחיל תגובת שרשרת.

בשלב הראשון מדובר על עלייה של 10% "בלבד" במס הקנייה על רכב חשמלי ל־20%, שתביא להתייקרות רוחבית של עד עשרות אלפי שקלים בפלח הרכב החשמלי. העלייה, שתתבטא באופן מיידי במחירונים, תורגש במיוחד החל מהרבעון השני של 2023 לאחר שיסתיימו המלאים הגדולים שהיבואנים צוברים לפני עליית המס.

בכמה ייעלו המחירים? כל מקרה לגופו, אבל אם בתחילת השנה שעברה "כרטיס הכניסה" לפלח החשמלי העממי ניצב סביב 135 אלף שקל, כיום הוא נע סביב 150 אלף שקל. לאחר עליית המס, ספק אם יהיה ניתן למצוא רכב חשמלי בפחות מ־170 אלף שקל, ובמקרה הפחות אופטימי המחיר עשוי לזנק לכ־200 אלף ומעלה. הפלח היוקרתי יותר, שיוצג בעיקר על ידי החברות הקוריאניות וטסלה, כבר טיפס השנה לכיוון מחיר התחלתי של 220 אלף שקל ויותר, ואחרי עליית המס צפוי לגלוש לרבע מיליון שקל.

אך זה רק הצעד הראשון. הפעימה הבאה של העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי תתרחש בינואר 2024. במועד הזה כבר יזנק המס ל־35%, ובמקביל תרד ההטבה לדגמים חשמליות מ־75 אלף כיום ל־50 אלף שקל.

משרד האוצר למד מהעולם

ההחלטה של האוצר "לקרר" בשנים הבאות את המעבר של שוק הרכב הישראלי מבנזין מזהם לחשמל נקי לטובת הגדלת הכנסות המדינה ממסים, עשויה להנחית מכה קשה על ההתפתחות של פלח הרכב החשמלי הצעיר בישראל כבר ב־2023.

באוצר מציינים שמדובר במגמה עולמית לבלימת אובדן ההכנסות הממשלתיות מבנזין. כמו בישראל, גם ברחבי העולם מתנהלים באותה גישה. שבדיה, למשל, הודיעה ב־8 בנובמבר שהיא מבטלת לאלתר את הסבסוד על כלי רכב חשמליים ועל דגמי פלאג־אין. גם בריטניה הודיעה בימים האחרונים כי בכוונתה להטיל מס קנייה על רכב חשמלי, ויפן נערכת להטלת מס נסועה על שוק זה.

לעומת זאת, בארה"ב יש מי שפועלים במרץ בקונגרס כדי למנוע את החלטת הממשל האמריקאי לבטל סבסוד של אלפי דולרים לעשרות דגמים חשמליים שאינם מתוצרת מקומית.

הצעה זו, שזוכה לשם "כלי רכב חשמליים ברי השגה בארה"ב", מנומקת בין היתר כך: "ככל שחברות הנפט ממשיכות להציג מחירים שעושקים את המשפחות האמריקאיות ליד משאבת הדלק, הטבות המס הממשלתיות לרכב חשמלי מספקות למשפחות הקלה כלכלית מיידית ומשמעותית שמסייעת להן לרכוש כלי רכב טובים יותר גם לכיסם וגם לסביבה". מילים בסלע.

השוק החשמלי על כוונת המוסדיים

שוק הרכב המוסדי, שרוכש קרוב ל־90 אלף כלי רכב בשנה, נשאר עד כה ברובו מחוץ למשחק בגלל מחסור במכוניות חשמליות. רוב יבואני הרכב החשמלי נהנו בשנה החולפת מביקוש משמעותי מהלקוחות הפרטיים, עם רשימות המתנה שנפרסו חודשים קדימה, עד שלא היה להם תמריץ לגלגל כמויות משמעותיות למוסדיים עם ההנחות וההטבות המקובלות.

המצב הזה צפוי להשתנות בשנה הבאה בגלל שתי סיבות: הראשונה היא טסלה. רק בחודש האחרון החברה מסרה כמעט 700 כלי רכב ללקוחות מוסדיים, שחלקם המתינו לאספקה למעלה משנה. אומנם ההנחות שמעניקה טסלה למוסדיים הן מזעריות, אם קיימות בכלל, אך עדיין מדובר בפנייה למאגר רחב מאוד של לקוחות, שעד כה כמעט לא נוצל. הסיבה השנייה, כאמור, היא התקררות אפשרית של הביקוש לרכב חשמלי מצד לקוחות פרטיים.

השאלה הגדולה היא איך יגיב השוק המוסדי לעליית המחירים שבדרך. בתור התחלה, סביר להניח שהלקוחות המוסדיים ישאפו להחזיר לידיהם את הכוח מול יבואני הרכב ולקבל הנחות. צריך לזכור שככל שכלי הרכב מתייקרים, כך גם מס שווי השימוש עולה, מה שמשפיע על המכירות ללקוחות הליסינג.

אם ב־2022 המוטו בפלח החשמלי היה "כל המייבא זוכה", ולא פחות מ־14 מותגים שונים של רכב חשמלי נמכרו כאן, 2023 עשויה להיזכר כתהליך של הכחדה שיווקית ואף התכנסות של מותגים קטנים לתוך קבוצות גדולות. ובמילים אחרות, פחות תחרות.

בשורה התחתונה, כבר בשנה הבאה יעמוד הביקוש בפלח הרכב החשמלי בישראל בפני מבחן משמעותי, וכאמור, בינואר 2024 הוא כבר עלול לאבד מהרלוונטיות שלו. כל זאת, אלא אם כן יקרה נס ומחירי סוללות הליתיום או הנפט יצנחו מטה, מה שיקרר את הביקוש העולמי ויגדיל את ההיצע.