משרד התחבורה צפוי לשנות בקרוב את חוק רישוי רכב, החוק המסדיר את היבוא של מכוניות חדשות לישראל באופן שיקל משמעותית על יבואני הרכב המקבילים (כלומר מי שאינם היבואנים הוותיקים), שכיום עדיין תופסים נתח זעיר מכלל יבוא הרכב - כך נודע לכלכליסט.
מטיוטה ראשונה של נוסח תיקונים לחוק רישוי רכב שהפיץ אתמול משרד התחבורה לקראת שימוע ציבורי שיתקיים בקרוב, הוותיקים), שהגיעה לידי כלכליסט, עולות כמה הקלות משמעותיות שצפויות ביבוא עקיף של מכוניות לישראל. ראשית עולה כי העוסקים בתחום לא יוגדרו עוד כתאגיד הרשום כדין בישראל, כפי שהם מוגדרים היום, אלא רק כחברה. המשמעות היא שמעתה גם גופים שאינם רשומים בישראל יוכלו לעסוק ביבוא רכב, ובלבד שאחד השותפים הוא אזרח ישראלי.
בנוסף לכך קובע משרד התחבורה כי המכוניות שייובאו לישראל יוכלו להיות מבוגרות יותר. עד כה על פי חוק יכלו יבואני רכב לייבא לישראל רק רכבים שחלפה עד שנה ממועד ייצורם. כעת מאריך משרד התחבורה את פרק הזמן לשנה וחצי — כלומר גם רכב שישב במגרש של סוכן במשך עד שנה וחצי יוכל להיות מיובא לישראל. עם זאת, הרכבים יוגבלו בקילומטראז' - כלומר יותר רק יבוא של רכבים שנסעו לכל היותר 150 קילומטר.
התיקון לחוק גם קובע לראשונה כי יהיה מותר לייבא ארצה גם ציוד מכאני הנדסי כבד ביבוא אישי, מה שלא התאפשר עד היום. יודגש כי מחירו של כלי ציוד מכאני הנדסי עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר.
סעיף נוסף ותמוה בתיקון קובע כי המעוניינים בקבלת רישיון יבוא רכב יוכלו לקבל "פטור פרטני מתנאים לקבלת רישיון לפי חוק או מדרישות מבעל רישיון". כלומר מי שאינו עומד בדרישות החוק לקבלת רישיון ליבוא רכב כן יוכל לקבל פטור מרישיון זה בנסיבות מיוחדות. להערכת גורמים בענף הרכב, מדובר במהלך שצפוי להרחיב באופן ניכר את היקף היבוא המקביל לישראל. עם זאת, מדובר גם במהלך בעייתי. לדברי גורם המקורב לרשות המסים, "מדובר במצב שיכול בקלות להפוך לכוורת של העלמות מס, במיוחד הסעיף שמאפשר לחברה שפועלת בחו"ל עם שותף ישראלי".
חוק רישוי רכב שהתקבל לפני שנתים, ושמאחורי התיקון לו עומד שר התחבורה הקודם ישראל כץ, נועד להסדיר את העיסוק ביבוא של רכבים חדשים לישראל. מדובר בחוק הקובע בין היתר את התנאים לקבלת רישיון ליבוא של מכוניות לישראל ומסדיר את מעמדם של יבואני הרכב השונים, בין אם מדובר ביבוא ישיר על ידי יבואני הרכב הוותיקים ובין אם מדובר ביבוא על ידי יבואנים חדשים.
על פי החוק התקף היום פועלים בישראל שלושה סוגים של יבואני רכב: יבואן ישיר, כלומר כזה שרוכש את המכוניות מן היצרן, יבואן עקיף, כלומר יבואן שרוכש את המכוניות מ"דילר" קרי סוכן של יצרן הרכב בחו"ל, ויבוא זעיר - כלומר של עד 20 מכוניות בשנה על ידי סוכני יבוא. על פי רישומי משרד התחבורה עצמו, רשומים כיום בישראל יבואנים עקיפים של מספר מותגים, החל בטויוטה וכלה בג'יפ, מרצדס ויונדאי, ואולם בפועל רק חלק מהם עוסקים בפועל בפעילות יבוא. כיום, מלבד טויוטה, רובן המכריע של המכוניות המגיעות לישראל ביבוא עקיף הן מדגמי יוקרה. בשעתו הודיע כץ כי פעילות היבוא המקביל לישרארל תוזיל את המכוניות החדשות ותגרום ליבואני הרכב הוותיקים להוריד מחירים, אך בפועל ברוב דגמי המכוניות חלו מאז התייקרויות.
על פי נתונים בלעדיים של משרד התחבורה שהגיעו לידי כלכליסט באמצעות התנועה לחופש המידע, במחצית הראשונה של 2019 יובאו לישראל רק 1,988 מכוניות ביבוא עקיף ו־873 ביבוא אישי – ביחס ל 214,183 מכוניות שיובאו על ידי יבואני הרכב הוותיקים. מעל 70% מהמכוניות שהגיעו ביבוא עקיף ואישי היו של מעל 250 אלף שקל. ב־2018 הגיעו ארצה ביבוא סדיר 304,888 כלי רכב ביבוא סדיר, ואילו ביבוא עקיף הגיעו ארצה 1,117 כלי רכב וביבוא אישי 2,066 כלי רכב.
חדשות קשורות
