החשמלית החדשה של BYD מנסה לנצח את המתחרות היוקרתיות מאירופה. האם היא עומדת במשימה?

יצרנית הרכב הסינית BYD נכנסה לשוק הישראלי רק באמצע השנה שעברה והספיקה כבר לרשום כמה שיאים מקומיים ואפילו בינלאומיים. הקרוס־אובר "העממי" של החברה, ATTO3, טיפס בתוך ארבעה חודשים למקום הראשון בטבלת המכירות הכללית וסיים את הרבעון הראשון של 2023 בדירוג המכירות של רכב פרטי, עם כ־5,600 יחידות.

הנתון הזה מציב את ישראל כרגע כשוק יצוא הרכב החשמלי הגדול ביותר של BYD בעולם, הן מספרית והן בנתח שוק. הבאה בתור ברשימה היא תאילנד, שבה נמכרו ברבעון 5,400 יחידות של ATTO3, אבל תאילנד היא שוק של 850 אלף כלי רכב בשנה - כמעט פי שלושה מהמקביל הישראלי.

אבל עם כל הכבוד לדגם החשמלי במחיר הנגיש, ל־BYD ברור, שביסוס המותג שלה במערב ובישראל בטווח הארוך ידרוש להרחיב את תמהיל המכירות לטריטוריה יוקרתית ורווחית יותר. הדגם שעליו מוטלת המשימה של המותג לשבור את "תקרת הזכוכית העממית", הוא הקרוס־אובר החשמלי הגדול והמפואר TANG, שמצויד בשבעה מקומות ישיבה ומתומחר כיום במעל 300 אלף שקל.

עיצוב חיצוני 

חיצונית לרכב יש עיצוב SUV "מערבי" נאה ונטול התחכמויות, ששם על הכוונת שלו את מותגי הפרמיום הגרמנים. החרטום מציג גריל טרפזי גדול נוסח אאודי, שנועד בעיקר למטרות תצוגה וראווה מכיוון שלא מסתתר מאחוריו שום רדיאטור ענק לקירור. יש גם צמד פנסי LED מלוכסנים ומכסה מנוע משתפל, שמקושט בשלל בליטות.

פרופיל הצד של הרכב נראה אגרסיבי למדי תודות לקשתות גלגלים, שמחפות על חישוקי 22 אינץ' ענקיים וגג, שמתקפל לאחור. הזנב מציג שמשה צרה ויחידת תאורה רוחבית ענקית שבלילה ניתן להבחין בה ממרחק של קילומטרים. המרכב נמתח לאורך כמעט חמישה מטרים ומקושט בלא מעט קוסמטיקת־סטטוס כמו עיטורי כרום מוכספים, שמשות מושחרות, חישוקים מושחמים ואפילו בוכנות בלם אדומות של "ברמבו".

פנים הרכב

חברת BYD השקיעה לא מעט מאמצים גם בתא הנוסעים בניסיון לפענח ולשכפל את ה-DNA של רכבי היוקרה האירופאים. הדלתות נטרקות בצליל סולידי; המושבים, משענות היד והדלתות עטויים בעור איכותי עם תפירה יוקרתית למראה; מערך הפיקוד עטוי בדיפון פלסטי רך; רמת הגימור טובה עם בידוד רעשים מוקפד; וחלק מהמתגים עשויים ממתכת מוכספת וקרירה למגע.

אמנם פה ושם אפשר למצוא מתגים ודיפונים מפלסטיק שחור מבריק, כמו שהסינים אוהבים. אבל התחושה הכללית היא אירופאית־שמרנית, ללא "המוזרויות", שמופיעות באח הקטן ATTO (מישהו אמר מיתרי גיטרה משולבי בדלתות?).

מרחב המחייה בשתי שורות המושבים הראשונות מכובד כאשר המושבים הקדמיים מרווחים ונוחים לנסיעות ארוכות גם עבור מבוגרים גדולים. גם בשורה השנייה יש מרחב טוב לרגליים ולראש, אם כי הנוסע האמצעי נענש במשענת גב קשיחה למדי.

שורת המושבים השלישית היא בעיקר פתרון זמני להסעת ילדים ולמרות שהיושבים בה נהנים מפתחי אוורור משלהם, מרחב המחייה שלהם די דחוס ואפלולי. כאשר כל שבעת המושבים מאוישים, נפח המטען מאחור הוא סמלי, פחות מ־250 ליטר. אבל כשהשורה השלישית מקופלת, מקבלים נפח ענק ושימושי של כ־940 ליטר - יותר מאשר בטסלה Y.

