מחלוקת כספית בסך כ-45 מיליון אירו בין המדינה לזכיינית הרכבת הקלה בירושלים וקבלנית העבודות, מעכבת את הארכת קו הרכבת הקיים והקו החדש. יותר משנה מקיימים הצדדים דיונים בנוגע לשווי העבודות אך אינם מצליחים להגיע להסכמה. בעוד שבמדינה טוענים כי הצעתה של הקבלנית מופרזת, בחברת הקבלן טוענים כי המדינה לא מתמחרת נכון את הפרויקט.
גורמים בענף התחבורה מסכימים כי ניתן להוזיל עוד את העלויות, אך מזהירים כי המדינה "מתמקדת בטפל ולא בעיקר", "עושה שרירים על חשבון הציבור" וכי "סאגת הרכבת הקלה בתל אביב תחזור על עצמה".
החשבת הכללית תקיים השבוע פגישה בשיתוף אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד התחבורה כדי לראות אם להמשיך את העבודה עם סיטיפס או לצאת למכרז חדש.
כמה עולה קו
המחלוקת נוגעת להארכת הקו האדום הקיים, שאורכו היום 14 ק"מ. על פי התכנון, הקו אמור להימשך דרומה מהר הרצל להדסה עין כרם וצפונה מפסגת זאב לנווה יעקב. מהקו אמורות לצאת עוד שתי שלוחות שמכונות "קו הקמפוסים", האחת לקמפוס הר הצופים והשנייה לגבעת רם. בסופו של דבר אמורים להיסלל עוד 8 ק"מ כך שהקו יכלול 22 ק"מ של מסילות.
כבר יותר משנה מקיימות זכיינית הרכבת בירושלים סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום מגעים עם משרדי האוצר והתחבורה בנוגע לעלות העבודות. זאת בהתאם לחוזה בין הצדדים שמחייב את המדינה לנהל מו"מ קודם עם הזכיינית הקיימת. העבודות כוללות סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט.
הצעתה של אלסטום עומדת היום על כ-340-355 מיליון אירו (בהתאם למספר רכיבים שייכללו או לא ייכללו בהצעה), והמדינה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. במדינה מודים כי אלסטום עושה מאמצים לשפר את הצעתה, וכי הפער עמד לפני כמה חודשים על 75 מיליון אירו, אך מוסיפים כי ההצעה עדיין אינה טובה מספיק.
מנגד, באלסטום טוענים כי המדינה ערכה את אומדן העלויות שלה על סמך חוות דעת של יועץ חיצוני שחישוביו אינם מציאותיים.
מסבכים את הפרויקט
לפיכך, בימים אלו שוקלת המדינה להוציא את הארכות הקו והשלוחות שלו למכרז חדש, יחד עם העבודות על הקו הבא, הקו הירוק. מכיוון ששני מפעילי קווים, אחד לאדום ואחד לירוק, יסבכו את הפרויקט (בעיקר משום שקיימת חפיפה גדולה בין הקווים), במדינה שוקלים לצרף לאותו מכרז, אם יפורסם, גם את תפעול הקו האדום הקיים. במילים אחרות, אם המדינה ואלסטום לא יגיעו לפשרה, המדינה תוציא את סיטיפס מהפרויקט ותעביר אותו למפעיל אחר.
למדינה, נציין, יש סעיף בחוזה שמאפשר לה לעשות זאת, אך סיטיפס מחזיקה ברישיון לתפעול הקו עד 2038, וביטול החוזה איתה יחייב את המדינה לפצות אותה על כל אומדן הרווחים מהפרויקט. במדינה טוענים כי לא היא זו שתשלם את המחיר, אלא כי הפיצוי יגולם בהצעת הזכיין החדש.
עיכוב של שנים
בכיר במשק התחבורה העריך היום כי אלסטום דווקא יכולה להוריד את הצעת המחיר שלה בעוד 10%-12% אך "לא הרבה יותר מזה". לטענתו, "הורדת המחיר בעיקר תראה למדינה כי אלסטום מוכנה להתגמש וכי היא מחויבת לפרויקט".
בכיר אחר הזהיר מפני השלכות של יציאה למכרז חדש. "הפיצויים שתשלם המדינה לאלסטום הם לא משמעותיים כמו עיכוב מהותי בפרויקט", טען. ובעוד שבמדינה מעריכים כי יציאה למכרז חדש תעכב את הפרויקט בשנתיים-שלוש, לטענת הבכיר מדובר בעיכוב גדול בהרבה. "שום דבר בישראל לא מתעכב בשנתיים-שלוש", אמר. "מספיק להסתכל על פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב כדי להבין את גודל ההשלכות".
נזכיר כי קבוצת MTS זכתה ב-2006 במכרז להקמת הרכבת הקלה בתל אביב. בהסכם הזיכיון, שנחתם במאי 2007, התחייבה הקבוצה להקים את הפרויקט בתמורה למענק מדינה בסך 7.1 מיליארד שקל. ואולם, בשנת 2010, אחרי משא ומתן שנמשך שנתיים, החליטה המדינה לבטל את הסכם הזיכיון ולהלאים את הפרויקט. היום עומד תג המחיר של הרכבת על 10 מיליארד שקל יותר, כלומר 17.1 מיליארד שקל, ותאריך הסיום הצפוי הוא כמעט 10 שנים אחרי התאריך המקורי - שנת 2022.
"כשמסתכלים על פרויקט ל-30 שנה, כמה עשרות מיליון אירו לכאן או לכאן הם פחות משמעותיים. הם החלק הטפל", טוען הבכיר. "המדינה רוצה להראות שהיא הריבון, אך היא עושה שרירים על חשבון הציבור. השאלה היא לא אם אלסטום עושה בוננזה או לא, אלא מה הציבור מרוויח ומפסיד".
מסיטיפס נמסר כי "אנו פועלים ביחד עם המדינה לקדם פרויקט חשוב זה מהר ככל הניתן. הפערים שנותרו הם קטנים ואנו בטוחים כי גם בצד של המדינה פועלים לצמצום פערים אלו, במטרה למנוע מצב שבו הפרויקט יתעכב שלא לצורך ויעלה הרבה יותר למשלם המסים".
