האוצר טוען שהמכוניות החשמליות משתלטות על הכבישים. מה אומרים הנתונים?

בסוף שנת 2022 היו על כבישי ישראל 50,892 כלי רכב חשמליים, צמיחה של 37% לעומת סוף 2021, אולם מדובר בכ-1.5% בלבד מכלל כלי הרכב הפרטיים המורשים לתנועה בישראל (כולל כלי רכב מיבוא עקיף). בנוסף נעים כיום על כבישי הארץ כ-43 אלף רכב פלאג-אין (כולל כלי רכב מיבוא עקיף), צמיחה של כמעט 200% לעומת 2021 - כך עולה ממסמך חדש של מרכז המחקר של הכנסת בנושא "סקירת משק החשמל והגורמים המשפיעים על צריכת החשמל". 

יצוין כי אחד הנימוקים המרכזיים של משרד האוצר להעלאת מס הקנייה על רכב חשמלי ב-10% בתחילת השנה, היה החשש מאובדן מיסוי על בלו דלק ומס קנייה כתוצאה של "קצב העלייה המהיר מהצפוי של כלי הרכב החשמליים" בישראל.

יצוין כי בתחילת החודש הוגש גם לוועדת הכספים נייר עמדה של המשרד להגנת הסביבה, שקרא להקפאת העלאת המס, ובו נכתב כי קצב החדירה האמיתי של כלי הרכב החשמלי נמוך משמעותית מהערכות האוצר. 

שני עיוותי שוק

על-פי המסמך, "יש שני עיוותי שוק אשר השפיעו על נתון גבוה יחסית של מסירות רכבים חשמליים בישראל: בראש ובראשונה עיכוב המסירות גרם לכך שרבים מהרכבים שנמסרו השנה הוזמנו בפועל בשנה שעברה, ובכך הם מעבים מלאכותית את נתון המסירות.

"נוסף על כך, ציבור הרוכשים התאמץ לרכוש, ככל האפשר, רכבים לפני עליית המס הצפויה, מה שגרם לנתוני מסירות גבוהים לקראת סוף השנה. לראיה - בחציון השני של השנה נמסרו כמעט פי שניים רכבים חשמליים מאשר בחציון הראשון ( 17,700 לעומת 9,300, בהתאמה). התופעה מוכרת כאשר חלים שינויי מיסוי בעולם הרכב, וכפועל יוצא ממנה צפויה ירידה ברכישות בשנת 2023. כלומר, קיימת הטיית הנתונים של 2022 כלפי מעלה. יצוין עוד כי על אף הטבת המס בישראל, שיעור הרכב החשמלי נמוך בסך כל צי הרכב הקיים בישראל מן השיעור במדינות אירופה". 

יצוין כי כיום מתבצע במשרדי הממשלה השונים מהלך שמנסה לעכב לפחות בשנה (2025) את עליית מס הקנייה על רכב חשמלי ב-15% נוספים (מ-20% כיום ל-35%).