הקרוס-אובר החשמלי של וולבו מציג יכולת מפתיעה ותג מחיר של 310 אלף שקל

האם המשק הישראלי גולש למיתון? אם תשאלו את משווקי הרכב בישראל, במיוחד מפלח הפרימיום, הם יתקשו להבין על מה אתם מדברים. כמעט כל רכב חדש בטווח המחיר של 50־100 אלף דולר ויותר, שיגיע לישראל עד תחילת 2023, כבר נמכר.

הפלח המבוקש ביותר הוא ללא ספק פלח רכבי הפרימיום החשמליים, והוא כנראה גם העמיד ביותר בפני לחצים אינפלציוניים. עובדה: כלי הרכב של טסלה רשמו התייקרות ממוצעת של כמעט 25% מאז נחתו בישראל בשנה שעברה, ועדיין רשימות ההמתנה להם נמתחות רבעון עד שניים קדימה.

בין אותם מותגי פרימיום שמייבאים לישראל כלי רכב חשמליים ונהנים מהביקוש הגבוה ו"חסין" לאינפלציה, ניתן למנות את וולבו. המותג השוודי העלה עד כה על כבישי ישראל מאות רבות של רכבי קרוס־אובר חשמליים מסדרת ה־XC40. גם המצטרף החדש למשפחה, דגם הקרוס־אובר קופה החשמלי C40, שהגיע לאחרונה לארץ ומכר כמעט 150 יחידות כמעט ללא פעילות שיווקית.

ד"ר ג'קיל ומיסטר היי

אחת הסיבות להצלחת הרכב היא עיצובו שמצליח לבלוט למרחקים. עד קו הדלתות הקדמיות, העיצוב די דומה ל־XC40 "הרגיל" שעמו חולק ה־C40 תכונות דומות: חרטום מוצק ורבוע עם פנסי חזית מפוצלים אופקית וגריל "חסום", שמעיד על שייכותו של הרכב למשפחה החשמלית של החברה.

אולם, מהדלתות האחוריות והלאה, העיצוב הופך להיות יותר דרמטי. הגג משתפל לאחור בקימור אלגנטי ופוגש את הקורה האחורית בזווית חדה, תוך שהוא יוצר פרופיל צד שמזכיר מכונית קופה. החלק המעניין ביותר הוא הזנב הגבוה שבמרכזו עם דלת אחורית שתחומה בשני ספויילרים אווירודינמיים. התוצאה: במבט אחורי, ה־XC40 מזכיר קצת את רכב הפנאי הסופר־יוקרתי אורוס של למבורגיני, ועומד בניגוד בולט לעיצוב "הרגוע" של החלק הקדמי. אם תרצו, "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" בגרסה שוודית.

תא הנוסעים מיישר קו עם העיצוב המסורתי ו"המרובע" של וולבו. לוח המחוונים הדיגיטלי שקוע בתוך מסגרת עמוקה ורבועה, מערכת המולטימדיה האופקית ניצבת בתוך מסגרת מלבנית רחבה, וחיבתם של המעצבים לזוויות ישרות לא פסחה גם על הקונסול המרכזי ואפילו על פתחי האוורור.

הנדסת האנוש נוחה לתפעול הודות לכמות סבירה של מתגים פיזיים לשליטה בפונקציות חיוניות לצד תפריטי מגע. מערכת ההפעלה לרכב מבית גוגל מציגה מסך ראשי ברור והגיוני, כמו גם פיקוד קולי מצוין. אבל תפריטי המשנה קטנים וסבוכים להתמצאות כמו בכל דגמי הדור האחרון של וולבו.

חסידי המותג ישמחו לגלות שהמכונית שומרת על המסורת בכל הנוגע לנוחות של המושבים, שהיא מהטובות בתעשיית הרכב, ועל תנוחת הישיבה הגבוהה. הראות הקדמית טובה מאוד, בניגוד לשדה הראייה האחורי שמחייב להיעזר במצלמות ההיקפיות.

סף הכניסה נוח, אך הדלתות האחוריות די צרות בהשוואה למתחרות בפלח. מרחב הרגליים מאחור סביר בהחלט לקטגוריה, והמושב עצמו יכול לאכלס בקלות שני מבוגרים בגובה ממוצע מבלי שהגג המשתפל יגזול מהם מרחב ראש. תא המטען די קטן, אם כי לפחות הוא רחב ונוח.

רמת הגימור טובה מאוד, כולל בידוד רעשים מצוין, והאבזור התקני בדגם החזק בו נסענו מפואר ונדיב. עם זאת, היינו מוותרים על גג הזכוכית הפנורמי שאינו נפתח. הפטנט הזה יעיל כנראה לחימום והארת הרכב בחורף הסקנדינבי, אבל בקיץ הישראלי הלוהט הוא מחדיר לתא הרבה חום ומאתגר את מערכת האקלים.

