עומס הפקקים מחריף, ובאוצר מקדמים שורה של רפורמות שאפתניות שעשויות להביא לשינוי מן היסוד של התחבורה בישראל. בין הרפורמות ניתן למצוא אגרת גודש בגוש דן, חניות בתשלום ורשויות תחבורה מטרופוליניות. מדובר בעדות לסדר עדיפויות חדש: תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי
אחד הגרפים המשמעותיים במצגת חוק ההסדרים שפרסם משרד האוצר, עוסק במהירות הממוצעת בכניסה לתל אביב. בשעות העומס של הבוקר, המהירות הממוצעת בכבישים ה"מהירים" בכניסה לתל אביב עומדת לעיתים על כ-35 קמ"ש. זו המחשה חריפה במיוחד של בעיה שכל מי שנכנס למטרופולין תל אביב מכיר: פקקים קבועים ובלתי נסבלים שמאריכים מאוד את הנסיעה עבור מיליון האנשים שנכנסים למטרופולין תל אביב מדי יום.
העלויות החיצוניות של הגודש, על פי משרד האוצר, עומדות על 40 מיליארד שקל בשנה, ו-60% מעלויות אלו הן בגוש דן בלבד. מצב זה צפוי להחריף עוד יותר בעשור הקרוב, עד כדי 70 מיליארד שקל בשנה ב-2030, ומשרד האוצר מעוניין בפרויקטים ורפורמות שניתן ליישם כאן ועכשיו כדי להקל על כך ולשנות את מפת התחבורה של ישראל.
פיצול התכנון הריכוזי ואגרת גודש בגוש דן
האוצר מעוניין בהגמשת התחבורה הציבורית בישראל: הרחבה של השירות של קווים מותאמי-ביקוש כמו אלו של Via (באבל, תיק-תק) הפועלים כיום בגוש דן ובירושלים, כמו גם הרחבה נוספת של מוניות השירות. קווי התחבורה הציבורית היום, שהם בעלי מסלול קבוע, אינם מסוגלים לעמוד בשונות המתמדת בביקושים לתחבורה הציבורית, מה שדוחף אנשים לעבר הרכב הפרטי. האוצר אף מוסיף ומציע לאפשר ליזמים פרטיים ליזום בעצמם קווים מותאמי-ביקוש, בתנאי שאלו יכולים להסיע שמונה נוסעים ומעלה. כלומר, לא מדובר כאן בכניסה של Uber ודומיה לישראל, אך כן פתיחה של מיזמי תחבורה שיתופית ללא התערבות וסבסוד של משרד התחבורה.
הרפורמה הגדולה ביותר שמתכנן האוצר הוא פיצול התכנון הריכוזי של משרד התחבורה לרשויות מטרופוליניות, כמקובל במערב. במקום שכל התכנון של התחבורה הציבורית בישראל יהיה בידי משרד התחבורה, ישראל תחולק לרשויות מטרופוליניות: תל אביב, באר שבע, ירושלים, חיפה וכו'. בראשות הרשות יעמוד ראש העיר של העיר הגדולה ביותר בתחומה, ויישבו בה נציגי הערים הקטנות יותר, ונציגי משרד האוצר. רבות מהסמכויות המוענקות היום למשרד התחבורה מצד אחד ולרשויות המקומיות מצד שני יעברו לרשות המטרופולינית החדשה: הצבת תמרורים, קביעת נתיבי תחבורה ציבורית (ואכיפתם) והבעלות על תשתיות תחבורה מרכזית כגון נתיבי איילון. הרשות המטרופולינית של גוש דן תהיה הראשונה שתוקם, ואמורה להוות "שדה ניסויים" ובעתיד מודל לרשויות המטרופוליניות הנוספות שיוקמו בהמשך.
רפורמה משמעותית נוספת היא ההטלה של אגרות גודש, שהומלצו במפורש על ידי ה-OECD ומסייעות רבות להפחתת הפקקים בלונדון, בסטוקהולם ובסינגפור. אגרות גודש הן תשלום קטן (10-5 שקלים למעבר) על הכניסה והיציאה ממטרופולין גוש דן בשעות השיא. מטרתן היא פריסה אחידה יותר של תנועת הרכבים לאורך היום, והפחתת מספר הנסיעות ברכב פרטי במטרופולין. בסינגפור, הטלה של אגרה דומה העלתה את המהירות הממוצעת בשעות השיא ב-10 קמ"ש, ובשטוקהולם האגרות הביאו לירידה של 30% בפקקים הקשים ביותר.
