26 דקות ממכון ויצמן לראשון: תוכנית הקו הכחול בגוש דן נחשפת

תכנון ה"מטרונית" החשמלית שתחבר בין רחובות, נס ציונה וראשון לציון מקבל צורה, והיא צפויה להתחיל לנסוע בשנת 2027.

הקו הכחול של מערכת הסעת ההמונים בגוש דן תוקצב כולו בתקציב המדינה האחרון ואלו עיקריו: בחברת נתיבי איילון עובדים על תכנונו והוא יפעל כקו BRT (מערכת אוטובוסים מהירה), בדומה למטרונית בחיפה, ויחבר את רחובות לראשון לציון דרך נס ציונה, על כביש 412 המבוקש.

מרכזי רחובות ונס ציונה, שדרכן עובר התוואי, ייסגרו לתנועת רכב פרטי ותתאפשר בהם תנועת התחבורה הציבורית, רוכבי האופניים שעבורם ייסלל שביל לאורך התוואי כולו, והולכי הרגל. אורכי רחובות התחבורה הציבורית יהיו קילומטר ברחובות ו־600 מטרים בנס ציונה, מתוך אורך המסלול הכולל - 21 ק"מ.

לאורך התוואי ימוקמו 44 תחנות והצפי הוא שייסעו בו כ־77 אלף נוסעים ביום, ובסך הכל 56 מיליון בשנה. במסגרת המיזם, מלבד התאמת הכביש לכלי התחבורה רב הקיבולת וסלילת שביל האופניים, תוטמן רשת החשמל, ישופר מערך התאורה ברחובות, יינטעו עצים וישודרג המרחב העירוני.

ייבחן שילוב אוטובוסים בנתיבי המטרונית

התוכנית התפעולית מדברת על כך שתדירות הקו הכחול תהיה כל חמש דקות ותעדוף הרמזורים עם התשתית אמורים להבטיח עמידה טובה יותר בלוחות הזמנים. כך, למשל, הנסיעה ממכון ויצמן ברחובות ועד עיריית ראשון לציון תימשך 26 דקות; מפארק המדע ברחובות לרחוב הכרמל בראשל"צ כ־13 דקות; ומרחוב הבנים בנס ציונה למכון הוולקני בראשל"צ - 15.5 דקות נסיעה. עם זאת, בחלקים מהמסלול, התוואי ישמש גם תנועת אוטובוסים אחרים. המתכננים מדגישים כי שילוב האוטובוסים בציר ייעשה רק אם יוכח בסימולציות שאין פגיעה בתדירות הקו הכחול. תקציב הפרויקט הוא 2.2 מיליארד שקלים.

עדי קין קרני, סמנכ"לית בנתיבי איילון, הסבירה כי "במרכזי הערים רחובות ונס ציונה שייסגרו לתנועת כלי רכב, יהיו מעקפים מרחובות סמוכים. המטרה, מעבר להעדפת התחבורה הציבורית, היא לראות מדרחוב שוקק חיים. אנחנו רוצים להחזיר את משתמשי התחבורה הציבורית ורוכבי האופניים למרכז העיר. עבור זאת, יצאנו למכרז לגידול עצים, כדי שנוכל לנטוע עצים בוגרים יותר שיתנו צל".

לדבריה, מערכת הסעת ההמונים שנבחרה היא BRT משום שהיא זולה וניתן להקימה בזמן קצר. בניגוד למטרונית בחיפה, המערכת בקו הכחול תהיה חשמלית. "אנחנו מאמינים במערכות האלו שיהוו כלי תחבורה משמעותי עד לשנת 2050, ולא רק בקו הכחול ובקו החום. אנחנו בודקים עוד צירים כאלו כמו, למשל, בחדרה-נתניה. יש מערכות דומות שפועלות ב־181 ערים בעולם וזו מערכת פשוטה יחסית, שיכולה להכיל קיבולת יפה".

במשך שנים היו במשרדי הממשלה כאלו שהתנגדו לפרויקט, שכן מערכת המטרו תעבור בסמוך לתוואי. אולם, קין קרני מציינת כי המטרו לא נוטל נוסעים רבים מהנוסעים הצפויים בקו הכחול, משום שישתמשו בו לנסיעות קצרות יותר. ממודל הביקושים שנבנה הסתבר כי 70% מהנוסעים ישתמשו בקו למרחק של עד 8 ק"מ ו־50% ישתמשו בקו למרחק של עד 5 ק"מ. כך, בסופו של דבר, רק 820 נוסעים מתוך 9,400 נוסעים יומיים בקו הכחול יוכלו לבחור גם במטרו. מפת הביקושים מתייחסת ל־2040, אז בשעות השיא צפויים להיות יותר נוסעים מהקיבולת בתחנות רחוב הרצל ברחובות. בד בבד, ברחוב הרצל בראשל"צ יירד הנתח הגדול ביותר של נוסעים על הקו, שיגיע לכ־1,500 נוסעים בשעת שיא בשעות הבוקר - כך שהוא יספק מענה לקישוריות טובה יותר במרחב שבין רחובות, נס ציונה וראשל"צ.

