המכוניות החדשות מתייקרות והנהגים הישראלים ירגישו בכך היטב בכיסיהם. מדובר בהתייקרויות שתקפות בנוגע לרוב סוגי המכוניות החדשות הנמכרות בארץ: בין שמדובר ברכבי כביש־שטח ובין שבמכוניות מיני חסכוניות או במכוניות חשמליות. בפועל, לכל יצרן רכב ולכל יבואן נימוקים משלו מדוע המכוניות מתייקרות. חלק מהסיבות נובעות בכלל מרגולציה, כלומר ממסים והיטלים של מדינת ישראל, חלק נובעות משיקולים של היצרן וחלק מתמורות גלובליות.
ראשית, הרגולציה: בישראל מוטל על מכוניות חדשות רגילות, כלומר כאלה שאינן מצוידות באמצעי הנעה וסיוע חשמליים, מס קנייה בגובה 83%. ממס קנייה זה מנוכים סכומים המגיעים עד ל־17 אלף שקל, הנקבעים בהתאם לרמת הזיהום של הרכב. בינואר 2021 השתנה חישוב המס כך שרוב דגמי המכוניות העממיות קיבלו פחות זיכוי מס, מה שגרם לעליית מחיר. באותו החודש עלה באופן אוטומטי מכוח חקיקה גם מס הקנייה על המכוניות ההיברידיות מ־45% ל־50%.
שינויי מיסוי אלה מסבירים את עליות המחירים של תחילת 2021, אך כיום ענף הרכב מושפע הרבה יותר מהתמורות הגלובליות שמתרחשות בו. במרץ 2020 נפגעה תעשיית הרכב העולמית באופן משמעותי על ידי הקורונה ויצרני הרכב הגדולים סגרו בזה אחר זה מפעלים. כתוצאה מצמצום הייצור העלו היצרנים את מחירי המכוניות החדשות לכל מי שהיה מוכן לשלם, כולל כמובן ליבואנים בישראל.
במקביל התרחש תהליך נוסף: הרגולטור באירופה החמיר את עמדתו כלפי רכבים מזהמים, מה שיצר מצב שבו יצרני הרכב הפנו את עיקר הסחורה "הנקייה" ועתירת הטכנולוגיה שלהם לאירופה ובמקביל העלו את המחירים למי שאינו משווק מכוניות באירופה. עובדה זו מסבירה מקרים כמו זה של מיצובישי ספייס סטאר הקטנה שמיוצרת בתאילנד – ומחירה אכן נותר ללא שינוי משמעותי.
במקביל ענף הרכב העולמי נכנס למשבר השבבים, והתוצאה היתה חוסר יכולת לספק מכוניות. יצרני הרכב הגדולים, החל בפולקסווגן וכלה בפורד, נאלצו להשבית קווי ייצור של מכוניות חדשות, מה שיצר עליית ביקוש למכוניות חדשות וחוסר יכולת של היצרנים לספק. המלחמה באוקראינה, שפרצה בפברואר השנה, תרמה כמובן למשבר. באוקראינה קיימים מחצבים המשמשים לייצור רתמות חוטי חשמל לרכב, ייצור סוללות לרכב חשמלי, חלקי מנועים ועוד.
יצרני הרכב הסתגלו יפה מאוד למצב החדש. מרצדס בנץ, רנו, פורד, ב.מ.וו, טויוטה: כולן הודיעו למשקיעים שהכל בסדר, כלומר הרווחיות של היצרנים לא נפלה חלילה. כיצד הם עשו זאת? הטרמינולוגיה היא "העצמת ערכי מותג באמצעות רווחיות", כלומר היצרנים למדו כיצד לנצל את המצב החדש לטובתם: הם גובים יותר כסף עבור כל מכונית. וגם כאשר המשברים נרגעים, היצרנים כבר רגילים לעולם חדש: עולם שבו אפשר לייצר פחות מכוניות, מה שעולה פחות כסף, אבל להרוויח על מכוניות יותר.
כל השינויים האלה יצרו מצב שבו מאזן הכוחות של יבואני הרכב הישראלים מול יצרני הרכב הגדולים השתנה: ישראל נחשבה במשך שנים לשוק מועדף על היצרנים, כי אף שמדובר במדינה קטנה מאוד, עדיין עבור יצרנים מסוימים שהגיעו בה להובלה בשוק, כמו יונדאי, יש לה חשיבות אסטרטגית גבוהה. ועם זאת המאזן השתנה: גורמים בענף הרכב מדווחים על כתף קרה מצד יצרני רכב, טלפונים שמודיעים על הקטנת כמויות למשלוח ודחיות חוזרות ונשנות של מועדי אספקה. מחירי המכוניות החדשות, כך ניתן לראות, התייקרו בהדרגה.