מכיוון שמטרת אגרות הגודש הן הפחתת הפקקים ולא בהכרח גביית מסים גבוהים, האוצר הכניס סעיף שכולל הורדה אוטומטית של התעריף במקרה של ירידה בפקקים, והעלאה שלו במקרה שהפקקים דווקא יגברו בעתיד. ההצעה כוללת הטלת תשלומים אלו על המעסיק, כדי ליצור תמריצים לשינויים בזמני ההגעה לעבודה ועידוד עבודה מהבית. באותה נשימה, האוצר מציע גם להגביר את ההשקעה (בסכום לא ידוע, בינתיים) בהגברת התחבורה הציבורית החוצה את מעטפת המטרופולין כדי לאפשר לנהגים אלטרנטיבה ראויה לתשלום אגרות הגודש.
איך זה יקרה בפועל? לפי תזכיר החוק, החל מהמועד עליו יוחלט ייגבה תשלום מדורג עבור כניסה ויציאה ממטרופולין גוש דן ברכב פרטי במהלך ימי עסקים. לצורך קביעת החיוב ושיעורו, יחולק מטרופולין גוש דן לאיזורי תשלום שונים בשלוש טבעות - פנימית, תיכונה וחיצונית סביב מרכז העיר תל אביב.
בנסיעה לכיוון הטבעת הפנימית בין 06:30 בבוקר ולבין 10 בבוקר התשלום יהיה חמישה שקלים בטבעת החיצונית ו-10 שקלים עבור השימוש בכל אחת משתי הטבעות האחרות. בין שלוש לשבע בערב התעריף יהיה מעט נמוך יותר, ויעמוד על 2.5 שקל לנסיעה בטבעת החיצונית וחמישה שקלים עבור שימוש בכל אחת משתי הטבעות האחרות. התעריף המירבי יעמוד על 37.5 שקל.
בלי חניות בחינם
בהמשך למלחמה על הגודש במטרופולינים ועל עומס הרכבים הפרטיים, החליטו באוצר לסיים את החניות בחינם. מדובר על משאב ציבורי מוגבל, שחלוקתו בחינם למעשה מסבסדת בעלי רכב פרטיים על חשבון שאר משתמשי הדרך. האוצר מציע לקחת את מחיר המקסימום שלעיריות מותר לגבות היום על חניה ציבורית (6.30 ש"ח לשעה) ולהופכן למחיר מינימום. רפורמה זו תכריח את העיריות להגביר את התשלום על החניה, מדיניות שנחשבת יעילה בהפחתת העומס אך אינה פופולרית בקרב תושבי העיר שהתרגלו לחניה בחינם. בצורה כזאת, כל החניות הציבוריות בערים יהפכו לחניות בתשלום, וכך ייגבה מחיר ריאלי על השימוש בקרקע החניה המוגבלת בערים. ניצול-היתר של חניות יוקל כך שיהיה קל בהרבה לבעלי הרכבים למצוא חניה, אך הם ישלמו על כך: פעם אחת באגרת גודש, ופעם שניה בגביית תשלום על החניה בעיר. יוצאות הדופן היחידות הן ערים בעלות 20,000 תושבים או פחות, שיוכלו להמשיך ולהציע לתושביהן חניה חינם בתחומן.
האוצר מציע גם הקמת פרויקטי PPP (שיתוף ציבורי-פרטי) בתחבורה. הכוונה היא לפרויקטים שימומנו באמצעות יזמים ומשקיעים פרטיים ללא עומס נוסף על הקופה הציבורית. בתמורה, הגורמים הפרטיים יוכלו לגבות אגרות בדומה למנהרות הכרמל וכביש 6. פרויקטים אלו כוללים חניון חנה-וסע רב קיבולת במבוא איילון (ראשון לציון) מדרום ובשפיים מצפון. בנוסף, צפויים להיבנות בשיטה זו נתיבי אגרה מהירים חדשים באיילון, כביש 5 וכביש 2. הרחבת תשתיות זו תקל על נהגי הרכב הפרטי מצד אחד, אך תביא אותם להפנים את העלויות החיצוניות של הגודש מצד שני.