מולטימדיה ומצלמות

גם מערך הפיקוד מיישר קו עם מותגי הפרמיום האירופאים וכולל לוח מחוונים דיגיטלי בעלת גרפיקה עשירה ורזולוציה גבוהה ומסך מולטימדיה דקיק, שעובר ממצב אופקי לאנכי בלחיצת מתג. תפריטי המגע גדולים יחסית ומאורגנים היטב, ולא זעירים ומעורפלים כמו בלא מעט כלי רכב סינים, והנדסת האנוש יעילה. עם זאת, היינו שמחים לקבל שליטה פיזית על מערכת האקלים, במקום לחפש בזמן הנסיעה בתפריטים מסיחי דעת. בולטת בחסרונה גם מערכת הסיוע הקולית המצוינת של האח הקטן ATTO.

הראות לפנים ולצדדים טובה, אבל הראות לאחור מוגבלת בשל עמוד הגג האחורי המאסיבי. כפיצוי, מקבלים מערכת מצלמות היקפית יעילה. האבזור התקני שופע וכולל בין השאר גג פנורמי נפתח חשמלי, מושבים חשמליים ממוזגים ומערך די מקיף של מערכות בטיחות אקטיביות.

מנוע וטווח בין טעינות

לחברת BYD יש הרבה מאוד ניסיון בייצור סוללות ומערכות הנעה חשמליות ואפילו טויוטה הגדולה רכשה ממנה לאחרונה סוללות ומנועים עבור הדגמים החשמליים החדשים שלה. לא הופתענו לגלות שגם מערכת ההנעה של ה־TANG מרגישה בוגרת ומגובשת. המערכת הזו כוללת שני מנועים עם הספק משולב של 518 כ"ס, עם תאוצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־4.6 שניות, וסוללה בקיבולת ריאלית של כ־86 קילוואט שעה.

ביצועים כאלה עשויים להרתיע נהגים לא מנוסים, אבל בפועל במצב "החסכוני", שהוא ברירת המחדל, ועם רגל קלה על המצערת, הרכב מתנהל בקצב רגוע - כמעט מנומנם. העברה למצב הספורטיבי או הכבדת הרגל על הדוושה משחררת את כל הסוסים ולמרות שהעברת הכוח עדיין מאד חלקה גם במצב הזה אי אפשר להתעלם מהתאוצה, שמצמידה את הגב למשענת המושב. גם לא מהמספרים המתחלפים על מד המהירות בקצב מבהיל. בקיצור, מקרה קלאסי של פיצול אישיות.

למרות הקיבולת המכובדת של הסוללה היצרנית נוקבת בנתון טווח די פושר של 400 ק"מ בלבד, כמעט 140 פחות מזה של טסלה Y לונג־ריינג'. אבל בניגוד ליצרנים, שמציגים נתוני טווח שאפתניים ורחוקים מאד מהמציאות בפועל, ה־TANG מפתיע עם ניהול כוח יעיל. במזג אוויר אביבי ללא מזגן או חימום נראה, שהרכב יכול להשיג טווח שעולה משמעותית על המוצהר וגם עם מיזוג/חימום פועלי הטווח הריאלי הממוצע מתקרב ל־350 ק"מ, שזה לא רחוק מהטווח הריאלי של דגמים רבים בפלח, שמצהירים על 500 ק"מ.

על הכביש

השאיפות "המערביות" של הרכב בולטות גם בהתנהגות כביש די מהודקת ונעימה ובהיגוי עם משקל מאוזן יחסית לסיניות אחרות, שבהן פגשנו. עם זאת חלק לא מבוטל מההתנהגות ניתן לייחס לחישוקי הענק עם הצמיגים המערביים הרחבים.

המחיר של שימוש בגלגלים כל כך קיצוניים הוא ספיגה נוקשה של זעזועים על כבישים משובשים, במיוחד בחלק האחורי שנוטה לקפץ על מהמורות. כבישים מתונים יותר נספגים בצורה מכובדת.

מחיר

ה־TANG עולה בישראל 315 אלף שקל, ובהתחשב בביצועים, באבזור היוקרה השופע, באיכות הייצור ובאופציה נדירה בפלח לשבעה מקומות ישיבה, הוא בהחלט "עושה בית ספר" לכמה ממתחרים חשמליים קטנים וחלשים יותר עם סמל של מותגי היוקרה. אבל "הפיל שבחדר" הוא לא הגרמנים האלה אלא טסלה Y, שמתעקשת לשבור פעם אחר פעם את ספי המחיר/ביצועים/טווח בפלח. וזה כבר יעד תחרותי מאד מאתגר.

טסלה Y לונג־ריינג'

270 אלף שקל עולה גרסת ה־LONG RANGE של טסלה Y. הרכב מצויד בשני מנועים בהספק משולב של 514 כ"ס ומסוגל להאיץ מאפס ל־100 ק"מש ב־5 שניות. הסוללה אמורה לספק טווח של עד 542 ק"מ.

מקסוס MIFA9

המיניוואן החשמלי MIFA9 של מקסוס, שאמור להגיע השנה אמור להסיע עד 8 נוסעים בשלוש שורות. יש לו מנוע בהספק 245 כ"ס וסוללה שאמורה לספק טווח של עד 440 ק"מ. המחיר באירופה מקביל ל־TANG.