עוצמה וזריזות

הגרסה החזקה P8, בעלת שני המנועים (הנעה כפולה) של ה־C40, היא אחת החזקות בקטגוריה שלה עם 408 כוחות סוס. הספק כזה עשוי להישמע מוגזם בקרוס־אובר קומפקטי, אבל בפועל זו יחידת כוח בוגרת ומהונדסת עד שלמות. במצבי התכנות הרגילים העברת הכוח רגועה, חלקה ומאפשרת לשייט בעיר ומחוצה לה בקצב חוקי וידידותי לסביבה כמו שוודים אמיתיים.

מי שבכל זאת רוצה לדעת היכן מסתתרים כל כוחות הסוס עליהם שילם, צריך להעביר למצב הספורטיבי. במצב הזה כל לחיצה, בכל שיפוע, הודפת את הרכב קדימה בקצב מאיץ דופק. בלי דרמה ובלי פס קול, אבל עם תאוצות שימתחו אצלכם שרירים שלא ידעתם על קיומם.

בכל הנוגע לטווח בין טעינות, וולבו נוקבת בנתון די שמרני ולא מרגש במיוחד עבור סוללה של 75 קילוואט - כ־440 ק"מ. אבל כמקובל בכלי רכב חשמליים, הטווח בפועל תלוי באופי הנהיגה ובאקלים. במזג האוויר של אוגוסט, עם מזגן שפועל ללא הרף, אפשר לצפות מה־C40 לכ־320-350 ק"מ לכל היותר, אפילו כשמנצלים את המערכת היעילה מאוד למחזור אנרגיה בבלימה. במזג אוויר יותר מתון, קרוב לוודאי שהטווח בפועל יהיה קרוב לטווח הנקוב, ואולי אפילו יעלה עליו אם תבחרו לנהוג כמו שוודים.

עם שני מנועים וסוללה מכובדת, ה־C40 שוקל כמעט 2.1 טון - כמו רכב מסחרי - אלא שמאחורי ההגה קשה להבחין בכך. אמנם תחושת ההיגוי די מלאכותית, גם במצב הספורטיבי, אבל השלדה מגיבה בזריזות לפקודות הנהג על כבישים מתפתלים ונטיית הגוף מאוד מבוקרת גם בעת העברות משקל אגרסיביות. נוחות הנסיעה סבירה ברוב התנאים, אך פגמי אספלט ישראלים קשוחים יכולים לטלטל את הנוסעים.

יכולות פנאי מפתיעות

סביר להניח שמי שרוכש רכב פרימיום חשמלי לעולם לא ייקח אותו לשטח. אבל למהנדסי וולבו יש "שריטה" בכל הנוגע לנהיגה מחוץ לאספלט, וגם ל־C40 יש יכולות פנאי די מפתיעות. מרווח גחון של 18 ס"מ בשילוב עם הנעה כפולה ומצב תכנות מיוחד לשטח, מאפשרים לו לצלוח שבילי עפר כבושים במהירויות סבירות.

וולבו C40 בגרסת ה־P8 החזקה עולה כ־310 אלף שקלים, ומי שיסתפק בגרסה חד מנועית עם 231 כ"ס - ישלם כ־280 אלף שקלים. אלו הם מחירים ידידותיים יחסית לפלח הקרוס־אובר פרימיום החשמלי, אם כי אפשר להניח שעליית המס בינואר הקרוב כבר תדחוף את המחיר מעבר לסף הפסיכולוגי "הנגיש". כך או כך, מדובר ביצירה מלוטשת ומהונדסת היטב עם ביצועים רציניים ואפילו עיצוב "לוהט", במונחים שוודים קרירים כמובן.

חלק מהמתחרות

ג'נסיס GV60

315 אלף שקל עולה גרסת ההנעה הכפולה. הרכב מייצר 318 כ"ס, מאיץ מאפס ל־100 קמ"ש ב־5.5 שניות ומשיג טווח נסיעה של עד 470 ק"מ. יש לו תא נוסעים דיגיטלי מאובזר ועיצוב שובה עין.

אאודי Q4 איטרון

315 אלף שקל עולה הגרסה. עיצוב הרכב נאה מבחוץ ואיכותי מבפנים. בארץ קיימת בגרסה עם מנוע בודד בהספק 204 כ"ס, שמאיצה ל־100 קמ"ש ב־8.5 שניות. הסוללה של 77 קילוואט מספק טווח של עד 534 ק"מ.