כמעט 20 חודשים חלפו מאז נחתם המיזוג עתיר המיליארדים שיצר את קבוצת הרכב ענקית סטלנטיס (Stellantis). מאז הקמתה, הקבוצה נאבקה ברגולציה אירופאית קשוחה וניהלה כמעט 300 אלף עובדים. לצד ההבטחות האופטימיות לעתיד, מניית הקבוצה ספגה ירידה של כ-25% מתחילת השנה. אם נשפוט על פי זה, נראה שהמשקיעים עדיין ספקנים לגבי יכולתה לבצע מהפך.
לפיכך, הקבוצה החלה לחזור לבסיס ומשתמשת בכל השיטות "הישנות" המוכחות להגדלת הרווחיות - בראשן שיתוף פלטפורמות רכב בין מותגים שונים ומיתוג יוקרתי. אלפא רומיאו טונאלה (Tonale), הדגם החדש הראשון של אלפא מזה כמעט שבע שנים, הוא דוגמה טובה לכך.
מיתוג עצמאי חדש־ישן
הטונאלה מבוסס על הפלטפורמה של ג’יפ קומפאס, שהושק לראשונה ב-2018 ועבר שדרוג הנדסי ב-2020. עם זאת, בכל הנוגע לעיצוב, יש לרכב זהות עצמאית וממותגת היטב - המעצבים האיטלקים העניקו לו חרטום טיפוסי למותג עם הגריל המשולש, לצד צמד פנסי LED מעוצבים ושבכה גדולה וספורטיבית שמוטמעת בתוך הפגוש הקדמי.
מוקירי המותג יעריכו מחוות קטנות להיסטוריה של המותג, ביניהן לוחית רישוי שמוסטת הצידה כדי לא לפגום בעיצוב הגריל, קימורים שריריים על מכסה המנוע בנוסח האלפות של פעם ופנסים אחוריים דקיקים. גרסת ספציאלה בה נהגנו גם מצוידת בחישוקי 20 אינץ’ מחוררים, שאת עיצובם יזהה מיידית כל "אלפיסט". החישוקים מניקים קצת צבע לפרופיל הצד הגנרי שמזכיר כל קרוס-אובר מודרני ממזרח אסיה.
גם בתא הנוסעים נעשה מיתוג חזותי. ההגה מעוטר מצדדיו בשתי ידיות מתכת מושחזות לשליטה ידנית בהילוכים כמו בפרארי ומזראטי. מסך ה-LCD המודרני של לוח המחוונים מוסווה בתוך "מנהרות" עגולות, בהתאם למסורת של אלפא, אם כי חדי עין יזהו פונטים וגרפיקה שבהם נעשה שימוש אצל ג’יפ. יש גם מסך מולטימדיה רחב ואופנתי עם שיקוף טלפונים ומערכת פיקוד קולית על בסיס Alexa, אך הנדסת האנוש שומרת על הקשר הפיזי בין הנהג לרכבו, כמקובל באיטליה.
כל מערכות התפעול החיוניות מופעלות גם על ידי מתגים פיזיים שנמצאים בסמוך להגה, ומוט ההילוכים הגדול מאפשר לנהג לדמיין שהוא נוהג באלפא ידנית "של פעם".
איכות ההרכבה והגימור טובה ובידוד הרעשים יעיל, אך איכות חומרי הדיפון לא משתווה לרמה הגבוהה בתאי הנוסעים של מותגי הפרמיום מגרמניה ויפן. האבזור התקני די נדיב, אם כי אינו כולל גג חשמלי שנחשב כמעט פריט חובה בפלח המחיר של הטונאלה. מערכת בטיחות האקטיבית מקיפה ויש גם מערכת מצלמות היקפית יעילה, שהיא די חיונית בשל עמודי הגג העבים שחוסמים חלק נכבד מהראות לאחור.
המושבים הקדמיים מציבים את הנהג בגובה סביר מעל הכביש ועיצובם הספורטיבי תומך היטב בגוף בנסיעה מהירה. מרחב הראש מלפנים ומאחור מצוין, ובמושב האחורי יכולים להתמקם בנוחות שני מבוגרים רחבים וארוכים. עם זאת, יש בפלח המחיר הזה כלים שמציעים יותר מרווח רגליים. סף הכניסה לרכב די נוח ויש גם תא מטען בנפח של 500 ליטר, שמסתייע בדלת אחורית חשמלית ברמת הגימור בה נהגנו.
הריגושים נשארו בצד
כמו כל היצרנים האירופאים, גם קבוצת סטלנטיס חוותה בשנתיים האחרונות "טראומה סביבתית" בשל הרגולציה האירופאית שחייבה את כל היצרנים להפחית דרסטית את הפליטה הממוצעת. לפיכך, מי שמצפה למצוא מתחת למכסה השרירי מנוע איטלקי, חזק ומוזיקלי בנוסח אלפא של פעם - יצטרך להפחית ציפיות.
