תגידו תודה ותשלמו: 2022 תהיה שנתו הגרועה ביותר של הנהג הישראלי

לפני כמה שבועות, כך טוענים גורמים המצויים בסוד העניינים, חגג אחד מוותיקי ענף הרכב הישראלי אירוע משמח: רכישתה של יאכטה מפוארת. היאכטה של אותו בכיר אינה סובלת מבדידות: השמועות טוענות שכבר יש לו יאכטה אחת בבעלותו.

 יאכטות הן כנראה כלי תחבורה שרוב אזרחי ישראל לא יזכו לרכוש במהלך חייהם, אבל מכונית דווקא כן. וכשבדקנו את נתוני המכירות של יבואנית הרכב של אותו בכיר בענף גילינו שבשנת 2022 המספרים שהיא הציגה לא היו כל כך מדהימים. נתוני המכירות היו נמוכים מבשנה שעברה, בדומה ללא מעט יבואנים אחרים. אבל אל דאגה: שיעור הריווחיות אצל כולם עלה.

באופן כללי – נתוני המכירות של שנת 2022 לא היו מדהימים. כעת, כשאנו כבר נמצאים באמצע אוקטובר אפשר כבר לקבוע בוודאות: שנת 2022 תהיה שנה גרועה למסירות הרכב עם 218 אלף מכוניות חדשות (כולל מוניות ומסחריות) שנמסרו בתשעת חודשי השנה הראשונים לעומת 250 אלף מכוניות שנמסרו בתקופה הזו אשתקד. מדוע נתוני המסירות גרועים? אינספור סיבות: החל במשבר השבבים העולמי וכלה בהשבתת מפעלים בעולם. אבל מה שיותר מעניין היא העובדה שבשנת 2022 הצרכנים בישראל פשוט החליטו לזנוח כל היגיון וצרכנות נבונה ופשוט להיגרר לתוך מה שאפשר רק להגדיר כאווירת משבר דימיונית למדי, כזו שגם יבואני הרכב דאגו לתדלק. מבחינה צרכנית, שוק הרכב של 2022 ייזכר כ"שוק הצרכן הפראייר", עובדה שעליה יבואני הרכב למדו לנגן היטב. משבר במכירת מכוניות - יש. עובדתית פחות מכוניות נמסרו. אבל אווירת המשבר שנחקקה בתודעה של הצרכנים בישראל משמעותית יותר מהמספרים - היא זו שמאפשרת ליבואנים לגבות על מכונית חדשה מחיר שמזכיר מקדמה על דירה קטנה בפאתי גוש דן, ואף לדרוש מהקונה להמתין לה חצי שנה ולעתים אף יותר.  

השיח שנוגע למכירה ולאספקת רכב השתנה ב-2022 לשיח משברי אשר שם דגש על בעיות אספקה כגורם מכריע בשוק הרכב הישראלי. לפני שנתיים בלבד הגעתה של אוניה עמוסה במכוניות לישראל נחשבה אירוע שגרתי לחלוטין. בל נטעה: גם כיום אוניות עמוסות במכוניות מגיעות לישראל. התדירות אכן שונה אבל אוניות אכן מגיעות ואפילו כמעט כל חודש, אבל כיום הגעה של אוניה עמוסה במכוניות מהווה סיבה לדיווחים בתקשורת, שאותם יבואני הרכב מעודדים. 

אבל לשיח המשברי יש עוד אפקטים, כאלה שהקונים בישראל פשוט מסרבים להבחין בקיומם. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא מכוניות שמגיעות לישראל כשהן מופחתות אבזור והיבואן מרוויח עלינו עוד כמה דולרים. הפחתות האבזור אינן כאלה שהצרכן הישראלי הממוצע מבחין בהן. את החלונות החשמליים ומסך המולטימדיה הלקוחות יקבלו, אבל כאשר צריך לדוגמה גלגל חלופי בגודל מלא בשביל להתמודד עם כבישיה הגרועים של ישראל, הלקוחות יקבלו ערכת ניפוח בקרטון מהודר, כפי שניתן אגב להבחין כבר בכמה דגמים, למשל כשמגלים שלמרות שבמכונית יש בית לגלגל חלופי – גלגל - אין. התופעה הזאת מתבטאת גם בהיעדר בידוד רעשים, בויתורים קטנים ומעצבנים על שקעי טעינה ובעוד פיצ'רים שהישראלים פשוט לא מבינים שנעלמו. 

מעבר לכך אי אפשר שלא להבחין: 2022 היא שנת ה"ראן אוף". ראן אוף, למי שאינו מכיר, הוא כינוי בתעשיית הרכב למכונית שפשוט עבר זמנה, כזו שהיצרן הודיע כי ייצורה ייפסק בקרוב. מדוע זה חשוב? בגלל שבעולם צרכנים כבר לא רוצים לגעת במכונית שבקרוב לא תיוצר. בישראל, לעומת זאת, יבואני הרכב מביאים את המכונית בשנתה האחרונה לישראל, מציגים אותה כדגם חדש והצרכן לא ממש יודע שמדובר בדגם שנמצא כבר בשלבים האחרונים של חייו. ועל כך תעיד הבורות של לא מעט קונים שרוכשים בימים אלה כמה דגמי רכבי שטח אמריקאים. יש יבואנים שמגדילים לעשות ומציגים בישראל דגמים "חדשים שרק הגיעו" שהמחליף שלהם כבר רושם הזמנות בעולם. 

