לידיעת הנהגים: אלה התקנות החדשות שיעשו סדר בשימוש במערכת "עין הנץ"

המשרד לביטחון לאומי פרסם את התקנות שמסדירות את אופן השימוש במצלמות ה-LPR "עין הנץ" המוצבות בישראל מעל 10 שנים, ומסוגלות לחשוף פרטי מידע אודות כל מכונית הנוסעת בכביש. המשרד פרסם את נוסח טיוטת תקנות פקודת המשטרה לעיון הציבור, לפני אישור בוועדה לביטחון לאומי בכנסת.

מערכות LPR הן מבוססות מצלמה המופעלות על ידי שוטר בניידת, או לסירוגין מותקנות באופן קבוע. המערכת"קוראת" את מספר לוחית הרישוי של מכונית ותוך שניות מבצעת הצלבה עם מסד הנתונים של מדינת ישראל, החושף בפני השוטר פרטים רבים אודות הנהג. ניתן לדעת למשל האם הנהג הוא בעל רישום פלילי, אם רישיונו של הרכב כבר אינו בתוקף - ופרטים נוספים שלא נחשפו עד כה על ידי המשרד לביטחון פנים מסיבות ביטחוניות. 

כאמור, מערכות עין הנץ אינן חדשות - לפי פרסומים שונים הן נמצאות בשימושה של משטרת ישראל מעל עשור, אבל עד כה השימוש בהן לא הוסדר באופן חוקי, כלומר אין כללים מדויקים לשימוש בהן כמו למשל משך הזמן בו ישמרו פרטי הנוהג ברכב. 

בספטמבר אשתקד אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכות צילום מיוחדות) ובינואר האחרון נכנס לתוקף החוק לתיקון פקודת המשטרה - המסדיר את השימוש במערכות צילום מיוחדות ובמידע שנאגר בהן. התקנה מגדירה חוקית את רמות הדיוק של המערכת. לפי התקנה: "רמת הדיוק של זיהוי לוחית רכב שצולמה במצלמה מיוחדת נייחת או ניידת תעמוד על 95% לפחות, ביום ובלילה ובתנאי מזג אוויר משתנים. לעניין אופן ביצוע הבדיקה וקביעת רמת הדיוק, מוצע לקבוע כי אלו ייקבעו בנוהל של משטרת ישראל שיהיה חסוי ולא יפורסם לציבור". התקנות גם קובעות כי משטרת ישראל "תשקול" הצבת שילוט או שימוש באפליקציה שמיידעת את הציבור כאשר נהג מתקרב למצלמת LPR. המשטרה, כך לפי נוסח התקנה, תחלוק את המידע מהמערכת עם מה שמוגדר כ"גוף ציבורי". 

עוד עולה מהתקנה כי האחראי על המערכת יהיה קצין מאגף הטכנולוגיה והתקשוב של משטרת ישראל אשר הוסמך על ידי ראש האגף. המידע אשר יתועד על ידי המצלמות ישמר במאגר מידע מבוסס על לוחיות הרישוי של הרכבים אשר יאסף באמצעות מצלמה נייחת (קבועה) או ניידת (בידי שוטר בצידי הכביש) "המאפשר נתוני זיהוי חד ערכי של לוחית כלי רכב, לרבות מידע מופרד המצוי במאגר". הטיוטה אינה מפרטת מהו אותו "מידע מופרד". 

מנהל המאגר יהיה קצין בדרגת סנ"צ לפחות, מאגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל שהסמיך ראש האגף. המידע שהמצלמות אוספות יוכל להישמר במערכות המשטרה במשך עד שנה אם מדובר במצלמה ניידת, או עד שנתיים אם מדובר במצלמה נייחת. גישה למאגר הנתונים המשטרתי (שכאמור בכל מקרה פעיל כבר מעל עשור) תינתן :"רק למי שקיבל הרשאה גישה בהתאם לנוהל המשטרה, על בסיס הגדרת תפקיד ובמידה הנדרשת לשם ביצוע התפקיד בלבד". בנוסף, כל שאילתא שבוצעה בנוגע לנתונים שבמאגר תתועד על ידי משטרת ישראל.