לפני כמה ימים פורסם מחירון הרכב של לוי יצחק לחודש מרץ. במחירון של מרץ נרשמו כמה תנודות מחיר משמעותיות: לאחר שבחודש ינואר מחירי המכוניות המשומשות עמדו, בחודש פברואר הם זינקו. ואז בחודש מרץ הם ירדו שוב. התנודות האלה, חשוב לציין, אינן תנודות מהסוג שמטריד את בעליהן של מכוניות בנזין. בחלק מן המקרים מדובר בתנודות של עשרות אלפי שקלים אפילו במכוניות עממיות.
מחירוני 2023 הם מחירונים חשובים עבור שוק הרכב החשמלי באופן ספציפי. מדוע? מפני ששנת 2021 הייתה "שנת החדירה" של טסלה ושל ג'ילי, שתיהן חשמליות רבות־מכר, ובשנת 2022 הצטרפה אליהן BYD. המשמעות היא ש־2023 היא השנה הראשונה שבה ניתן להתחיל לבסס מסקנות על שוק המכוניות החשמליות בישראל. הפרמטרים ה"רגילים" שטורדים את מנוחתם של רוכשי מכוניות משומשות בישראל, גם החשמליות, אינם בהכרח פרמטרים חשובים. שאלות כמו "האם הסוללה תאבד מיכולתה" הן פחות רלבנטיות מפני שמדובר בשוק שעדיין נמצא בחיתוליו. גם סוגיות הנוגעות לאמינות של רכבים הן עדיין פחות משמעותיות אחרי שנתיים בלבד בשוק. ראשית, מכיוון שהמכוניות עדיין חדשות (אם כי מעקב אחרי קבוצות פייסבוק של בעלי חשמליות סיניות חושף כמות מבהילה של תקלות). שנית, מכיוון שהבעלים שומרים את המידע הזה לנבכי קבוצות הפייסבוק, אם כי הוא ייצא בשלב מסוים. מה שמותיר אותנו עם סוגיות יותר מיידיות שעוסקות בכוחות השוק והשפעתם על המכוניות החשמליות בשוק המשומשות.
שוק המכוניות החשמליות המשומשות הוא שוק כאוטי. תנודות המחיר שנרשמות בו מטורפות למדי. קודם כל, מפני שיש קשיי אספקה משמעותיים של מכוניות חדשות. לטסלה צריך לחכות חודשים, לאונייה מסין צריך לחכות חצי שנה. לכן נוצר בשוק מצב נוח לפעילות של ספקולנטים, כאלה שרוכשים מכוניות לצורך מכירה ברגע שהרכב מגיע לישראל.
עוד נקודה מעניינת: רוכשי מכוניות חשמליות אינם זקוקים לרכב, הם חייבים אותו. הם לא מוכנים לחכות, לא מוכנים להתפשר, ולכן לספקולנטים קל מאוד לנצל אותם.
מטבע הדברים, גורם זה תורם כמעט מיידית לזינוק במחירי המשומשות, אבל כאמור השוק הזה הוא לא יציב בצורה קיצונית. מהלכים שמבוצעים כמעט בן לילה יכולים להפוך את כל השוק. המהלך הבולט ביותר הוא הורדת המחירים של טסלה מינואר האחרון, מהלך שחתך עשרות אלפי שקלים ממחירה של טסלה משומשת. אבל לא רק: המהלך של טסלה חיסל בן לילה את כל הספקולנטים שמכרו "זכויות" למכוניות טויוטה BZ4X, סקודה אניאק ויונדאי איוניק 5, כי אף אחד לא רוצה לרכוש מכונית חשמלית ב־240 אלף שקל מספקולנט כאשר יש טסלה 3 חדשה ב 200 אלף שקל מהיבואן.
על מכוניות חדשות המשווקות בישראל מוטלים מסי קנייה, וכאשר המס עולה – המחירים של רכב חדש עולים. אבל ההשפעה במקרה של החשמליות היא הרבה יותר גדולה משתי סיבות: פסיכולוגית ומעשית. במישור המעשי, מס הקנייה על מכוניות חשמליות מזנק בפעימות של 10% (15% בינואר הקרוב) ויבואני הרכב מגיבים בהעלאות מחיר נאות. ומכיוון שהביקוש לרכב חשמלי הוא קשיח, הרי שכל עלייה במס הקנייה מתורגמת מיידית לעלייה במחירי המכוניות המשומשות.
כאן נכנס האפקט הפסיכולוגי: בניגוד לרוכשי מכוניות בנזין או דיזל, על רוכשי מכוניות חשמליות אפקט האיום של עליית המחיר בעקבות עליית מס הקנייה עובד היטב ועובד מיידית. לכן, קל להעלות להם את מחירי המכוניות המשומשות – וזה מה שמסביר תנודות מחיר ניכרות.
לרוכשי מכוניות חשמליות בישראל יש מנעד צרכים מעניין: מדובר בשוק שהוא חסין מפני השיקולים הרגילים של רוכשי מכוניות משומשות. שיקולי אמינות לא משחקים תפקיד כי לא ניתן לדעת מה תהיה מידת האמינות של מכונית סינית שלפני שנתיים איש לא הכיר ואיש לא ידע לבטא את שמה.
