בכל מה שקשור לתחבורה, מתכוננת הממשלה להשקיע עשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. בין השאר יוקמו הקווים של הרכבת הקלה בתל-אביב, יורחבו קווי הרכבת הקלה בירושלים ויוקמו מאות נתיבים של תחבורה ציבורית.
כמו כן סוכם כי בתוך חמש עד שבע שנים יעברו כל המשאיות בישראל לפעול על גז טבעי במקום על סולר. נסביר כי שימוש בגז טבעי בתחבורה צובר יותר-ויותר תאוצה בעולם, עקב מחירו הנמוך יחסית של הגז לעומת דיזל וסולר, בזכות היותו ידידותי לסביבה ומשום שהשימוש בו מפחית את השימוש בנפט, שייבואו מגיע בעיקר ממדינות החברות בארגון אופ"ק.
בישראל, לעומת זאת, לא קיימים כיום כלי רכב שפועלים על גז טבעי. אחת הסיבות העיקריות לכך נעוצה בהתמהמהות בהסדרת הליכי מתן אישור להתקנת מתקני הגז לצריכה, בעיקר בתחנות התדלוק. כך נוצרת בעיית "הביצה והתרנגולת" - מצד אחד, בהיעדר תחנות תדלוק לא צפוי גידול במספר כלי הרכב שפועלים על גז, ובהיעדר כלי רכב אין הצדקה לפריסה רחבה של תחנות. לפיכך סוכם כי ייבנו לאורכה ולרוחבה של ישראל תחנות תדלוק וכך גם תיפסק בהדרגה ההטבה הקיימת למשאיות שפועלות על סולר.
נושא נוסף קשור לענף מוניות השירות, שעליו כתב מבקר המדינה בדוח האחרון שכתב בנושא כי "קיימים בו ליקויים רבים הנוגעים להסדרה החוקית של הפעילות". נסביר כי עד שנת 2010 פעלו בישראל 2,300 מוניות שירות.
גורמים במשק התחבורה העריכו בזמנו שעד שנת 2020 יוכפל מספר המוניות לאור הגידול באוכלוסייה, הפקקים הבלתי-נסבלים והקמתן של שכונות מגורים חדשות שלא ניתן להגיע אליהן באמצעי תחבורה אחרים.
אלא שמאז מספר המוניות דווקא הצטמצם ב-40%. כיום פועלות בישראל 1,400 מוניות שירות בלבד. לא רק זאת, דווקא במקומות שבהם הדרישה להן היא הגבוהה ביותר, באזורים מרוחקים או בשכונות שתושביהן ממעמד חברתי-כלכלי נמוך - פסקה תנועת המוניות כמעט לחלוטין.
הסיבה: העדר רפורמה בענף מוניות השירות שמחכה מאז 2005, אז נוסף תיקון לפקודת התעבורה, שעיקרו הסדרת הפעילות בענף. חוק ההסדרים אמור לקדם לפיכך את הרפורמה המיוחלת בענף.
בין היתר צפויים לצאת מכרזים לקווים חדשים, להיבחן הקווים הקיימים ולהיקבע תנאים לרמת שירות. נושא נוסף שאותם קידמו משרדי האוצר והתחבורה קשור במוניות הספיישל, שיוכלו להוציא לפועל נסיעות שיתופיות, בהסכמה כמובן: המוניות יאספו כמה נוסעים שמעוניינים לנסוע לאותו הכיוון, והם יוכלו לשלם בנפרד ולקבל חשבונית נפרדת.
חדשות קשורות