הטונאלה מצויד במנוע 1.5 ליטר טורבו מופחת פליטה שמקבל תגבור ממנוע חשמלי קטן ומסוללה זערורית של 0.8 קילוואט-שעה. מדובר ביחידת ההנעה שקטה, יעילה וחסכונית, ובגרסת הבסיס בה נסענו היא מייצרת 130 כ"ס וקיימת גם בגרסה של 160 כ"ס. המנוע החשמלי תורם עוד כ-20 כ"ס להספק כולל, אך בפועל הכוח הנוסף מיועד בעיקר לסייע בהפחתת הפליטה ולסיוע בזינוק. המערכת מאפשרת לשייט כמה מטרים על חשמל בלבד, והמנוע החשמלי גם מאפשר לרכב לחסוך הרבה דלק בעת שיוט במהירות קבועה על הכביש המהיר.
עם זאת, תרומתו של המנוע החשמלי לביצועים כמעט ובלתי מורגשת, ועם תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-9.6 שניות, ותיבה אוטומטית שמתוכנתת בעיקר לחיסכון - אל תצפו לריגושים. עקיפות נמרצות או האצה בעליה תלולה דורשות לחיצה נמרצת והרבה סיבובי מנוע. מצב התכנות הספורטיבי מחדד מעט את התגובה של הדוושה ותיבת ההילוכים, וסביר להניח שהוא יהפוך לברירת המחדל של רוב הנהגים. כאמור, הטונאלה מוצע גם עם גרסה נמרצת יותר של המנוע הזה, עם 160 כ"ס, אך טרם נסענו בה. גרסת הבסיס חסכונית בהחלט ביחס לקטגוריה עם צריכה ריאלית של כ-12-14 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה.
בין סטטוס לביצועים
המהנדסים של אלפא העניקו לטונאלה תחושה דינמית שונה מזו של הקומפאס, אחיו לפלטפורמה. אחיזת הכביש תחת עומס צידי טובה מאוד, וחלק נכבד מהקרדיט מגיע לחישוקי ה-20 אינץ’ עם הצמיגים הרחבים בגרסת המבחן. העברת המשקל בפניות די זריזה ואין יותר מדי תנודות גוף מיותרות. למרבה הצער ההיגוי הרבה יותר קל ומתוגבר ממה שניתן היה לצפות. הגרסה הבכירה ביותר כוללת גם בולמי זעזועים נשלטים אלקטרוניים, אך גם בלעדיהם מדובר במכונית נוחה ויעילה.
המחיר של אלפא טונאלה משקף את המיצוב שלה, ומתחיל בכ-229 אלף שקל לגרסת הבסיס עם 130 כ"ס ומגיע עד 289 אלף שקל לגרסת ה-160 כ"ס הבכירה. טווח המחיר הזה מציב את הטונאלה בתחרות מול כמה מהדגמים הפופולריים של מותגי הפרמיום, שחלקם חזקים יותר. אולם, אסור לזלזל בערך התדמיתי המוסף של המותג, ומי שמחפש קרוס-אובר יותר "צבעוני" ובולט בשטח - יקבל תמורה הולמת. בינתיים, את הנוסטלגיה והזיכרונות מאלפא של פעם תשאירו בחניה.
חלק מהמתחרות
ב.מ.וו X1
259 אלף שקל עולה ב.מ.וו X1 בגרסת 18i. הממדים החיצוניים דומים לאלפא אולם בסיס הגלגלים ארוך ב-03 סנטימטרים. מנוע הטורבו-בנזין של דגם הבסיס מייצר 136 כ"ס, משודך לתיבה אוטומטית בת 8 מהירויות ומאיץ את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-9.6 שניות. ב-307 אלף שקל אפשר לרכוש את גרסת הפלאג-אין עם 220 כ"ס.
אאודי Q3 1.5 ליטר
280 אלף שקל עולה גרסת ה-1.5 ליטר טורבו של אאודי Q3. היא מעט קצרה מהאלפא אבל ניצבת על בסיס גלגלים מעט ארוך יותר. המנוע מייצר 150 כ"ס ומאיץ את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-9.2 שניות. תא הנוסעים מרווח ואיכותי ומאובזר אם כי חלק מפריטי האבזור המתקדמים הם בתוספת מחיר. נוחות הנסיעה טובה.
DS 1.6 ליטר טורבו בנזין
המותג DS מקפיד להציע תמורה גבוהה למחיר ובכ-253 אלף שקל מקבלים את ה-DS7 בגרסת הבנזין עם מנוע 1.6 ליטר טורבו, שמייצר 180 כ"ס. הממדים החיצוניים נדיבים וכך גם מרווח הפנים תודות לבסיס גלגלים באורך 2.74 מ'. העיצוב הפנימי ייחודי, עשיר ואיכותי אם כי הנדסת האנוש קצת מבולגנת. דור משודרג נמצא מעבר לפינה.