לפי לוחות הזמנים, ברבעון הבא יסתיים התכנון המוקדם של הקו ובסוף השנה יחלו עבודות מקדימות. ברבעון השלישי של 2023 יסתיים התכנון המפורט, ובתחילת 2024 תחל ההקמה שתימשך שלוש שנים. גורמים בענף התשתיות העירו על משך הזמן הארוך עד לתחילת פעילות הקו ב־2027, כשבנייתו מתוקצבת כבר כעת. בשלב התכנון המפורט תיקבע שיטת העבודה ובה דילמה המכונה בעולם התשתיות דילמת "הפלסטר": האם לקדם את המיזם במהרה תוך פגיעה משמעותית בתנועה, או לקדם אותו במקטעים.

"תושבי השפלה יוכלו ליהנות מתעדוף תח"צ"

מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, אמרה כי "הקו ממחיש את השינוי לתכנון מבוסס קישוריות לקווי אוטובוס אזוריים ושבילי אופניים ומעבר לאמצעי תחבורה חשמליים ונקיים, ויהיה בשורה לתושבות ותושבי השפלה שיוכלו ליהנות ממרחב אורבני שמתעדף תח"צ ומחיה את מרכזי הערים. הקו הזה, יחד עם עוד פרויקטי הסעת המונים רבים שאנחנו מובילות ומובילים, יאפשר עוד אלטרנטיבה לרכב הפרטי".

בתוך כך, גם הקו החום של הרכבת הקלה בין לוד ורמלה לראשל"צ יעבוד במתכונת דומה. תחילה נוסתה "רכבת על גלגלים", אך לא ברור אם הליך תקינתה יבשיל עד לשנת ההפעלה. לכן, כדי לא לדחות את ההפעלה, התשתית אמנם תאפשר את נסיעתה, אך במקרה שכלי התחבורה לא יבשיל לשימוש, ישתמשו במטרונית.

עד אז, יוקמו נת"צים טקטיים מבית החולים אסף הרופא מערבה לכיוון ראשון לציון, כאלו שנסללים בתוך זמן קצר ועל בסיס התשתית הקיימת. כך, עד לסוף שנת 2023 יפעלו על גביהם קווי תחבורה ציבורית מכינים, במקביל לעבודות שכבר יחלו על תוואי הקו. האתגר הגדול יהיה לשמור על העדפה לתחבורה הציבורית ובמקביל לקדם את העבודות.

הקו הכחול בירושלים ממשיך לצבור עיכובים

ועדת המכרזים הודיעה למציעות בקו הכחול בירושלים על דחייה של חודש וחצי בתאריך הגשת ההצעות, כך שהן יוגשו עד לסוף חודש יוני. על פי התכנון, שאותו פרסם משרד רה"מ בשנת 2020, מועד פרסום המכרז אמור היה להיות ברבעון השלישי של 2020, והמועד הצפוי לתחילת ההקמה ברבעון הנוכחי.

לפי המסמך, משך ההקמה הצפוי הוא שבע שנים - כלומר עד ל־2029. הקו הכחול בבירה יכלול מקטע תת־קרקעי שבתחילת ביצועו חלים עיכובים. הקו ישתרע לאורך 31 קילומטרים משכונות גילה ותלפיות בדרום העיר ועד לרמת אשכול ושכונת רמות בצפון העיר. הקו יכלול 53 תחנות ויהיו לו שתי שלוחות בצפון הקו ובדרומו.

תחילת הביצוע עשויה להיות רק ב־2023

בכל אופן, גם לאחר שייסגר המכרז, יידרש פרק זמן נוסף לבדיקת ההצעות, לתכנון מפורט ולסגירה פיננסית. לכן, תחילת הביצוע עשויה להיות רק ב־2023. גורמים שמעורים בפרטים מציינים כי העיכוב בהגשת ההצעות נובע גם מבירור עתידן של חברות מרוסיה שנוטלות חלק בקבוצות שמתמודדות במכרז ושניתן יהיה לצמצם את לוחות הזמנים. זאת, משום שמשך ההקמה ייקח פחות משבע שנים, והוא כולל גם כל ההליכים שמבוצעים לאחר הגשת ההצעות.

במשרד התחבורה בחרו שלא להגיב, והפנו לתגובת משרד האוצר. ממשרד האוצר נמסר כי "במכרזים מורכבים מעין זה לעיתים נדרשת דחייה במועדים. בכל מקרה, שלב ההפעלה הראשון של הקו הכחול צפוי להתחיל כבר בשנת 2028". אולם, נציין שכבר מראש נקבע כי ההפעלה המלאה של הקו תבוצע שנתיים לאחר הפעלת השלב הראשון.