את מי יאשימו בבית המשפט כשרכב אוטונומי יעשה תאונה

לפני 3 שנים, 9 חודשים - 23 פברואר 2021, calcalistech
את מי יאשימו בבית המשפט כשרכב אוטונומי יעשה תאונה
ברוכים הבאים לג'ונגל: משרד המשפטים יצא בקול קורא ראשון לציבור להגיש עמדתו לגבי תאונות אפשריות ברכב אוטונומי. המסמך נותן אומדן מרתק, למה יקרה ביום שבו יבואן רכב יצטרך להזמין את היצרן להסביר לביהמ"ש בארץ, מדוע רכב אוטונומי עשה תאונה

בשבוע שעבר עם ישראל קיבל הצצה ראשונה ומעניינת במיוחד לעולם הרגולציה אשר קשורה ברכב אוטונומי, אך במפתיע ההצצה לנבכי הרגולציה הסבוכה אשר קשורה במכוניות שבפועל ינהגו בעצמן לא הגיעה ממשרד התחבורה. היא הגיעה ממשרד המשפטים.

משרד התחבורה הישראלי מעדיף הרבה פעמים פשוט להעלים עין משפע של ניסויים אשר מתקיימים בישראל, לפעמים לטובה כאשר צריך לגזור סרטים ולקבל קרדיט על הגניוס הישראלי ולפעמים לרעה כאשר רכב ניסוי של מובילאיי מצליח לזנק לתוך צומת באור אדום.

אך בניגוד למשרד התחבורה שבכיריו ששים להצמיד את שמם לכל מה שמריח או קשור לרכב אוטונומי, המשימות אשר על שולחן משרד המשפטים נושאות אופי הרבה יותר קריטי והרבה יותר מעשי: מה יקרה אם וכאשר אותן מכוניות אוטונומיות אשר יסעו בכבישי ישראל במוקדם או במאוחר יהיו מעורבות בתאונה.

מכיוון שכך, במשרד המשפטים יצאו בקול קורא ראשון לציבור בישראל "לקבלת עמדה בתחום הנזיקין והביטוח". בפועל הציבור בישראל לא באמת עתיד לפנות אל משרד המשפטים ולהביא דעה נחרצת בנושא, אך חברות הביטוח בהחלט עתידות לעשות זאת עד סוף החודש הנוכחי מסיבה פשוטה מאוד: בזמן שיצרני הרכב מבטיחים עתיד ללא תאונות, בפועל הנסיעה ברכב האוטונומי עדיין אינה בטוחה לחלוטין ומעלה לא מעט שאלות, כמו מה יקרה כאשר הולך רגל יקפוץ לכביש, מה יקרה כאשר במשך כמה עשרות שנים רכב אוטונומי יצטרך לחיות לצד מכוניות רגילות וגם מי בעצם יצטרך להיות אחראי כאשר מכונית שאין בה בכלל נהג שנושא באחריות תצטרך "לשאת באחריות" על תאונת דרכים.

המסמך שפרסם משרד המשפטים אומנם אינו ארוך, אך הוא מפרט באופן מרתק את יחסה האמיתי של מדינת ישראל לרכב אוטונומי, לא כל הקשור בגזירת סרטים והענקת פרסים אלא את החשש אשר עולה במשרד מן היום בו הנהג הישראלי יצטרך לפגוש לראשונה ברכב אוטונומי. 

תחזית מפחידה לביטוח יקר

עיקר הדגשים של משרד המשפטים מופיעים בפרק אשר מתייחס פשוט למאפיינים היחודיים של רכב אוטונומי, יותר נכון לקשיים שהם מעלים בהקשר הנזיקי, כלומר בעברית: במקרה שבו תתרחש תאונה. חשוב לציין כי למרות רמת הפירוט, המסמך בפועל עדיין אינו נותן תשובות אמיתיות לאינספור התהליכים הבעיתיים שעלולים לצוץ.

