מבחן דרך: מרצדס C300e

לפני 4 שנים, 8 חודשים - 23 פברואר 2020, Walla!

עם גניזת הטבות המס, מכוניות היוקרה עם הנעת הפלאג אין הייבריד כבר לא יכולות להישען רק על מחיר אטרקטיבי וצריכות לשכנע בתמורה שהן מספקות גם ברמת הביצוע. אז איך עושה את זה ה-C קלאס המחודשת?

המונח "היברידית" או "היברידית פלאג אין" משויך לרוב למכוניות חסכוניות שנקנות מתוך מודעות סביבתית או שיקולים כלכליים של צריכת דלק, אבל כאשר אנחנו מדברים על מכוניות יוקרה היברידיות או היברידיות נטענות שקע ובאופן ספציפי בישראל - הסיפור עד לא מזמן היה אחר לגמרי. הטבת המס שניתנה למכוניות בעלות הנעה אלטרנטיבית, הפכו את כלי הרכב היוקרתיים האלו לעסקה שקשה היה לסרב לה. מכיוון שהטבת המס ניתנה למחיר הכולל של המכונית, הן גם הגיעו לרוב ברמות גימור גבוהות מאוד, יוצרות מצב אבסורדי בו הן זולות לעיתים מגרסאות הבנזין הפחות מאובזרות או החלשות מהן.

אולם החל מינואר 2020, הטבת המס למכוניות אלו צומצמה משמעותית, יחד עם הגבלת גובה ההנחה המקסימלי נוצר מצב בו האטרקטיביות של המכוניות הללו פחותה מאשר בעבר. ועם המחיר שעולה, ההצעה שהן מביאות לשולחן צריכה להיות הרבה יותר אטרקטיבית.

מתבגרת בכבוד

מבין הטריו הגרמני, כל יצרנית הצליחה לאורך השנים ליצור לעצמה נישה מובחנת של זהות ואופי. זהות שאפשר לאתר ברוב המוחלט של המקרים לאורך ולרוחב שדרת הדגמים שלהן. מכונית עם התנהגות כביש מצוינת בב.מ.וו, הטכנולוגיה ותאי הנוסעים המרהיבים של אודי ובמרצדס הצליחו לשים יד על הפורמולה הסודית של אחד המרכיבים הכי חמקמקים בתחום - קוראים לזה luxury אפשר לתרגם את זה ל-יוקרה בעברית, אבל זה לא אותו ניחוח. אצל מרצדס הניחוח הזה אופף את כל מי שיושב בה, זו תחושה של עושר, איכות והקפדה שרמתן נמצאת גם במכוניות אחרות, אבל היא עדיין מצליחה להקנות את האווירה הייחודית לה.

זה לא עניין של מה בכך, ה-C קלאס הנוכחית היא מוותיקות הדגמים של מרצדס ומוותיקות הקטגוריה שלה בכלל, זה לא לגמרי נעלם מעיני מי שמסתכל על תא הנוסעים שלה. הוא אולי טוב בפני עצמו, אבל איפה הוא ואיפה הבציר האחרון של תאי הנוסעים ממרצדס. קחו למשל את מסך המולטימדיה, הוא בגודל הנכון של 10.25 אינץ', אבל אינו מסך מגע ומתופעל דרך חוגה. היא כן מספיקה לקבל את סידור הכפתורים על ההגה עם ג'וייסטיק-משטח מגע, ממנו ניתן לשלוט במסך המולטימדיה מזה הימני ובתצוגה של לוח המחוונים הדיגיטלי מהשמאלי, זה עובד מעולה ומתופעל ללא מחשבה בכלל.

לא נפתיע אף אחד אם נשוב ונציין שאיכות החומרים וההרכבה מצוינים, הנדסת האנוש טובה מאוד ובכל הקשור לנוחות המושבים והתמיכה שלהם בגוף, זו מכונית שנעים מאוד להעביר בה המון קילומטרים. המרווח מאחור טוב מאוד לשני מבוגרים לרוחב, ולגובה, גם פה איכות החומרים מצוינת מהפלסטיק, עבור בעור ועד לעץ. את מחיר ההיברידיות משלם תא המטען שמתכווץ ל-300 ליטרים ומקבל מדרגה באמצע, מחיר הסוללות.

מבין שתי רמות הגימור "הרמוני" ו"אולטימט הרמוני" אנחנו לקחנו את האחרונה וישנה גם רמת גימור AMG שעיקרה איפור חיצוני וחישוקי 18 אינץ' בגימור שונה, אך היא זהה באבזור שלה למכונית הנבחנת. מערכות נרחבות ומקיפות במיוחד, וכוללות גם סיוע לתמרוני חירום, מערכת שבולמת את המכונית אם הנהג אינו מגיב לתנאי הדרך, זיהוי מצבי חירום והכנת תא הנוסעים לפגיעה, מניעת סטייה מנתיב כאשר יש רכב ב"שטח מת", בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.

חסכו ואמצו

גרסת הפלאג אין של ה-C300e מקבלת את הדור השני של המערכות ההיברידיות של מרצדס, החולקות טכנולוגיה עם החטיבה החשמלית של היצרנית - EQ וגם מתזכרת את הנהג כל הזמן בנקודה הזו עם תגים מחוץ ובתוך המכונית. זה אומר סוללה גדולה יותר, עם טווח ריאלי של כ-40 ק"מ חשמליים וזמני טעינה קצרים מאשר בעבר (כשעה וחצי בעמדה מנוהלת).

