המותג אירופאי, הייצור אפריקאי: יבואני הרכב גילו שוק חדש

וק הרכב הישראלי הולך ונפתח למכוניות שמיוצרות באפריקה, כך עולה מרישומי משרד התחבורה שמפרטים את מדינות המקור של רכבים מיובאים. כך, רכבים ראשונים מתוצרת פורד סילברטון (דרום אפריקה) יובאו ארצה בחודשי השנה הראשונים, וכעת עולה כי גם טנדרים של טויוטה שמיוצרים בדרבן ומכוניות מרצדס בנץ שמיוצרות במפעל באיסטרן קייפ יובאו לישראל ממש לאחרונה. 

המשותף לכל הרכבים הוא שהם של יצרני רכב מערביים שמגיעים ממפעלים בדרום אפריקה, אך אלה מייצאים את הרכבים לשווקים מערביים (כלומר, המפעל מייצר רכבים לשוק המקומי עם הגה ימני ורכבי ייצוא עם הגה שמאלי). מעבר לכך, הרכבים מגיעים ארצה בייבוא מקביל – כלומר הרכב מיוצר בדרום אפריקה, נמכר לאירופה, ומשם מגיע לישראל.

על פניו, לסוכני יבוא מקביל יש מעט סיבות לייבא ארצה מכוניות שמיוצרות במפעלים הלא מרכזיים של יצרני הרכב: השינוע לאירופה יקר יותר ומעבר לכך מי שקונה באירופה רכב של יצרני רכב אירופים יכול לקבל מסמכי מקור- כלומר מסמכים שמאשרים שהרכב יוצר במדינה שעמה יש לישראל הסכם סחר וכפועל יוצא לקבל הטבה של 7% בגין הסכמי סחר חופשי, מה שלא קורה עם רכבים שמיוצרים בדרום אפריקה. 

אז למה בכל זאת לקנות רכבים שמיוצרים בדרום אפריקה? בשנים האחרונות יבואנים מקבילים לא יכולים לקבל את מסמכי המקור של המכוניות בכל מקרה, ומעבר לכך, במקרים מסוימים הייצור באירופה הושבת כתוצאה ממשבר השבבים וגם בעקבות המלחמה באוקראינה ולכן ייבוא ממפעל מחוץ ליבשת לא רק מתבקש אלא הכרחי.