ראשית במשרד המשפטים מתייחסים למה שמוגדר כ"חוסר אישיות משפטית", כלומר מה יקרה כאשר יתברר כי בן אנוש אינו נוהג ברכב, כלומר מי יהיה אחראי בעצם למצב שנוצר? במקרה כזה נשאלת שאלה פשוטה מי יצטרך לשלם, האם יצרן הרכב? במצב כזה יצרני רכב גלובאליים יסרבו בתוקף לשלם על כשלים שמערכות שלהם ביצעו ויידרש חוקר תאונות מיוחד לכל תאונה שתיגרם גם בהיקף של כמה אלפי שקלים.

עוד סוגיה שעולה מתייחסת דווקא למצב בו נהג אנושי כן יקח אחריות, אך לא ברור כמה אחריות. רכבים אוטונומיים מחולקים כיום לרמות של אוטונומיה, כלומר רמה אחת עד חמש כאשר חמש היא אוטונומיה מלאה. ארבע היא רמה בה הנהג כן לוקח אחריות במקרה חירום, ואז יידרש שוב חישוב של הנוסחה אשר קובעת עד כמה הנהג אחראי, זאת מכיוון שלא ברור מתי הנהג יתערב ברכב בדרגה אוטונומית 4 ומטה, לא ברור מתי המכונית הורתה לו להתערב, עד כמה בכלל יש לו שיקול דעת והאם מלכתחילה ההתערבות היתה נחוצה.

כך יכול למשל להיווצר מצב בו נהג ברכב אוטונומי דרגה 4 התערב בתהליך הנסיעה ואז הרכב היה מעורב בתאונה. במצב כזה ניתן לטעון לדוגמה שהרכב יכול היה לפתור את הבעיה לבד, בלי עזרת הנהג, ואז שוב יידרשו חוקרי ביטוח שיהיה הרבה יותר מתוחכמים ויצטרכו למשל להתחבר למערכותיו הממוחשבות של הרכב, כדי לקבוע בעצם האם התערבותו של הנהג היא זו שגרמה לתאונה, או שמא היה זה הרכב.

תרחישים כאלה מהווים סיוט אקטוארי עבור חברות ביטוח ולא ברור נכון לרגע זה כיצד בעצם מתכוונים בחברות הביטוח הישראליות להתמודד עם מצב שעשוי להתרחש בעוד חמש שנים במקרה הטוב ובעוד 15 שנים במקרה הגרוע, אך לא יהיה זה ניחוש בלתי מושכל שהדבר יגרום לעליה בעלויות הביטוח.

מה קורה כשהרכב חכם מדי?

עוד פרק מעניין בקול הקורא של משרד המשפטים מתייחס להימצאה של בינה מלאכותית ברכב, כלומר AI. והבעיה טמונה כאן בקשר סיבתי, כלומר היכולת להוכיח סיבה ותוצאה בתאונת דרכים. לפי הדו"ח, אינטיליגנציה מלאכותית היא אינטיליגנציה לומדת, כלומר: "אין באפשרות המתכנתות והמתכנתים יכולת לצפות מראש כיצד תגיב המערכת הממוחשבת ובהתאם אין באפשרותן לצפות כיצד יפעל הרכב, בכל מצב ומצב". לאור העובדה שאנו נדרשים להתמודד לפתע עם רכב שהתנהגותו היא בלתי צפויה, אי אפשר להוכיח את הקשר הסיבתי, כלומר את התהליך, ואז אי אפשר להוכיח שיש רשלנות. עוד פרק מתייחס לתהליכים המשפטיים אשר כרוכים בהוכחת אשמה, כלומר במצב בו שני נהגים מתייצבים בבית משפט, מעניקים הסבר קצר והשופט קובע מי אשם.