רפורמות נוספות שמציע האוצר עוסקות בהגברת האכיפה על עבירות הקשורות לתחבורה הציבורית: שימוש של רכבים פרטיים בנתיבי התחבורה הציבורית (סמכות שתעבור לרשויות המטרופוליוניות) ואי-תשלום על תחבורה ציבורית. שתי הצעות אלו הן זריקת עידוד למפעילי התחבורה הציבורית, שיקבלו תיעדוף בשימוש בדרך ויוכלו להביא נוסעים במהירות וביעילות ליעדם.
מדובר בסדרת רפורמות שאפתניות במיוחד, שאם תעבור במלואה - תשנה מן היסוד את כל התחבורה בישראל. התוכנית מהווה עדות לסדר עדיפויות חדש בממשלה, המעדיפה לתעדף את התחבורה הציבורית ותחבורת ההמונים הפרטית על חשבון השימוש ברכב פרטי. בנוסף, האוצר מעוניין בהפנמת העלויות החיצוניות של העומס באמצעות גביית תשלומים: אגרות גודש, חניה בתשלום ונתיבי אגרה. בצורה כזאת, שואפים באוצר, הזינוק במספר הרכבים הנכנסים למטרופולינים יתמתן ואולי אפילו יקטן, ופריסת הכניסות לאורך היום תתחלק בצורה שווה יותר. הפקקים יפחתו, ונוכל להגיע לעבודה ולבילויים בצורה מהירה וחלקה בהרבה, ולמשתמשים בתחבורה הציבורית - ללא תשלום נוסף.
כחלק מחוק ההסדרים, הממשלה פועלת להטלת אגרת גודש לפיה בעלי רכבים ישלמו עבור כניסה למרכזי הערים בגוש דן. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "תוכניות דומות הולכות ומיושמות בעולם והביאו לירידה של 15-20% בהיקף הנסועה". התעריף המירבי ליום: 37.5 שקל
רוצים להשתמש ברכב הפרטי בגוש דן? תתכוננו לשלם על זה הרבה יותר. כחלק מחוק ההסדרים, הממשלה מקדמת אגרת גודש לפיה בעלי רכבים ישלמו עבור הכניסה למרכזי הערים, כפי שנהוג בחלק מהערים בעולם.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי המטרה איננה להגדיל את הקופה הציבורית, כי אם להילחם ברכב הפרטי. "מטרת ההסדר היא לתקן מספר עיוותים הקיימים במערכת המס בתחום התחבורה, באופן שיאפשר הקלה בגודש בכבישים...אלו הבוחרים לנסוע ברכב פרטי באזורי ובשעות הגודש יישאו בנטל מס גבוה יותר לעומת משתמשי דרך אשר יבחרו בנסיעה בתחבורה ציבורית", נכתב. "תוכניות דומות הולכות ומיושמות בעולם והביאו לירידה של 15-20% בהיקף הנסועה בערים כגון לונדון, סינגפור ושטוקהולם".
איך זה יקרה בפועל? לפי תזכיר החוק, החל מהמועד עליו יוחלט ייגבה תשלום מדורג עבור כניסה ויציאה ממטרופולין גוש דן ברכב פרטי במהלך ימי עסקים. תשלום זה ייגבה בנוסף לתשלומים אחרים כמו כביש 6 או הנתיבים המהירים. לצורך קביעת החיוב ושיעורו, יחולק מטרופולין גוש דן לאיזורי תשלום שונים בשלוש טבעות - פנימית, תיכונה וחיצונית סביב מרכז העיר תל אביב.
התעריף המירבי ליום: 37.5 שקל
בנסיעה לכיוון הטבעת הפנימית בין 06:30 בבוקר ולבין 10 בבוקר התשלום יהיה חמישה שקלים בטבעת החיצונית ו-10 שקלים עבור השימוש בכל אחת משתי הטבעות האחרות. בין שלוש לשבע בערב התעריף יהיה מעט נמוך יותר, ויעמוד על 2.5 שקל לנסיעה בטבעת החיצונית וחמישה שקלים עבור שימוש בכל אחת משתי הטבעות האחרות.
ניטור הרכבים ייעשה על ידי מצלמות, כאשר מי שיתקין תג חיוב (רכיב אלקטרוני) ייזכה לתעריפים מעט נמוכים יותר. עוד נקבע בתזכיר החוק כי התעריף יעודכן מדי שנה לפי מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). עוד נכתב כי אוטובוסים, מוניות שירות, ורכבי חירום והצלה יהיו פטורים מאגרת הגודש. אופנועים יחויבו במחצית מאגרת הגודש, ואילו משאיות יחויבו בתעריף כפול.
