שוק הרכב הישראלי הפגין בשנים האחרונות עמידות מרשימה בפני הזעזועים שפקדו את הכלכלה העולמית והמקומית. המכירות התאוששו במהירות מהסגרים במשבר קורונה התמודדו עם גל האבטלה ללא פגיעה ארוכת טווח בשוק הליסינג. כל זאת, בנוסף למשבר השבבים והשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית ב-2021 - אותם השוק שרד בהצלחה. בשורה התחתונה, השנה החולפת הייתה השנה הרווחית אי פעם בתולדות ענף הרכב.
עם זאת, כעת שוק הרכב מושפע משני נתוני מקרו שרבים שכחו את קיומם, או לכל הפחות הדחיקו אותם. ראשית, הפיחות בשקל ביחס למטבעות אחרים, ובראשם הדולר. שנית, עליית הריבית במשק בעקבות האינפלציה הגוברת. לשני אלה ניתן להוסיף את הקריסה שחווה שוק הקריפטו באחרונה. שלושת הגורמים הללו יחדיו פוגשים כיום עודפי ביקוש מאסיביים שעלולים להיפגע.
ערך השקל יורד, מחירי הרכב עולים
בשנים האחרונות השקל הפגין יציבות ביחס למטבעות אחרים, בעיקר מול הדולר, האירו וה-ין. יש הטוענים שיציבות זו הפכה אותו ל"בלם זעזועים" יעיל, שאפשר לשוק הרכב להתגבר על הטלטלות העולמיות. השקל החזק הגדיל את כוח הרכישה של הלקוחות הפרטיים בישראל, וסייע ליבואנים למתן את עליות המחירים התכופות של היצרנים בחודשים האחרונים, כתוצאה מהתייקרות חומרי הגלם, האנרגיה, השבבים וההובלה הימית. יציבות השקל גם אפשרה ליבואנים לשמר רמה סבירה של הנחות לחברות הליסינג, למרות התמעטות המלאים.
עם זאת, ערכו של השקל מתחיל להיחלש מול רוב המטבעות, ורבים בענף חוששים מכשל של אותו "בלם זעזועים", ולעליית מחירים כתוצאה מהתייקרות כלי הרכב אצל היצרנים.
יש לציין, שאם אכן תתרחש התייקרות שמקורה בשערי המטבע, היא תורגש כנראה בעיקר בשנת 2023. הסיבה לכך היא שכרגע השוק סובל ממחסור באספקת עשרות אלפי כלי רכב חדשים, ורוב היבואנים נוטים שלא להעלות מחיר רטרואקטיבית על הזמנות קיימות של לקוחות פרטיים, שחלקם ממתינים לאספקה חודשים רבים. סביר להניח שגם המחירים של הזמנות קיימות של חברות הליסינג לא יעלו. על כן, ההתייקרות תחול על הזמנות חדשות לכלי רכב, שמועד האספקה שלהן הוא הרבעון הרביעי ואילך.
גורם נוסף שממתן את הזעזוע בשערי חליפין - לפחות לבינתיים - הוא הייסוף המשמעותי שרשם השקל מתחילת השנה שעברה מול כל מטבעות הייבוא. אולם, בענף עוקבים מקרוב אחרי השערים, ורבים בשוק הרכב מעריכים שהקו האדום שיחייב העלאת מחירים, הוא שער הדולר שינוע סביב 3.7-3.8 שקל. נזכיר, שלמעלה מ-40% מכלי הרכב החדשים שנמכרים בישראל, נרכשים על ידי היבואנים בדולרים.
הריבית המזנקת פוגעות בביקושים
אם השקל החזק שימש בשנים האחרונות בתור "בלם זעזועים" ומנע מהשיבושים העולמיים לטלטל את שוק הרכב, הרי שהאינפלציה המזערית והריבית המוניטרית האפסית בישראל היו "הקטר", שדחף את שוק הרכב קדימה בעשור החולף. "הכסף הזול" הניע מאות אלפי לקוחות לרכוש רכב חדש במימון משמעותי - לעיתים עד כדי 100% ממחיר הרכב - ביניהם לקוחות משכבות אוכלוסייה שבעבר לא היו יכולות להרשות לעצמן לרכוש רכב חדש או אפילו משומש.