מסיבות דומות, גם שיקולי מוניטין מובנה של מותג אינם חשובים. שמות כמו מאזדה, סובארו, מיצובישי או טויוטה שהבטיחו בעבר מוניטין של אמינות בהתבסס על ניסיון של עשרות שנים הוחלפו בשמות סיניים לא מוכרים. מבחינת ישראלים רבים אין הבדל בין סיני זה או אחר. מה שמשנה הוא האם המכונית "טכנולוגית" או "סמארטפון על גלגלים" בלשון העם. כלומר, מסך גדול מבטיח ביקוש. וביקוש מבטיח שמירת ערך.
בשוק שבו ערכי המותג של המכוניות החשמליות מוכתבים על ידי יבואני הרכב, כלומר היבואן הוא זה שמספר לנו האם המכונית טובה, ולא המוניטין שנצבר על פני שנים רבות, כמות פירושה איכות. וכך מי שמצליח להעלות הרבה מכוניות על הכביש יכול להירגע: שמירת הערך תהיה טובה.
אבל כאן עלולות להיווצר בעיות. ג'ילי, החשמלית הנמכרת ביותר בישראל אשתקד, מוצעת בימים אלה במבצעי מכירות. זאת אף שבשנה שעברה רשימות ההמתנה לג'ילי השתרעו על פני חצי שנה. כלומר, לפעמים הצפה של השוק במקביל להופעת מתחרים חדשים עם "יותר מסך" עלולה בהחלט לפגוע בשמירת הערך.
בשנה שעברה נרשמו מקרים מעניינים שבהם מכוניות חשמליות, למשל יונדאי איוניק 5, שמרו על ערך במשך חודשים רבים בלי לזוז במחירון. כיצד זה קרה גם מבלי שהיבואנית תעלה את מחירי המכוניות החדשות? זאת מפני שמדובר במכונית שהמחיר שלה הופך אותה לנגישה לשכבת אוכלוסייה שיש בה ביקוש קשיח לרכב חשמלי שיכולה להרשות את הרכישה של איוניק 5 כמשומשת. מאז המחירים של איוניק 5 החלו לרדת במחירונים, אבל במורד המחירון מכוניות חשמליות כמו יונדאי קונה החשמלית שומרות על ערך בעקשנות מבהילה.
הסיבה לכך היא אותו ביקוש קשיח בקרב מי שמוכן לרכוש רכב חשמלי. כלומר, בשנה שעברה היה מי שהסכים לשלם 170 אלף שקל עבור איוניק 5 משומשת במשך חודשים רבים.
כיום המצב שונה: מי שיכול לרכוש מכונית משומשת בכ־140 אלף שקל מוכן לקנות רק מכונית חשמלית ויהי מה. ולכן המכוניות החשמליות בטווח המחירים היותר עממי שומרות על ערך היטב.
שוק המשומשות הישראלי של מכוניות הבנזין הוא שוק חסין מפני שחקנים חדשים. כלומר, כניסה של מכונית חדשה ומוצלחת תגרום לעלייה בביקוש עבורה, כפי שקרה עם כניסת מיצובישי לאנסר, מאזדה 3 וכל יתר להיטי העבר, אבל כניסה של מתחרות חדשות מעולם לא השפיעה באופן ניכר על שוק המשומשות. הסיבה לכך היא שיבואני הרכב תמיד איכשהו יישרו קו זה עם זה וכולם נהנו.
אלא שלא כך קרה עם טסלה: היצרנית האמריקאית הספיקה לייקר את המכונית העממית שלה, מה שגרם למתחרים ליהנות מביקושים — ואז הוזילה בקיצוניות את המכונית העממית שלה, מה שפגע מיידית במתחרים של טסלה. יתרה מזאת, הוזלת טסלה גם פגעה במתחרים שמחיריהם נמוכים יותר בשוק, כלומר המכוניות החשמליות מסין.
ליבואני הרכב יש מנגנונים שמיועדים "להגן" על הלקוחות. ביונדאי, סקודה וטויוטה לא מיהרו להוריד מחירים אחרי שטסלה הורידה מחיר, ולכן ערך המכוניות האלה נשמר. אבל לאחר מכן כבר אי אפשר לסמוך על שמיכת ההגנה של יבואני הרכב: הביקוש לטסלה הוריד את מחירי המתחרות.
טסלה עשויה להיות רק הסנונית הראשונה. יצרני רכב נוספים מחכים להיכנס לישראל, חלקם יהיו תחרותיים. והצרכן הישראלי מוכיח היטב שהעדר ממהר לרכוש.
ניתן לסכם ולקבוע שמה שמאפיין את שוק המשומשות החשמליות בישראל הוא בעיקר חוסר יציבות. הכללים שאליהם הורגלו רוכשי מכוניות הבנזין בהחלט אינם תקפים יותר.
חדשות קשורות
