ענני מיתון מול עודף הזמנות: דילמות המלאי של יבואני הרכב ל־2023

חופשת הקיץ בשיאה, אבל בענף הרכב הישראלי כבר נמצאים בעיצומו של תהליך הזמנת מלאי הרכב מהיצרנים ל־2023. בשנתיים האחרונות המשימה הייתה פשוטה יחסית וכלל הזהב בתכנון המלאי היה "כמעט כל כמות רכב, שנזמין מהיצרן, תימכר עוד לפני שהיא תיפרק מהאונייה בנמל". שוק הרכב הישראלי התאפיין מאז אמצע 2020 בעודפי ביקוש, שנבעו מקשיי האספקה הגלובליים של היצרנים. בענף כמעט שכחו מהבעיות שכרוכות בהזמנות־יתר, כמו הצטברות מלאי של כלי רכב "מתים" - כאלה שחלפו 12 חודשים מאז מועד ייצורם ולכן היבואן צריך לרשום אותם על שמו או "לדחוף" אותם לחברות הליסינג.

אבל החלטות המלאי שעמן מתמודד הענף כעת, רחוקות מלהיות פשוטות. שוק הרכב הישראלי מושפע כיום בצורה ישירה ומהירה מתהפוכות המאקרו שפוקדות את תעשיית הרכב העולמית, כרגע אופק החיזוי מעורפל וזרוע מכשולים. לפיכך החלטות המלאי של היבואנים ל־2023 הן סוג של הימור, שישפיע לא רק על הביצועים העסקיים שלהם אלא גם על התמונה התחרותית.

"אורות אדומים" וסימני מיתון בעולם

אחד המכשולים המרכזיים בתכנון המלאי לשנה הבאה הוא סיכון לכניסה למיתון מתמשך, שיאט משמעותית את הביקוש לרכב חדש ב־2023. בתעשיית הרכב הבינלאומית, ובתעשיות המשיקות לה, עוקבים כיום בדאגה אחרי סימנים ראשונים להשפעה של מיתון על הביקוש לכלי רכב ואף מתריעים מפניהם.

בשבוע שעבר, למשל, פרסמה חטיבת המימון של פולקסווגן, אחת מחברות המימון לרכב הגדולות והחזקות באירופה, תחזית לירידה בהכנסותיה השנה. זאת בשל "ירידה בביקוש לרכב, שנובעת מהעלייה המהירה בריבית על הלוואות לרכב, מהאינפלציה וממחירי הדלק הגואים בעולם".

גם ב.מ.וו פרסמה החודש אזהרה דומה וציינה, כי "הזמנות הלקוחות לרכב חדש נמצאות במגמה ברורה של ירידה, במיוחד באירופה". יש עדיין יצרני רכב, דוגמת סטלנטיס, שממשיכים להפגין אופטימיות לגבי עוצמת הביקוש לרכב בחודשים הבאים. אלה טוענים, שיעבור עוד זמן רב עד שהירידה בביקוש תנטרל את המחסור בכלי רכב שנוצר בשנתיים האחרונות.

אבל אורות אזהרה דומים נדלקים גם מחוץ לתעשיית הרכב. כך, למשל, בשבוע שעבר הזהירה חברת "מיקרון טכנולוג'י" האמריקאית, מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, כי השוק העולמי משנה כיוון וניכרת ירידה משמעותית ונרחבת בביקוש לשבבים.

בראיון לבלומברג אמר יו"ר מיקרון, כי "אנחנו רואים ירידות מתמשכות בביקוש לשבבים, שמקורן לא רק בפלח המחשבים האישיים לצרכנים הפרטיים אלא גם בפלחים אחרים של השוק ובהם פלח מרכזי המידע, לקוחות תעשייתיים ותעשיית הרכב". ההתבטאות של מיקרון היא אינדיקציה ראשונה ומפורשת לכך שתעשיית הרכב, שבשנתיים האחרונות סבלה קשות מהמחסור בשבבים ואגרה כל מלאי זמין, מתחילה להקטין את הביקוש.

האופטימיים: המשק חסין, והשוק ייהנה מעודפים

רבים ממקבלי ההחלטות בענף הרכב הישראלי מכירים את המונח "מיתון" רק מספרי הלימוד באוניברסיטה. לפיכך, הדעות בענף חלוקות ביחס לסיכויים שנרגיש בישראל את המיתון ובנוגע לאפשרות שהוא יביא לתפנית חדה בשוק ברבעונים הבאים.

האופטימיסטים המושבעים טוענים, שהמשק הישראלי הפגין עד כה חסינות מרשימה בפני ההאטה הגלובלית והוא צפוי להמשיך להפגין עמידות כזו גם ב־2023. הראיות לכך, לטענתם, הן העודף המרשים בתקציב המדינה, התחזקות השקל ביחס לאירו ולדולר והמשך הזרמה של ביקוש חזק לכלי רכב חדשים מהמגזר העסקי והפרטי.

