רשות המטרו שאחראית על 150 מיליארד שקל מתפרקת, מחצית מהעובדים עזבו
שנתיים לאחר שהוקמה רשות המטרו במשרד התחבורה - שבאחריותה 150 מיליארד שקל להובלת הפרויקט העצום - עדיין לא מונה לה מנהל, ומאז מונתה השרה מירי רגב מחצית מעובדיה עזבו, האחרונה שבהם בימים האחרונים. בינתיים, ברשות הוציאו 1.5 מיליארד שקל על הפרויקט, ונת"ע חתמה על הסכמים בעלות של 8 מיליארד שקל נוספים. בענף חוששים כי לא ייוותרו אנשי מקצוע שיפקחו וינהלו את התקציב ואת התקדמות הפרויקט הקריטי לתחבורה, לנדל"ן ולכלכלה הישראלית.
רשות המטרו היא לא הגוף היחיד במשרד התחבורה שננטש על ידי העובדים. בשבוע שעבר פורסם בגלובס כי יחידת המאיץ, שנועדה לקדם פרויקטים בעלות של כ־23 מיליארד שקל, התפרקה לאחר ששישה מתוך שבעת אנשי מקצוע ביחידה עזבו אותה. "הכאוס במשרד משתק ומחרב, כולם בורחים", אמר אז גורם בענף.
אין ראש לרשות
במסגרת חוק ההסדרים שעבר ב־2021, אושר בחלקו חוק המטרו - חוק ייעודי שנועד לקדם את הפרויקט להקמת שלושה קווי רכבת תחתית ב־24 רשויות מקומיות, ובעלות של 150 מיליארד שקל. לנוכח מורכבות הפרויקט וכהפקת לקחים מהקמת הרכבות הקלות, הוחלט על ניסוחו של חוק שיבטיח מסלול מהיר לקידום הפרויקט. אולם, החוק לא עבר במלואו, כשחצי ממנו נקלע לעימות פוליטי ונדון עד היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות יעקב אשר. החוק שעבר הורה על הקמתה של רשות מטרו, שאמורה להוביל ולתכלל את הפרויקט הלאומי.
לפני כשנה וחצי פורסם קול קורא להגשת התמודדות לראש הרשות שיהיה אחראי על עשרות עובדים וינהל את הפרויקט מטעם המדינה. מאז, הממשלה הנוכחית וגם זו הקודמת לא הצליחו למנות ראש רשות. בממשלה הקודמת הוויכוחים על זהות ראש הרשות בין משרדי האוצר והתחבורה מנעו קבלת החלטה, כשהאוצר העדיף את צחי דוד, שהיה אז סגן ראש אגף התקציבים לנדל"ן, ובמשרד התחבורה העדיפו את דלית זילבר, שסיימה אז את תפקידה כמנהלת מנהל התכנון.
בתקופת הממשלה הנוכחית גם כן לא צלח המינוי. רגב שמה וטו על קידום המטרו עד שלא יוסטו כמה מיליארדים מתקציב משרדה לקידום מסילות רכבת לאילת ולקרית שמונה, וכתוצאה מכך ועדת האיתור לראש הרשות לא התכנסה. לאחר שהפרויקט "הופשר" כשחלק מדרישותיה של רגב נענו, היא עסקה בהחלפת נציג הציבור שמונה כחבר ועדת האיתור בעופר מלכה, מי שעבד עמה בקדנציה הקודמת שלה, ונוהג להגן על מדיניותה בראיונות לתקשורת. אלא שבנתיים מלכה מתמודד לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה, מה שהופך אותו לנציג ציבור תלוי, ונדרש למצוא נציג ציבור אחר.
רשות המטרו עצמה היא חלק ממנהל התשתיות של משרד התחבורה, שגם מנהלה הקודם, שי קדם, הוחלף על ידי רגב, אף שהיה מוערך. במקום קדם הכניסה רגב לתפקיד את אבנר פלור, שחסר ניסיון בתחומים הרלוונטים לעבודה.
מחצית מהעובדים עזבו
במקביל לפרסום הקול קורא, הוקם צוות של שישה עובדים חזקים ובכירים במשרד התחבורה, להנעת פרויקט המטרו. כאמור, מאז מינויה של רגב לתפקיד, מחציתם עזבו, האחרונה בהם בימים האחרונים. הרקע לעזיבות הרבות מיוחס על פי מקורות בענף להתנהלות רגב ומנכ"ל משרדה משה בן זקן. "בתחילת הדרך, כשרגב התנגדה לפרויקט, הייתה שם ממש התנהלות קשה מול עובדי הרשות", אומר גורם בענף לגלובס. "מאז המצב נרגע, אבל אני מניח שזה הותיר צלקות בעובדים".
העובדת הראשונה שהועזבה הייתה היועצת המשפטית של הרשות עו"ד יערה למברגר, שהובאה במאמץ רב מהפרקליטות וסומנה כמינוי שמהווה מחטף בקמפיין הפוליטי של מתנגדי הממשלה הקודמת. ואולם, למברגר, שלפי גורמים לא היה עוררין על מקצועיותה - הודחה. באותה שעה, אגב, במשרד התחבורה דווקא ניסו למנות יועמ"ש אחר לחברת נתיבי ישראל, בשם אלעד ברדוגו - פוקד ליכוד ואחיינו של יעקב ברדוגו. לאחר מכן עזבו שתי עובדות נוספות. האחרונה היא טל כהן, מנהלת תחום התקציבים של הפרויקט.
בפני הרשות ניצבים לא מעט אתגרים בתקופה הקרובה. לצד גל העזיבות והמחסור בראש רשות, ישנה גם התנגדותה של רגב לפרויקט. ישנן תלונות על העדר גיבוי של השרה והמנכ"ל לפרויקט, חוק המטרו עדיין לא עבר כאמור בשלמותו והתכנון בחלק הצפוני נקלע לקשיים. "לא פלא שכולם עוזבים", אומרים מקורות לגלובס.
לפי ההבטחות השאפתניות של משרד התחבורה, המטרו יתחיל לפעול בהדרגה בין השנים 2034־2037. עם זאת, גורמים בענף חוששים כי עם קצב ההתקדמות הנוכחי, יעדים אלו מתרחקים. המשבר במשרד התחבורה איננו בעיה נישתית הנוגעת לתפקוד משרד ממשלתי מסוים. ישראל זקוקה להשקעה בתשתיות כדי להדביק את הפער העצום ממדינות ה־OECD, שאחראי בין היתר על הפיריון הנמוך של העובדים בישראל, ובפרט אחרי המלחמה.
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה עד ירידת הגיליון לדפוס.
