האם השוואת תנאי הייבוא המקביל לייבוא הישיר תשפיע על מחירי הרכב?

בימים אלה הולך ומתגבש שינוי חשוב בצו המכס אשר ייצר "השוואת תנאים" בין מכוניות שיגיעו ארצה ביבוא ישיר ובין מכוניות שיגיעו ארצה בייבוא עקיף ויבוא זעיר. כיום ניתן לרכוש בישראל מכוניות שיובאו ארצה בשלושה אופנים: יבוא ישיר, יבוא עקיף ויבוא זעיר. 

על פי נתוני משרד התחבורה פועלים כיום בישראל יותר מ-70 יבואנים עקיפים. לפי נתוני המשרד שהגיעו לידי כלכליסט, השנה יובאו ארצה 4,507 מכוניות בייבוא עקיף בחודשים ינואר עד יולי (כולל). לשם השוואה, בתקופה זו נמכרו בישראל 197,760 מכוניות ביבוא ישיר. מדובר במגמת גידול: בשבעת חודשייה הראשונים של 2022 יובאו ארצה 3,617 מכוניות ואילו בשנת 2021 יובאו ארצה בשבעת החודשים הראשונים 4,125 מכוניות. ב-2020,שנת קורונה, יובאו ארצה בשבעת חודשי השנה הראשונים 2,727 מכוניות. הגידול השנה ביחס לשנה שעברה מוסבר בשינוי התמהיל של רכבי היבוא למכוניות עממיות יותר וגם בהימצאם של מלאים זמינים.

יש לציין כי במהלך השנים האחרונות גם יבואני הרכב הוותיקים "למדו את הטריק": מבדיקת רשימת יבואני הרכב הפועלים בישראל עולה כי לא מעט מהם הם גם יבואנים עקיפים - החל בדלק מוטורס שנערכת ליבוא מכוניות NIO וכלה בקבוצת שלמה, שמחזיקה כבר ב"אקדח טעון" בדמות זיכיונות לייבא ארצה בעצמה מכוניות של כמה מותגים גדולים.

ואולם, השינוי בצו המכס שייכנס לתוקפו בספטמבר לא מיועד להיטיב עם יבואני הרכב העקיפים הגדולים והמבוססים, אלא דווקא עם הקטנים שאין להם "מהלכים" אצל יצרני הרכב הגדולים. השינוי עצמו מתייחס לבעיה שעלתה בכלכליסט בעבר ונוגעת יותר לפרוצדורה שכרוכה במכס שמוטל על הרכב: כיום, למדינת ישראל יש הסכמי סחר עם מספר גדול של מדינות: החל בהסכם הסחר הטרי עם קוריאה הדרומית וכלה בהסכמי סחר עם ארה"ב והאיחוד האירופי. במסגרת הסכמי הסחר הללו, מכוניות שמיוצרות מדינות שלישראל יש עמן הסכם זוכות לפטור ממכס בשיעור של שבעה אחוזים. 

בפועל, מדובר בפטור משמעותי: שבעה אחוזים הם סכום נאה בהתחשב בעובדה שמחירה של מכונית חדשה עומד כיום בקלות על יותר מ-100 אלף שקל, אבל הבעיה אינה גובה הפטור אלא הדרך להוכיח שהוא אכן מגיע. כלומר, קל לדעת היכן מיוצרת יונדאי או פיג'ו חדשה, אבל קשה לקבל את המסמכים שמוכיחים את זה. 

כיום על פי חוק, כדי שמכונית אכן תקבל את ההטסה - כלומר, את הפטור משבעת אחוזי המכס - היבואן שלה חייב להציג "מסמכי העדפה" המעידים על מקור הטובין - מסמכים שמצהירים רשמית מהיכן המכונית מגיעה וכך מאפשרים לדעת האם אכן מגיעה ההטבה. על פניו, השגת מסמכים אלה היא פרוצדורה פשוטה, אבל בפועל מי שמספק את המסמכים האלה הוא יצרן הרכב, כך שכדי לקבל את המסמכים צריך לפנות להנהלת מרצדס, טויוטה או יונדאי, למשל. 

כיום, חלק מהייבוא המקביל לישראל עדיין מבוצע במחשכים: המכוניות נרכשות כשיצרן הרכב לא בהכרח ידע שיוצאו לישראל. כיצרן הרכב מסכים למהלך כזה, חצי בשתיקה, אי אפשר לפנות אליו ולבקש את מסמכי ההעדפה. התוצאה היא פגיעה בכיס של היבואן הזעיר או היבואן העקיף, שלא יכול ליהנות מהפטור ממכס - פגיעה שלפעמים הופכת את הייבוא העקיף ללא כדאי בגלל חוסר רווחיות.

השינוי הנוכחי בצו תעריף המכס מיועד לשנות את המצב הזה: על פי עיקרי השינוי יבואנים ישירים יעבירו לרשות המסים, אחת לחצי שנה, מידע על אודות הרכבים המיובאים על ידם, שניתנה לגביהם העדפת מכס בייבוא במסגרת הסכם סחר עליו חתומה ממשלת ישראל. המידע המועבר יכלול את שם יצרן הרכב במדינת החוץ, קוד היצרן של דגם הרכב ומדינת הייצור של הרכב. כלומר, למדינת ישראל תהיה רשימה של דגמים שיבואני הרכב הוותיקים מייבאים ארצה וכשדגם כזה יגיע ארצה בייבוא עקיף או בייבוא זעיר הוא יקבל אוטומטית את הפטור ממכס. זאת ועוד: צו תעריף המכס יתוקן כך שאם לרכב מסוים יש שם יצרן, קוד יצרן ומדינת ייצור זהים לרכב שיובא על ידי יבואן ישיר יינתן פטור ממכס. בפועל, יש כאן השוואת תנאים בין הייבוא העקיף והזעיר לייבוא הישיר.