גורם בכיר בענף העריך השבוע בפנינו, כי "כרגע קיימות בשוק הרכב הישראלי הזמנות עודפות, שיכולות למלא לפחות רבעון ממוצע של מכירות (כ־25 אלף כלי רכב, דב"ג), ואולי אפילו שני רבעונים. יבואן שיתחיל את 2023 עם מלאי רכב משמעותי יכבוש נתחי שוק משמעותיים וישיג שולי רווח גבוהים כמו ב־2022, אפילו אם אירופה וארה"ב יגלשו למיתון".

גם אם אכן יתממש תרחיש המיתון, יש בענף מי שסבורים שהשוק בישראלי דווקא ירוויח מכך. במילים אחרות, אם תעשיית הרכב תגלוש למיתון מתמשך - יפחת הביקוש לרכב חדש באירופה. כתוצאה, ישראל תיהנה מעודפי ייצור והיצרנים אף יאלצו "לרדת מהעץ הגבוה" של מחירי היצוא ושל הנחות מזעריות. חסידי הגישה הזו מציינים, שהשוק הישראלי נהנה בשנה החולפת מהזרמה בלתי צפויה של מלאים של רכבי יוקרה כתוצאה מעצירת המכירות בשוק הרוסי לאחר הפלישה לאוקראינה.

הפסימיים: לקוחות מהססים בגלל הריבית

מנגד, יש גם דעות פחות אופטימיות. בענף יש מי שסבורים ששוק הרכב הישראלי, שנשען על מימון ואשראי בהיקף שנאמד בכ־20 מיליארד שקל, רגיש לעליית הריבית כמו כל שוק רכב בעולם. בשוק יש סימנים ראשונים לכך שהזינוק בריבית גורם כיום ליותר לקוחות "לחשוב פעמיים" לפני שהם רוכשים רכב במימון - שנמצא קרוב לגבול יכולת ההחזר החודשית שלהם. בענף מציינים, שההיסוס מורגש במיוחד בקרב לקוחות ממגזר ההייטק, שבעבר היו "קטר המכירות" של שוק הרכב הישראל בכלל ושל פלח רכבי הפרימיום בפרט.

עליית הריבית מתבטאת אומנם רק בתוספת של כמה מאות שקלים בתשלום החודשי בתוכניות מימון טיפוסיות לרכב - אבל כשהוודאות התעסוקתית יורדת, כפי שקורה כרגע בהייטק הישראלי, זה מרכיב שבהחלט נלקח בחשבון בהחלטות הקנייה. ביחס לעודפי ההזמנות מציינים הפסימיסטים, שלאף אחד אין דרך לדעת כמה מההזמנות הצבורות הן כפולות ומשולשות, כלומר של לקוחות שהזמינו במקביל כמה דגמים בהמתנה למלאי.

האם תנופת החשמליות תשרוד את העלאת המס

עוד מרכיב שמשבש עמוקות את היכולת לתכנן את הזמנות המלאי ל־2023, הוא הקושי לחזות את ההתפתחויות בפלח רכבי "האנרגיה החליפית", בעיקר המכוניות החשמליות. כאן צריך להפריד בין השפעות מקומיות, בעיקר עליית המס בינואר, לבין השפעות גלובליות.

כפי שכתבנו בטור קודם, עליית המס המתקרבת בינואר על מכוניות חשמליות דוחפת את כל היבואנים להזמין בטווח הקצר מלאים מסיביים של כלי רכב חשמליים ולייבא אותם לפני סוף השנה כדי "להרוויח" את העלייה. בענף מעריכים, כי גם אם יגיעו לישראל כ־8,000 עד 12,000 מכוניות חשמליות ברבעון האחרון של 2022, הן ימסרו כולן ללקוחות עד תום הרבעון הראשון של 2023 רק בזכות העלאת המס. במישור הגלובלי מחירי הנפט מתאפיינים לאחרונה בתנודתיות גבוהה מאד - אם מגמת הירידה תימשך, חלק מהמוטיבציה שדחפה את הביקוש הגלובלי לרכב חשמלי, תיעלם בהדרגה. בשורה התחתונה, יבואן שמתכנן הזמנות מלאי של רכב חשמלי בשיטת "תפוס כפי יכולתך", מהמר. מחירי הרכב החשמלי גבוהים מאוד גם כך ועלייה נוספת כתוצאה מעליית המיסוי עלולה להאט משמעותית את המעבר מבנזין לחשמל. אנחנו גם לא שוכחים לרגע שהמצב באוקראינה, שהיה ה"טריגר" לתהפוכות המאקרו האחרונות, רחוק מיציבות.