מערכת המצלמות הדיגיטליות עם גלאי המהירות האוטומטיים הפרוסה בכבישי ישראל לצורך אכיפת עבירות מהירות אינה אמינה, לא נבחנה יכולת מדידת המהירות שלה, ולמרות זאת מורשעים על בסיסה אלפי אזרחים בעבירות תנועה - כך נטען בתביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 700 מיליון שקל, שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד משטרת ישראל, מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר ומכוןהתקנים בישראל.
הבקשה הייצוגית עוסקת באמינותה של "מערכת א-3" - מערך מצלמות דיגיטליות וגלאי מהירות אוטומטיים שנועד לאתר ולתעד עבירות של נהיגה במהירות מפורזת וחציית רמזור אדום. באמצעות עו"ד תומר גונן ממשרד תומר גונן ועורכי הדין בועז וילנסקי, דני בלנקין ורותם ריימונד ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, נטען כי במשך שנים משטרת ישראל גובה עשרות מיליוני שקלים שלא כדין באמצעות קנסות והזמנות לדין שמופקים על-ידי מערכת א-3.
המבקשת, יוליה אולחוב, הורשעה בעבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר, על יסוד ממצאי מערכת א-3, וחויבה בתשלום קנס על סך 7500 שקל. בנוסף, היא נענשה בשלילת רישיון לחודש ופסילה על-תנאי למשך שנה. בהזמנה למשפט ובכתב האישום בגין נהיגה במהירות שנשלח לביתה נטען כי נהגה בדרך עירונית בה המהירות המרבית המותרת היא 50 קמ"ש, במהירות של 81 קמ"ש. כתב האישום נשלח ממדור א-3 ומכשור.
בפברואר נשלחה לאולחוב הודעת תשלום קנס נוספת, במסגרתה הואשמה בכך ש-3 ימים לאחר מועד הדוח הראשון נהגה בדרך עירונית בה המהירות המרבית המותרת היא 50 קמ"ש, במהירות של 71 קמ"ש.
אולחוב סברה כי היא לא נהגה במהירות העולה על המותר, ועל כן הגישה בקשה להישפט ולהציג את טיעוניה בפני בית המשפט, ואולם בבית המשפט הובהר לה כי מערכת א-3 עומדת בתו תקן מחמיר, וכי אין טעם לערער על אמינותה. בנסיבות, הודתה אולחוב בעבירות המיוחסות לה, הורשעה על סמך הודאתה בכתב האישום ובהודעת הקנס.
לטענת אולחוב בייצוגית, הגם שהמדינה מתהדרת על כך שמערכת אכיפה זו נבדקה ונבחנה ואף נושאת תו תקן של מכון התקנים (תקן 5140-1), אשר משמש חזקה לאמינותה - הרי שלאחרונה התגלה כי למערכת מצלמות האכיפה א-3 מעולם לא בוצעה בדיקת דיוק מדידת המהירות לצורך בחינת התאמתה לתקן. לטענת אולחוב, היעדר בדיקה זאת מראה כי המערכת אינה עומדת בתקן הישראלי, ולמעשה לא נבדקה בטרם הוכנסה לפעילות.
בייצוגית נטען כי בהליך שמתנהל בימים אלה בבית המשפט לתעבורה בעכו, נאלצה המשטרה להודות כי יכולת מדידת המהירות של המערכת - הפונקציה המהותית ביותר שלה - מעולם לא נבדקו לפי הוראות התקן, ובידי המשטרה אין ראיות לביצוע ניסוי מסודר כלשהו לבדיקת יכולת מדידת המהירות של המערכת.
אולחוב צירפה לבקשה חוות-דעת מומחה, ממנה עולה כי קיימים ליקויים רבים בלוגיקת המערכת וברמת הדיוק שלה. חרף עובדה זו, נטען, בשנת 2012 אישר מכון התקנים למצלמות אכיפת המהירות האמורות שימוש בתו תקן, כאשר אנשיו מעידים כי נכחו בבדיקות שלא היו, ואיפשר למשטרת ישראל ליהנות מ"חזקת אמינות" למכשיר אכיפה זה ולהמשיך לפעול ולגבות כספים שלא כדין מנהגים ללא כל הפרעה.
חדשות קשורות