המצב החדש הזה שאמור להיכנס לתוקף בעוד פחות משבועיים אמור לתת "דחיפה" משמעותית לייבוא העקיף, אבל הוא גם מעלה לא מעט שאלות. מישומי מדינת ישראל המפרטים את הדגמים אהמיובאים ארצה ביבוא עקיף עולה שורה ארוכה מאוד של דגמים, חלקם עממיים וחלקם יוקרתיים, חלקם חשמליים וחלקם פלאג אין הייבריד, בעלי מנועי דיזל ובנזין וכו' - והיא ממחישה את הבעייתיות שבפטור ממכס בהתאם להסכמי הסחר, מכיוון ששיטה זו מבטלת הלכה למעשה חלק מהיתרונות של היבוא העקיף. ראשית: על פי השינוי בצו המכס, הפטור יינתן לכלי רכב שיש להם "שם יצרן, קוד יצרן ומדינת יצור" זהים לרכב שיובא על ידי יבואן ישיר. 

ואולם, יש מקרים שבהם רכבים מגיעים ארצה ביבוא עקיף כשהרכב זהה לחלוטין למה שמייבא היבואן הישיר, אבל מגיע דווקא ממדינת אחרת. לדוגמה, ברישומי היבוא העקיף והזעיר של מדינת ישראל ניתן למצוא רכבים בייבוא עקיף שמפעל היצור שלהם שונה ממפעל היצור של אותם רכבים ביבוא ישיר ונמצא במדינה אחרת מזו שמייצרת את הרכב שמיובא ביבוא ישיר. 

בעיה נוספת נוגעת לדגמים שיבואני הרכב הישירים אינם מייבאים: כיום, כדי להיות תחרותיים יבואנים עקיפים מצאו "נישות" חדשות של רכבים שהיבואנים הוותיקים אינם מייבאים. בדגמים אלה יבואני הרכב העקיפים יודעים שאין להם תחרות ישירה, אבל כאן קיימת בעיה אחרת: לדוגמה, לפי משרד הכלכלה מדינת ישראל מקיימת מגעים עם הודו על הסכם סחר חופשי. 

אחד הדגמים הפופולאריים ביותר ביבוא עקיף הוא הונדה סיטי המיוצרת בהודו. המכונית לא מיובאת על ידי היבואנית הישירה ולכן אם וכאשר יהיה הסכם סחר חופשי עם הודו, היבואניות העקיפות של ההונדה לא יוכלו ליהנות מהפטור ממכס אלא אם ישיגו את מסמכי ההעדפה. בנוסף, קיימת בעיה אחרת: הייבואנים העקיפים למדו להסתמך על נישה שייבואני הרכב הישירים מזניחים: זו של הרכב הירוק.  כן, דווקא בתקופה בה הרכב החשמלי בישראל שובר שיאי מכירות

דגמים חשמליים רבים ודגמי פלאג אין הייבריד רבים אינם מיובאים ארצה - דוגמאות לא חסר: רק השבוע פורסם בכלכליסט כי ה-SEAL של BYD כבר זמינה לרכישה בייבוא עקיף. אפשר כיום גם לרכוש ביבוא עקיף דאצ'יה ספרינג, קופרה בורן, גרסאות פלאג אין הייבריד של לא מעט רכבי כביש שטח קוריאנים ואמריקאים שאינן מיובאות ארצה ביבוא ישיר ואפילו פולקסווגן ID באזז החשמלית, אבל כל הרכבים האלה אינם מיובאים על ידי יבואני הרכב הישירים כך שייתכן שהיבואנים העקיפים לא יוכלו לקבל עליהם את הפטור הנכסף.

ואולם, כל אלה הן מכות קטנות בכנף. בענף הרכב הישראלי, כך ניכר, אף אחד לא רעב ללחם. השאלה האמיתית היא האם הביטול של המכס מכוח הסכמי סחר אכן יעשה משהו למחרי המכוניות ביבוא העקיף - והתשובה הפשוטה היא לא. כיום, היבוא העקיף לישראל כבר הפך לענף מבוסס למדי וככזה הוא "סובל" מאותם תחלואים שסובל ענף יבוא הרכב הישיר - כלומר, אופי העסקים הוא מאוד הפכפך, במיוחד אצל מי שתלוי ב"דילרים" של יצרני הרכב. 

רוב החברות שמייבאות ארצה כל רכב  ביבוא עקיף אינן גדולות ואינן שקופות, אבל ממש לפני כמהימים פורסמו הדוחות של היבואנית העקיפה הגדולה ביותר בישראל - אוטומקס - והם מאירים לא מעט נקודות חשובות: המלאי עובר קיטון, החברה עוברת להתמקד בדגמים עממיים והרווח הגולמי ירד מ 30,851,000 שקלים במחצית הראשונה של 2022 ל-19,637,000 שקלים השנה. בנוסף, הוצאות הפרסום עלו ושערי המטבעות - במיוחד הדולר - מה שפגע בריווחיות. 

סביר להניח שגם אצל הייבואנים העקיפים האחרים התרחשו תהליכים דומים וסביר להניח שבדומה לייבואני הרכב הישירים שאיכשהו "בלעו" את ביטול המכס בכל פעם שהסכם סחר חופשי נכנס לתוקף, כך גם היבואנים העקיפים לא יוזילו את המכוניות אלא יגרפו את הרווח לכיסם.