כך או אחרת ייקבע תעריף מירבי יומי בסך של 37.5 שקל "שישקף נסיעת הלוך חזור בשיעורים המרביים. תעריף מירבי זה לא יחול על משאיות ומוניות שאינן מוניות שירות", נכתב.
עוד נקבע כי כחלק מהרפורמה בתחום תוקם ועדת מעקב שחבריה יהיו הממונה על התקציבים באוצר או גורם אחר במשרדו, וכן גורמים מרשות המסים, משרד התחבורה ועוד. תפקידם יהיה לדווח לשר האוצר עד ל-1 בדצמבר של כל שנה בדבר השיעור המעודכן של האגרה ולגבש המלצות בנושא מימוש הסדרים חדשים.
טיוטת חוק ההסדרים כוללת פרק מיוחד שעוסק ברפורמה שמתעכבת מזה שנים: רשויות אזוריות שיטפלו בקידום התחבורה במקום שכל עיר בנפרד תעשה זאת, ובשפה המקצועית: רשויות תחבורה מטרופוליניות. לפי תזכיר החוק הרשות הראשונה שתקום תהיה בגוש דן ותכלול 13 רשויות בלבד, בהובלת רון חולדאי
הממשלה החדשה מתכוונת ליישם החלטת ממשלה שניתנה כבר לפני כעשור להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות, כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שהגיעה לידי גלובס. המטרה של רשויות שכאלה היא להיות אחראית על התכנון והתפעול של תחבורה ציבורית במרחב מטרופוליני בשונה מהצב כיום בו כל רשות אחראית על תחומה. זאת מתוך הבנה שעבור הציבור אין משמעות לגבולות הגיאוגרפיים של רשויות.
לפי תזכיר החוק הרשות הראשונה שתקום תהיה במטרופולין דן. יוזכר כי בעבר כשכבר היה ניסיון להקים רשויות שכאלה, הממשלה, בהובלת שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ, ביקשו להקים את הרשויות הראשונות (דבר שלא קרה בפועל. ג"ל) במטרופולינים של ירושלים ושל באר שבע תחילה.
"במסגרת הצו של שרת התחבורה להקמת הרשות יוגדר כי עיריית תח אביב תשמש כעיר הראשית וייכללו בה, הם הקמתה, הרשויות המקומיות הבאות: ר"ג, גבעתיים, חולון, בת ים, בני ברק, פ"ת, רמה"ש, הרצליה, קריית אונו, אור יהודה, אזור וגבעת שמואל". מי שלא נמצאות ברשימה הן הערים שבדרום המטרופולין ראשון לציון, לוד, ורמלה כמו גם רשויות נוספות כמו יהוד מונוסון והוד השרון. בעניין זה נכתב בסעיף 1ב לתזכיר כי שרת התחבורה, מרב מיכאלי תוכל לכלול בצו רשויות מקומיות נוספות שיבקשו להצטרף לרשות עתידית זו.
מי שכאמור יוביל את הרשות יהיה ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי. "יו"ר הרשות יהיה ראש עיריית העיר הראשית", נכתב, אם כי לפי תזכיר החוק שר התחבורה יהיה רשאי לקבוע כי יו"ר הרשות לא יהיה ראש עיריית העיר הראשית. בנוסף במועצת הרשות יהיו נציגיהם של כלל הרשויות לפי שיקולים שונים של מספר מועסקים, היקף נתיבים לתחבורה ציבורית בשטחי הרשות, וקרבתה של כל עיר לתל אביב.
כחלק מהקמת הרשות היא תקים מרכז בקרה שיכלול את כל מערך ניהול התנועה במרחב הרשות לכל אמצעי התחבורה הקיימים, לרבות רמזורים. בסעיף מעניין אחר בתזכיר החוק נקבע כי לרשות יהיו גם סמכויות אכיפה. "הרשות המטרופולינית תבצע אכיפה של שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור כנתיב תחבורה ציבורית באמצעים טכנולוגיים, בכל מרחב אחריותה הגיאוגרפי, זאת לרבות הצבה, תפעול ותחזוקה של האמצעים הנדרשים לכך".
לחברת נתיבי איילון יהיה חלק משמעותי ברשות זו כמי שתהווה את "זרוע הביצוע של הרשות המטרופולינית", נכתב.
חדשות קשורות