מנקודת מבטו של קונה תמים, מדובר בהתייקרויות שהן כמעט הגיוניות: יש מגפה, יש מלחמה, אז הרכב מתייקר באלפי שקלים ספורים. מה שהצרכן אינו רואה הוא מה שמתרחש מתחת לפני השטח. לפני 2019 נהוג היה להעניק שפע של הטבות, מבצעי מכירות, מבצעי טרייד אין, טיפולים חינם וכל מה שניתן רק להעלות על הדעת. בימים הטובים ניתן היה לקבל הנחה של בין 5,000 ל–7,000 שקל על מכונית משפחתית בשווי של כ־140 אלף שקל. כיום מבצעים, הנחות והטבות נשמרים למינימום. מועדוני הצרכנות הגדולים כבר לא נהנים מתור של יבואני רכב שמתחננים לקבל את תשומת לבם של מאגרי הלקוחות הענקיים שלהם כדי להעניק להם הנחות. על תוכניות טיפול חינם במוסכים אין מה לדבר.
והלקוחות עדיין יעמדו בתור: ישראל היא מדינה שרמת המינוע בה עדיין מאוד נמוכה ביחס למערב. כלומר מספר המכוניות לנפש נמוך. לפי הלמ"ס, רמת המינוע בישראל, נכון ל־2021, היא 397 מכוניות לאלף נפש. בשוויץ למשל מדובר ב־752 מכוניות, ובפינלנד ב־899 מכוניות. כלומר בארץ תמיד יהיה ביקוש ערני למכוניות, גם אם המחירים יעלו.
כיום זמני האספקה של יבואני הרכב למכוניות חדשות עומדים על בין שלושה חודשים במקרה הטוב ביותר לחצי שנה ואפילו יותר במקרה הגרוע. וכמובן – הרע עוד לפנינו ומתרחש כעת: בתולדות ענף הרכב בישראל כמעט ולא תועדו עליות מחירים באוגוסט, אך החודש הן התרחשו אצל כמה יבואנים. ומי שלא העלו עד כה יעלו בקרוב בגלל כל הסיבות שהוזכרו, כלומר מדובר בשתי עליות מחירים בשנה שנובעות מגורמים שקשורים בענף הרכב – כמו שינוע, ייקור המוצר וכיוצא בזאת.
עליית המחירים הקרובה, זו שתתרחש בעוד ארבעה חודשים, תהיה באדיבות מדינת ישראל: ב־1 בינואר ייכנסו לתוקף כמה שינויי רגולציה שעומדים להפוך את עליות המחירים היחסית מתונות בשלוש השנים האחרונות לרע במיעוטו. ראשית, כפי שקרה בתחילת 2021, אז נוסחת חישוב מס הקנייה עברה עדכון, כך יקרה גם בתחילת 2023. לפי מסמכים שהפיצה רשות המסים בקרב יבואני הרכב, צמצום הטבת המס על מכוניות רגילות בעלות מנועי בעירה פנימית יהיה כ־3,000-2,000 שקל. זוהי רק הטבת המס, כלומר יבואני הרכב יצטרכו להחליט כמה "לגלגל" מכך לציבור. מעבר לכך, מס הקנייה על רכב חשמלי יעלה גם הוא בינואר מ־10% ל־20% כמו גם מס הקנייה על מכוניות פלאג אין הייבריד שעדיין מחזיקות בפלח שוק יחסית קטן. והמשמעות היא שאין כמעט קבוצה שלא תתייקר שוב. במקרה של המכוניות החשמליות, מדובר בעליית מס קנייה ראשונה על רכב חשמלי אי פעם בישראל.
יבואני הרכב מרבים להתלונן על מצבם אך צריך לזכור ששערי המטבעות משחקים לטובתם. היורו והדולר נמצאים כעת בשפל וליבואנים יש תרגיל שהם אוהבים לשלוף מדי עדכון מס: הם מייבאים ארצה מכוניות בנובמבר, משחררים ממכס בדצמבר, אוגרים בדצמבר ואז משחררים לציבור בינואר, אחרי שהמס הישן שולם. והפעם מדינת ישראל סידרה לעצמה הכנסה יפה באמצעות כל שחרורי הרכב ממכס שיתרחשו בדצמבר. המכוניות האלה יגיעו לצרכנים בינואר־פברואר ויבואני הרכב יהיו חייבים להעלות מחירים בינואר כדי למקסם רווחים ולמכור לציבור את המכוניות תוך התנצלות על עליית המחירים שנובעת משיקוליה של מדינת ישראל. וכך השנים 2023-2022 יישאו בתואר המפוקפק "שנות ההתייקרות הגדולה של ענף הרכב הישראלי" כשכולם אשמים, מיצרני הרכב, דרך היבואנים ועד המדינה.
