נתיב התחבורה הציבורית באיילון: היכן הוא עובר ומה גובה הקנס?

נתיב התחבורה הציבורית באיילון: היכן הוא עובר ומה גובה הקנס?

בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה על פתיחתו של נתיב תחבורה ציבורית חדש על כביש 20, נתיבי איילון. במשרד התחבורה החליטו לפתוח את הנתיב לשימוש התחבורה הציבורית בלבד, על תשתית פרויקט נתיבים מהירים שיושלם ב-2025. גלובס עושה סדר בנוגע לנתיב החדש.

היכן בכביש 20 נפתח הנתיב החדש?

הנתיב נפתח בין מחלף וולפסון למחלף השלום. מדובר בנתיב שהוסיפו לכביש במסגרת פרויקט הנתיבים המהירים שיפעל בשנת 2025. בנתיים, חברת נתיבי איילון הקדימה את לוחות הזמנים בשנתיים ונוצר מצב שבו יש תשתית מוכנה, והוחלט להפעיל אותה בנתיים כנתיב לתחבורה הציבורית מוולפסון ועד השלום.

ומה לגבי הכיוון הנגדי?

בכיוון הנגדי מהשלום לוולפסון יפתח נתיב רב תפוסה (נר"ת) עד לחודש ספטמבר.

מה ההבדל בין נר"ת לנת"צ?

בעוד שבנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) מותרת הנסיעה אך ורק לאוטובוסים (ולמוניות) בנר"ת (נתיב פלוס) יכולים לנסוע גם רכבים פרטיים עם מספר נוסעים מסוים, בדומה להסדר בפרויקט נתיב פלוס בכביש החוף. אגב, הפרויקט יתחבר לנתיב שיפתח בחודש הבא ויאפשר נסיעה רציפה.

איך יאכפו את האיסור על נסיעה?

האכיפה תבוצע על ידי המשטרה, בנתיבים אין מצלמות.

מה גובה הקנס שיוטל עליי על נסיעה בנת"צ?

500 שקלים.

מדוע הוסיפו נתיב לתחבורה ציבורית ולא לרכב הפרטי?

כאמור, הנתיב כבר עמד מוכן. אין כל סיבה להקצותו לרכב הפרטי משום שבמשך השנים הוקצו נתיבים רבים לרכבים פרטיים בנתיבי איילון אבל אלו הלכו והתמלאו בכל פעם. הגישה המקצועית היום בעולם התחבורה גורסת כי אין תועלת בהוספת נתיבים לרכב הפרטי - שיתמלאו במהרה במכוניות חדשות. למעשה, אין כל פתרון לבעיית הפקקים. הפתרון היחידי שישנו - הוא הבטחת מסלולים עוקפים לפקקים באמצעות התחבורה הציבורית.

מה הוא פרויקט הנתיבים המהירים?

למעשה, התוצר הסופי של הנת"צ שנפתח הוא הנתיבים המהירים בגוש דן. אותם נתיבים ימתחו לאורך 90 ק"מ משפיים ועד ראשון לציון ויוכלו לנסוע בהם שאטלים מחניוני חנה וסע שבהם יהיו 12 אלף מקומות חניה, אוטובוסים, וכלי רכב פרטיים בתשלום אגרה. לפי חברת נתיבי האיילון, האגרה תחושב באופן משתנה בהתאם לעומס על הנתיב כשמובטחת בו נסיעה במהירות של 70 קמ"ש. הפרויקט יושלם בשנת 2025, ובגלל הקדמה בלוחות הזמנים הוחלט לפתוח את הנתיבים לתחבורה הציבורית על התשתית שהוכנה בעבור הנתיבים המהירים.

יסעו רק 50 אוטובוסים על הנתיב הזה, לעומת אלפי מכוניות - מה ההיגיון?

50 אוטובוסים שיעברו בנתיב כוללים אוטובוסים ושאטלים מהחניון בשפירים, סך הכל מדובר באוטובוס שעובר בממוצע כמעט כל דקה. למי שנוסע ברכב הפרטי ומשתרך בפקק זה עלול להשמע מעט, אבל בכל אוטובוס יושבים 60 בני אדם בשעה שבכל רכב פרטי באיילון יושבים 1.2 נוסעים בממוצע. לכן, הגיוני יותר להקצות נתיב עם נסיעה מהירה לכלי תחבורה שיכולים להעביר יותר אנשים מדי שעה.

הנתיב גם יאפשר הסטה של אוטובוסים מצירים מקבילים שבהם הם עומדים בפקקים ויוכלו לנסוע במקטע הזה בכביש 20. אם המדינה רוצה שאזרחיה יעברו לתחבורה הציבורית, היא צריכה לגרום לו להיות מוצר תחרותי לשירות שניתן לו באמצעות הרכב הפרטי; אם שניהם יסעו יחד באותה המהירות, כולנו נמשיך לבחור להשתמש ברכב הפרטי אף שברור היום שאין מקום לכל כלי הרכב האלו, הם יקרים, לא יעילים, מזהמים וגם פוגעים בחיים העירוניים שלנו. ולכן, מוצדק לא רק להקצות נתיב לתחבורה הציבורית אלא גם להקצות אותו על חשבון נתיבים קיימים ולא בסלילה יקרה, מסובכת וארוכת שנים של נתיב נוסף.