במקרה של הרכב האוטונומי, התהליך אינו אפשרי ובדו"ח מצוין שכל משפט אשר יהיה קשור בתאונה אשר תתקיים עם רכב אוטונומי יהיה משפט יקר במיוחד בגלל החובה להוכיח את האשמה בהסתמך על אמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאוד, אשר יתקבלו ישירות מיצרן הרכב, אשר ינסו להסביר לא מי אשם, אלא איזה רכיב במערכות הסופר-מורכבות של הרכב כשל, מה שיצר תאונה ברכב שעל הנייר אינו מסוגל לעשות תאונה. במקרה של מוות, מדובר בבעיה חמורה אפילו יותר. כמובן, את המידע ניתן לשמור ב"קופסה שחורה" אבל גם כאן מצוין כי תהליך שמירת המידע ועיבודו יהיה יקר מאוד ורק יוסיף לעלות המצטברת של תהליכי המשפט. 

אחריות מוחלטת או נזק רכוש

אחת הסוגיות היותר מעניינות מתייחסת ישירות לנושא נזקי הגוף, הנושא החמור ביותר. בתאונת דרכים רגילה שבה יש נפגעים תהליך "איתור האחראי" יחסית פשוט מכיוון שלרוב מדובר ברכב אשר ננהג על ידי אדם. במקרה הזה הבעיה הרבה יותר סבוכה, כי הרכב אינו ננהג על ידי אדם. אם כך, מי נוהג ברכב? כאן יתכן שהיחס אל הרכב כלל לא יהיה כרכב, אלא כמוצר צריכה כללי. כלומר היחס לאדם אשר נפגע על ידי רכב אוטונומי יהיה יחס כאדם אשר נפגע על ידי כל חפץ דומם אחר שלא נשלט כלל על ידי מפעיל אנושי.

אלא שהרכב אוטונומי אינו מקרר: לא מדובר ברכב "טיפש" ולכן מוצעים כמה גופים אשר יקחו אחריות: יצרן הרכב, אשר אחראי על תכנון המערכות אשר מונעות תאונות, בעל הרכב, שאשמתו שהוא בחר ברכב בעל מערכות אוטונומיות מסוג מסוים, החברה אשר אחראית על תחזוקת הרכב ומערכותיו האוטונומיות שייתכן שכשלו או אולי אפילו מפעיל בחדר בקרה, מה שחושף חברות כדוגמת מובילאיי לאחריות ביטוחית שעד כה בכלל לא היו צריכות לקחת.

השורה התחתונה היא שגם למדינת ישראל אין תשובות. לכן המדינה פונה אל "הציבור" ומבקשת את חוות דעתו, אך עם זאת תהליך זה עלול להיות מסוכן מאוד ולפתוח קופת שרצים שאף אחד בענף הרכב לא רוצה לפתוח. כיום יבואני הרכב נהנים מסטטוס קוו נוח מאוד אשר מבוסס על ההבנה שאדם נוהג במכונית, המכונית עושה תאונה, האדם אשם או שלא אשם ואז מתקנים את המכונית במוסך של היבואן באמצעות חלקי חילוף של היבואן.

אך מה יקרה כאשר היבואן יהפוך לחלק מ"שרשרת האשמה" של הרכב האוטונומי? כלומר מה יקרה כאשר נציגים של יונדאי, מרצדס בנץ, קיה או ניסאן יצטרכו להגיע אל בית משפט ישראלי כדי להסביר את מהות הטכנולוגיה של הרכב אשר בגללה נגרמה תאונת דרכים שבה נהרגו אנשים? התרחיש הזה חושף את יבואני הרכב, מטבע היותם נציגים של יצרני הרכב, בפעם הראשונה למצב בו הם יצטרכו אפילו להילחם בחברות ביטוח על ההגדרה של מי היה אחראי לתאונת דרכים.

אם חברות הביטוח ינצחו ויצרני הרכב יהיו אלה שישאו באחריות לנזקים או לסירוגין לנפגעים בנפש, יבואני הרכב יצטרכו להיכנס לעולם חדש לחלוטין של נטל הוכחה והתהליך עלול להיות אחד הקשים ביותר בתולדותיהם.

Support Ukraine