ואולם, דגמי ראן אוף, הפחתות אבזור ועידוד השיח המשברי הם רק קצה הקרחון. 2022 היא שנה בה חלק ניכר מן המכוניות אשר נבחנו על ידי "כלכליסט"  זכו לביקורת שציינה כי מדובר ברכב שהוא ראוי, אבל לא במחיר שהצמיד לו יבואן הרכב. השנה השקיעו יבואני הרכב לא מעט ביצירת תוכן תקשורתי אוהד וקידום של ביקורות חיוביות לכלי רכב, אך בסופו של דבר קשה שלא לשים לב שלא מעט מכוניות שמשווקות בישראל פשוט אינן שוות את סכום חלקיהן - הדגם שמגיע לארץ הוא מופחת אבזור, או שהוא מיושן, או שהוא מצויד במנוע פחות טוב, או שרמת הגימור פחות ראויה -אי אפשר שלא להבחין בחסרונות.

מצב זה יוצר תופעות שקשה להסביר: יבואני הרכב הישראלים נמצאים בימים אלה ממש בהמוניהם על קו תל אביב-שנגחאי, ולמען האמת גם יצרני הרכב הסינים מתפלאים מעוצמת ההסתערות של הישראלים על מכוניות של יצרנים שעד לפני שנה נחשבו בעולם המערבי לסוג של בדיחה. הפליאה אינה נובעת מהערכה לחוכמתו המופלגת של הצרכן הישראלי, אלא מן העובדה שישראל היא מדינה שהקונים בה יקנו כל דבר שיש לו ארבעה גלגלים ויאמרו ליבואן הרכב תודה על שהוא מוכר את מכוניתו הסינית "בזול", במקום את המכונית המערבית שהוא מוכר "ביוקר".

האם העובדות האלה משנות משהו לצרכנים בישראל? התשובה היא לא. לצרכנים בישראל יש זיכרון קצר להפליא ופתיל קצר עוד יותר. דווקא כעת, בתקופת החגים, עם הגעת גל ראשון של אלפי מכוניות סיניות חשמליות, כבר מופיעים דיווחים ברשת על תורים אינסופיים בעמדת הטעינה הנמוכה ביותר בעולם, בים המלח, אבל לצרכנים זה לא משנה. עם תום החגים תשוב נסיעה במכונית בכבישי ישראל להיות גיהנום של פקקים, אבל לצרכן זה לא משנה. אגרות גודש הן דבר אמיתי שיכה בנו בקרוב, ועם ישראל יעמוד בפקק, במכונית החדשה, ויבכה. 

מכונית, כך טוענים זה שנים, היא ההוצאה השניה בגודלה במשק הבית הישראלי. מכונית חדשה אינה מוצר חובה. מכונית בת חמש לא באמת מתקלקלת פעם בחודש. הקורונה הסתיימה ואפשר להוציא את הכסף על נופש, אבל כשעם ישראל מגיע לסוכנות הוא נכנס למוד לא ברור של "אני מוכרח לקנות", כי נציג המכירות אומר ש"בקרוב ייגמר המלאי", וכל זה על מוצר שבתכלס אין סיבה לרכוש מיידית, בטח שלא בתנאים של 2022 - השנה שבה ההנחות צומצמו, התנאים הוקשחו, הטיפול במוסך התייקר- והצרכנים עדיין אומרים תודה על הכול. 

גם למדינה יש יד בדבר: בינואר הקרוב מס הקניה על רכב חשמלי יתייקר, אבל לא רק: גם מס הקניה על רכב לא חשמלי יתייקר בעקיפין בגלל שרשות המיסים תשנה את נוסחת החישוב. כך שלא זו בלבד שאין מספיק מכוניות במלאי והישראלים מגיבים בהיסטריה ומשלמים עשרות אלפי שקלים תוספת על מכונית חדשה, רק כדי לחסוך החלפת מצבר שעולה 900 שקל במכוניתם בת השלוש - הם גם "מבינים" שבכל מקרה בשנה הבאה המכוניות יתייקרו והפעם גם הודות למדינה.

יש כאן סתירה לא מובנת: עם ישראל הוא ה-עם שלא יוצא פראייר. אך ברכישת רכב חדש, כך ניכר, שנת 2022 תירשם כשנת הפראיירים הגדולה. כעת נשאלת השאלה - האם מגמות אלה יימשכו גם בשנים הבאות? האם הישראלים ישלמו הון על מכוניות סיניות עלומות שם, יסבלו מהפחתות אבזור והיעדר הנחות ויקבלו את רוע הגזירה? אם נשפוט את שנת 2022 כשנת אינדיקציה אזי התשובות לא מבשרות טובות ואינן מחמיאות לנו כצרכנים.