גם שדרוג התחבורה הציבורית עלול ליפול קורבן לפוליטיקה מגזרית

ההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד עוסק רבות בסוגיות התחבורה בישראל. כפי שפרסמה שירית אביטן כהן בגלובס, בין סעיפי ההסכם נמנים ביטול רפורמת אגרות הגודש וצעדים נוספים שמזוהים עם הממשלה היוצאת. אבל אחד הסעיפים המשמעותיים יותר בהסכם הוא זה שכולל סמכויות מקצועיות רבות שיתרכזו אצל סגן השר המיועד, אורי מקלב, לטיפול סקטוריאלי בתחבורה בערים החרדיות. 

במשך שנה שימש מקלב כסגנה של מירי רגב במשרד התחבורה. הפרלמנטר החרוץ, שעסק רבות בקידום התחבורה הציבורית, נאלץ להסתפק בשאריות הסמכויות שרגב לא לקחה לעצמה ובעיקר עסק בשירות התחבורה הציבורית בערים החרדיות ובנושא הבטיחות בדרכים. גורמים במשרד הרבו לחשוב היכן אותו אדם נמרץ.

כעת, נראה כי מקלב מתכוון לחזור כסגן שר פעלתן. כה פעלתן עד שידחוק את עמדותיהם של אנשי המקצוע. כך לדוגמה, למרות שתוכנית אסטרטגית למערכת הכבישים כבר הוכנה ונחתמה, מקלב יהיה אחראי על תוכנית חומש להרחבת כבישים ותוספת כבישי גישה "בקשר ליישובים המצויים תחת סמכותו", כמי שאמון על התחבורה בערים החרדיות.

או במילים אחרות: הקריטריונים שהוגדרו בתוכניות האסטרטגיות של משרד התחבורה ככאלה שקובעים את הוצאות הכסף ההכרחיות להרחבת הכבישים, לא יחולו על אותם יישובים שלגביהם מקלב יגבש תוכנית ייחודית. וזו רק דוגמית. הסיכומים הסקטוריאלים הנוספים כוללים טיפול בתשתיות בערים שתחת אחריותו לפי תוכנית חומש, יינתנו הנחות לאברכים למשך חמש שנים, ותיבחן תוכנית המטרו כך שתגיע גם לאלעד, לנחשונים, לראש העין ולבני ברק.

ולא מדובר רק בצעדים סקטוריאליים, אלא גם בכאלה שישפיעו על הציבור בכללותו. כך למשל, יוכנס נציג הרבנות הראשית לוועדה למתן היתרי עבודה בשבת, באופן שקרוב לוודאי יעכב את ביצוע פרויקטי התשתית במדינה. בנוסף, יבוטלו רפורמות דגל של הממשלה היוצאת כמו הקפאת היוזמה להקמת רשויות מונציפליות בדומה לנהוג בעולם המערבי. וגולת הכותרת: ביטול רפורמת אגרות הגודש. הרפורמה אמורה להכניס 1.3 מיליארד שקל לקידום התחבורה הציבורית ולמימון פרויקט המטרו מדי שנה, שבלעדיה הממשלה תצטרך למצוא מקור תקציבי אחר.

סיסמאות לטובת הציבור

למען ההגינות, ההסכם כולל גם סעיפים אחרים שיועילו לציבור בכללותו, אך אלה נותרו בעיקר כסיסמאות. כך, קידום תחבורה ציבורית בפריפריה וגיוס נהגים לתחבורה הציבורית. וכן, חשוב לזכור שהסכמים קואליציונים נוטים להשאר ברובם על הנייר. כך למשל, הממשלה היוצאת לא קידמה "רכבת קליע" שאין הצדקה מקצועית להקמתה בישראל.

אבל גם אם מרבית הסעיפים לא יתממשו בסופו של דבר, הכיוון ברור: שדרוג התחבורה הציבורית שכל-כך הכרחית לאזרחי המדינה ולמשק הישראלי, עלול ליפול קורבן לחלוקה סקטוריאלית ולסגת בפני שיקולים שאינם מקצועיים.