עם אכיפה מוגבלת: הושקו נתיבי תחבורה ציבורית באיילון

בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה על פתיחתו של נתיב תחבורה ציבורית חדש על כביש 20, נתיבי איילון. הנתיב יעבור בין מחלף השלום בצפון ועד וולפסון בדרום, לרבות חיבור בין הכביש לכביש 1 לירושלים, אותו חנכה שרת התחבורה מרב מיכאלי ביום ראשון. למעשה, מדובר בתוספת נתיב חדש שלא היה קיים קודם לכן במסגרת פרויקט הנתיבים המהירים, שאורכם כ-90 ק"מ בין שפיים לראשון לציון.

נתיבי "חנה וסע" ואגרה למכוניות פרטיות

במסגרת נתיבים אלו, יופעלו שאטלים מחניונים "מהגדולים בסוגם בעולם", כהגדרת משרד התחבורה. החניונים יכללו 12 אלף מקומות חניה, אך מדובר במספר זעיר ביחס למספר הרכבים שעוברים בכביש מדי יום ועומד על למעלה ממיליון. על כן, התוכנית סובלת מביקורת לפיה היא מעודדת נסיעה ברכב הפרטי וללא תועלת משמעותית בפועל. מנגד, החניונים יאפשרו גישה לתושבי פרברים בצפון ובדרום המטרופולין שאין מהם תחבורה ציבורית נאותה למרכז המטרופולין.

בעתיד, בנוסף לשאטלים תופעל על הנתיבים תחבורה ציבורית וכלי רכב יורשו בנסיעה עליהם בתשלום אגרה שתקבע בהתאם לביקושים כשלדברי החברה, הנסיעה בהם לא תרד מ-80 קמ"ש. 

בינתיים, בשל הקדמה בלוחות זמנים, התשתית עומדת מוכנה. על כן, הוחלט במשרד התחבורה לפתוח אותה לשימוש התחבורה הציבורית בלבד, עד להשלמת הפרויקט בשנת 2025. עד לתחילת חודש ספטמבר, יפתח הכיוון הנגדי בכביש בין וולפסון לשלום שיפעל כנתיב פלוס ויתחבר לפרויקט הקיים. ובמילים אחרות, נהג ושני נוסעים ברכבו יוכלו אף הם לנסוע על הנתיב הייעודי.

מדובר בנתיב תחבורה ציבורית חדש שיועיל לחלק ממשתמשי התחבורה הציבורית. על הנתיב שיפתח ייסעו סך הכל כ-50 אוטובוסים מדי שעה, שכוללים אוטובוסים בשירות הסדיר ושאטלים שמגיעים מחניון שפירים דרך הנתיב המהיר ונשפכים לתוך הפקק באיילון.

קידום נתיבים לתחבורה הציבורית יכולה להיות אפקטיבית אף בצווארי הבקבוק התנועתיים. לשם השוואה, ברחוב אלנבי בתל אביב, שבו יש נתיבי העדפה, חולפים מדי שעה כ-180 אוטובוסים. גם העובדה שמדובר על תוספת תשתית יקרה בעלות מיליארדי שקלים, במקום הסבת נתיב המשמש את הרכב הפרטי לתחבורה הציבורית פוגעת בהעדפה. כדי לייצר תחבורה ציבורית איכותית, עליה להתחרות ברכב הפרטי מתוך תשתית הכבישים הקיימת.

בעיית האכיפה שטרם נפתרה

גם תוכנית האכיפה שנקבעה הינה חלקית בשלב זה - אין עדיין צפי להתקנת מצלמות על הנתיב ויחידת האכיפה של משרד התחבורה תתחיל לפעול רק בשנת 2023. בינתיים, האכיפה נתונה בידי המשטרה כפי שנעשה, בהצלחה חלקית, ביתר נתיבי ההעדפה הבינעירוניים בישראל.

אכיפה כזו מבוצעת על ידי יחידת האופנוענים של המשטרה, ובדברי ההסבר לתקציב המדינה טענו משרדי האוצר והתחבורה שכיום האכיפה נגד רכבים פרטיים המשתמשים בנתיבי התחבורה הציבוריים אינה מספקת או אפקטיבית. ואכן, על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר דוחות התנועה שרושמת המשטרה בנסיעה על נת"צים הינו מועט, כך שמתחילת שנת 2021 ועד לחודש ספטמבר של אותה שנה, כ-4,700 מתוך 8,000 דוחות נרשמו בכבישים בינעירוניים. גם בשנים לפני כן, 2020 ו-2019, מספר הדוחות היה מצומצם - 4,700 ו-3,000 דוחות בהתאמה.

במסגרת תכנית החירום לטיפול במשבר התחבורה שהעבירה הממשלה לאחרונה, הוצע להגדיל את מספר תקני האופנוענים להגברת האכיפה. אולם, קיים ספק עד כמה היא תועיל, במיוחד בכיוון הנגדי שבו האכיפה תהיה מסובכת יותר - שכן שם תותר נסיעה של כלי רכב פרטיים עם מספר נוסעים מסוים.

יחד עם זאת, ועל אף המגרעות, מדובר בפתרון ביניים לשלב זה, שכן הנתיבים כבר מוכנים ואין תועלת בכך שיעמדו ריקים או שיתווסף נתיב תנועה נוסף לרכב הפרטי עד להשלמת הפרויקט בשנת 2025, בשעה שהמדינה מנסה לעודד נסיעות בתחבורה הציבורית.