על ההנעה אחראים מנוע בנזין 2.0 ליטרים בהספק 211 כ"ס ומנוע חשמלי של 122 כ"ס. ההספק המשולב הוא 320 כ"ס ו-71.4 קג"מ, ההספק מרשים, אבל נתון המומנט הוא בהחלט השוס האמיתי פה.

בפועל על הכביש המכונית בהחלט מעבירה תחושה של כוח זמין בכל רגע, עם סוללה טעונה היא זזה מהר מהמקום, אבל אני חייב לציין שמ-71.4 קג"מ ציפיתי ליותר. אבל צריך לזכור שלמעשה על כל אספקת הכוח עוד אחראי מחשב שמן הסתם מכוון את העסק לא למקום של התפרצויות כוח, אלא פשוט זמינות מצוינת כל הזמן.

גם עם מתלי האוויר שלה (שכעת מגיעים רק בשתי רמות הגימור הבכירות, בניגוד לכלל רמות הגימור בעבר), כדי לקבל את אותה נוחות נסיעה נהדרת באופן מסורתי של מרצדס, אתם צריכים לנהוג אותה על כבישים ממש טובים. פער משקל של כ-400 ק"ג בינה לבין גרסת ה-180 ואפילו 100 ק"ג יותר מה-C63S של AMG, הופך אותה לחיה כבדה מאוד וחישוקי 18 אינץ' בחתך 40 - לא ממש המתכון האידיאלי. מרגישים ושומעים פה יותר מדי דברים שקורים מתחת למכונית וגם רעשי רוח מאיזור הקורות הקדמיות מופיעים בכביש מהיר ופתוח.

להגה יש משקל ודיוק טובים, אבל לא משוב. בכלל, נהיגה ספורטיבית היא ממנה והלאה. גם מצבי הספורט והספורט פלוס שמחדדים את תגובת ההגה, מקשיחים את המתלים ואומרים לתיבת ההילוכים בת 9 יחסי העברה לנצל כל הילוך עד תום - לא הופכים אותה לטורפת פניות.

אבל כאשר נרגעים קצת היא מגלה פן שלה שאולי לא בדיוק מהווה תמריץ קנייה לאנשים שקונים מרצדס בסכומים כאלו - אבל מרשים מאוד בהיבט הטכנולוגי. כי אז מגלים את היכולות של היחידה החשמלית וההיברידית שלה, שהיא אחת המרשימות ביכולות שלה לנצל כל שביב אנרגיה בסוללה. כל עוד חשמל אצור בקרבה, המכונית בעלת ביצועים בהחלט מספקים במצב החשמלי. מה שכן, תחת עומס, ורק תחת עומס, כאשר מנוע הבנזין נכנס לפעולה הוא עושה את זה באופן שממרצדס הייתי מצפה שיהיה מעודן יותר.

היעילות החשמלית שלה היוצאת מן הכלל שלה באה גם לידי ביטוי בסוף ימי המבחן. כאשר חישבתי את הנסועה, זו של המבחן עצמו, בניכוי מנהלות עמדה על 392 ק"מ. מתוכם עשתה המכונית 141 ק"מ בשימוש בסוללה בלבד - כמעט שליש מהנסיעה. וזה בכלל בלי להתאמץ לנהוג חסכוני או לטעון אותה כפי שאמורים לעשות. מבחינת צריכת דלק, זו עמדה על 14 ק"מ לליטר בממוצע. זו צריכת דלק של מכונית סופר מיני בעלת שליש מההספק שלה (והמחיר...) במבחן דרכים. בשימוש "נכון" בה, עם טעינות יומיות - הבעלים שלה יראה תחנות דלק לעיתים די נדירות.

יוקרה ירוקה

מתיחת הפנים של מרצדס C300e לא הפכה אותה למכונית שונה לחלוטין. היא שונמכה במקומות מסוימים (אבזור, נפח תא מטען) ושודרגה באחרים (יחידה חשמלית, חיסכון בדלק, ביצועים, תא נוסעים), בשאר הסעיפים היא נותרה פחות או יותר אותו הדבר (התנהגות ונוחות) אבל בסך הכל מדובר באבולוציה בהחלט מתקבלת על הדעת. העניין הוא שמי שעוד עבר אבולוציה זה המחיר שלה - טרום מתיחת הפנים היא עלתה 320 אלף שקלים - היא הייתה זולה יותר מאשר גרסת ה-180 הבסיסית של היום. הפעם המחיר שלה עלה ל-346 אלף שקלים לגרסת הבסיס, 376 אלף שקלים למכונית המבחן ו-386 לרמת הגימור AMG. זאת ועוד, סביבה יש שתי מתחרות ישירות טובות מאוד - ב.מ.וו סדרה 3 פלאג אין שאמנם חלשה ממנה, אך זולה ממנה (החל מ-290 אלף שקלים), מודרנית, בעלת נוחות נסיעה והתנהגות עדיפים וגם וולוו S60 בגרסת ה-T8 מציעה הנעה כפולה, ביצועים עדיפים, 390 כ"ס, הרבה אבזור, מרווח, ב-300 אלף שקלים.

בשורה התחתונה, מרצדס שיפרה את ההצעה שלה, אבל גם המחיר קפץ בלא מעט זוזים, בעוד המתחרות שלה פתחו ממנה פער ביכולת, בתמורה ובמחיר. היא מצוינת, אבל כבר מתקשה להיות הבחירה הבכירה האוטומטית.