אולם כיום, כאשר האינפלציה מתחילה להרים ראש בכל העולם ובישראל, לקוחות רבים החלו להפנים שהכסף כבר אינו זול כשהיה והאופציה לרכוש רכב במימון עשויה להתגלות כבחירה יקרה. בארצות הברית התהליך הזה כבר בעיצומו, ואנליסטים העריכו באפריל שהעלייה בריבית הממוצעת על הלוואות רכב כתוצאה מעדכוני הריבית האחרונים של ה-FED - לאזור ה-5% - עשויה לצנן את השוק.
בישראל, לעומת זאת, שוק הרכב עדיין מפגין אדישות כלפי השינוי במגמת הריבית. אחת הסיבות לכך היא האופטימיות הבלתי נלאית, שממשיכים לשדר גופי החיזוי הכלכליים בישראל ובראשם בנק ישראל. למשל, בתחזית המקרו-כלכלית האחרונה של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שפורסמה באפריל 2022, נטען ששיעור האינפלציה בישראל צפוי לעמוד ב-2022 על כ-3.1% . זה הוא נתון יחסית מתון בהשוואה לשיעור האינפלציה בארצות הברית. בתחזית של הבנק קיימת אופטימיות ביחס להמשך הצמיחה בתוצר, וההערכה היא שהריבית המוניטרית תעמוד בעוד שנה על 1.5% בלבד.
אולם, בתחזית הקודמת של חטיבת המחקר שפורסמה בינואר 2022, ההערכה בבנק ישראל הייתה ששיעור האינפלציה בשנת 2022 יעמוד על 1.6% בלבד. אז נכון שהכלכלה העולמית הושפעה מאירועים בלתי צפויים, דוגמת הפלישה לאוקראינה והסגרים בסין, אך קפיצה של 2% מתחזית אחת לאחרת לא מעוררת אמון רב ביכולת החיזוי של הגופים הכלכליים בימים סוערים שכאלה. כל זאת, בייחוד בשל העובדה שמגזרי ההיי-טק ושוק ההון - שתרמו בשנתיים האחרונות תרומה נכבדה לצמיחה בתוצר בישראל - סופגים בחודש האחרון רצף של מהלומות.
ייתכן שהטלטלה הנוכחית היא עוד מהמורה חולפת, שבסופה השוק יחזור למסלול. אך ספק אם ניתן לבנות על כך, שרכישות רכב ממונפות במימון של 100% ימשיכו להוות מנוע הצמיחה של שוק הרכב הישראלי ברבעונים הקרובים.
הקריפטו בצניחה ומאיים על צמיחת שוק הרכב
שוק מטבעות הקריפטו לא מוזכר בסקירות רשמיות של בנק ישראל בתור גורם מקרו המשפיע על השווקים, אך בפועל יש לו השפעה מהותית מאוד על הכלכלה הריאלית, במיוחד בכל הנוגע לצריכה הפרטית. בענף הרכב הישראלי, בדגש על פלח היוקרה, יודעים לספר על התעניינות רבה של לקוחות לגבי האפשרות של תשלום בביטקוין.
גורם בענף סיפר שלמרות שהיבואנים לא מקבלים תשלומים כאלה, "מתעשרי הקריפטו" תרמו בעקיפין באופן לא מובטל לצמיחת השוק בשנתיים האחרונות. לדברי אותו גורם, "מדובר בלקוחות צעירים יחסית, שצברו הון מהיר במסחר במטבעות וירטואליים ונוטים לממש אותו בתמחור של מוצרי יוקרה וראווה, כולל כלי רכב". המשמעות היא שלאנשים שהשקיעו בשוק הקריפטו יש פחות כסף לצריכה פרטית, כלומר פחות בתים, פחות תכשיטים ופחות ביקוש לכלי רכב.
כעת נראה, שקרן השפע הזו עומדת לדעוך. משוק הקריפטו הגלובלי - ששוויו המצרפי שלו נאמד רק לפני כחודשיים על כ-2.16 טריליון דולר - נמחקו בחודש האחרון כמעט טריליון דולר משוויו. טלטלה בהיקף כזה, שמצטרפת להתכווצות האלימה של שווקי ההון, תגיע במוקדם או במאוחר גם לשוק הרכב אפילו אם היא לא מוזכרת רשמית.
בשורה התחתונה, שוק הרכב ניצב כיום בפני זירת אירועים מורכבת מאוד, עם השפעות גומלין שעוצמתן עדיין לא ברורה. כך או כך, קשה להתעלם מנורות האזהרה שדולקות על לוח המחוונים של הענף.
חדשות קשורות
