המשטרה: לא נפסיק להשתמש במערכת "עין הנץ" למעקב אחרי נהגים

המשטרה מסרבת להפסיק את השימוש במערכת "עין הנץ" השנויה במחלוקת המתעדת לוחיות רישוי של כלי הרכב הנעים ברחבי המדינה, שהוצבה ללא אישור הכנסת וללא פיקוח חיצוני.

כך הודיעה השבוע פרקליטות המדינה לבג"צ, לאחר שהרכב בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט יצחק עמית, הורה למשטרה עוד בינואר לנמק בתוך 90 יום מדוע לא תחדל להשתמש במערכת עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה. זאת במסגרת דיון בעתירה שהגישו נגד "עין הנץ" האגודה לזכויות האזרח ופרטיות ישראל.

שבע שנים אחרי שמשטרת ישראל החלה בהצבת המערכת כבר ממוקמות לאורך הכבישים במדינה מאות מצלמות מעקב אחרי נהגים. אבל במשטרה לא התרשמו מדוח האזהרה שהוציא לה בג"ץ.

"המדינה ערה לכך, שאכן השימוש במערכת מוביל לפגיעה בפרטיות", מודה הפרקליטות, אולם ממהרת להסביר מדוע הפגיעה מוגבלת לשיטתה. "כפי שיפורט להלן, המערכת מופעלת במרחב הציבורי בלבד, היא אינה מצלמת ברשות היחיד ואינה עוקבת באופן רציף אחר רכב מסוים, ועל כן במובן זה מידת הפגיעה מוגבלת. בנוסף לכך, מתוך הכרת המדינה בחשיבות הזכות לפרטיות ולהפעלת כלי איסוף מידע וחקירה באופן זהיר ושקול, המערכת מופעלת באופן מידתי בהתאם לנהלי הפעלה מסודרים, וזאת תוך צמצום, ככל הניתן, של הפגיעה בפרטיות,  כך שהיא מתוחמת ומוגבלת והשימוש שנעשה במערכת הוא מבוקר, סביר ומידתי". 

הפרקליטות גם מודה שהמערכת אוגרת צילומים של כלי רכב אקראיים, שעשויים בעתיד לשמש נגד נהגיהם. "אמנם המערכת אוגרת למשך זמן מוגדר גם תמונות של רכבים חולפים, אשר בזמן אמת אין חשד לפיו הם שימשו לביצוע פעילות אסורה כלשהי וגם בדיעבד לא מתגלה חשד כאמור; אולם, כפי שיפורט בהמשך, זהו כורח המציאות, משום שלא ניתן להפעיל את המערכת באופן אפקטיבי בלא תיעוד של כלל הרכבים החולפים. בנוסף, גישה למידע נעשית רק על בסיס הצורך הרלוונטי לתפקידי המשטרה וסמכויותיה,  והתיעוד שאינו דרוש לעבירה נחקרת, נמחק לאחר זמן מוגדר בהתאם לנהלי ההפעלה".

הטענה העיקרית בזכות השימוש ב"עין הנץ" לפי המשטרה היא הצלחתה לדבריה במניעת פשיעה.  "המערכת מהווה כלי חשוב ומשמעותי ביותר, חסר תחליף ואף מציל חיים, יש לומר, למניעת פשיעה, ולפענוח עבירות ובכלל זאת פשיעה מסכנת חיים ורכוש. כמו כן המערכת תורמת למניעת אירועי פעילות חבלנית עוינת על ידי כוחות הביטחון. עמדת גורמי המקצוע במשטרת ישראל היא, כי אם יופסק השימוש במערכת, אזי תגרע, באופן משמעותי ביותר, יכולתה של המשטרה לבצע את תפקידיה, שכן ימנע ממנה שימוש באמצעי שיעילותו מוכחת למניעת עבירות, לחקירתן לגילוין ולפענוחן בדיעבד".

עם זאת הפרקליטות והמשטרה נמנעות מלספק דוגמאות למקרים שבהם שימשה המערכת לפיענוח פשיעה, ולא מציגות סטטיסטיקות בנושא, המתארות כמה הרשעות הושגו באמצעותה, ובאילו עבירות. המדינה גם מסרבת לחשוף את נהלי ההפעלה של המערכת ואופן הפעלתה, ומציעה לשופטים להציגם זאת בפניהם רק במעמד צד אחד, כולל הדגמה חסויה של הפעלת המערכת, כדי להסתירם מביקורת ציבורית.

המשטרה מבססת את הצבת והפעלת המערכת על קביעה מ-2015 של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד רז נזרי, כי בידיה סמכות להפעיל את המערכת לתקופת ביניים מכוח הסמכויות המוקנות לה בחוק למניעת עבירות ולחקירת עבירות. אולם נזרי קבע אז גם כי בטווח הארוך ראוי להסדיר את השימוש במערכת בחקיקה, עניין שטרם הסתיים, שבע שנים אחר-כך.

בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בנושא השימוש של המדינה בזיהוי פנים, נטען כי הטכנולוגיה "טומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה נרחבת בחירויות היסוד: חופש הביטוי, חופש הדת, חופש ההתאגדות, חופש ההפגנה ואפילו בזכות לחירות. לטכנולוגיה המאפשרת מעקב מתמשך אחר תנועות של אזרחים אפקט ממשמע וממשטר, הגורם לאדם להימנע מפעילויות שונות שהוא חופשי לעשות. אדם שיודע שמהלכיו מנוטרים וחשופים לעיני השלטון ישנה את התנהגותו ואף ייזהר בהתבטאויותיו".

את העותרות מייצגים בתיק אן סוצ'יו ועו"ד אבנר פינצ'וק. את תגובת המדינה לבג"ץ הגישו עורכי דין מוריה פרימן ויובל שפירא.