מהשבת ועד המנכ"ל של מירי רגב: הרבה פוליטיקה ומעט מאוד כלכלה

הסרטון שבו נראים עובדים עמלים על פסי הרכבת במהלך השבת עורר מהומה בעיתונות החרדית, והוביל לתגובה צפויה של שר השיכון יצחק גולדקנופף, לשעבר מזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת, ומי שהוביל מאבקים נגד חברת אל על, שפע שוק, רשת ביג ונוספים. גולדקנופף מילא את תפקידו בתסריט וקרא לעצור את העבודות שמחללות את השבת ו"הינן כתוצאה מהסכמים שנחתמו על ידי ממשלות קודמות". 

לכאורה, הקריאה עשויה הייתה להטריד כל שותפה קואליציונית בממשלה: בעבר יעקב ליצמן, קודמו של גולדקנופף בתפקיד, איים בפירוק הממשלה בעקבות עבודות דומות שנערכו, כמו אלו בגשר יהודית שחקוקה בדברי ימי משרד התחבורה. אולם, גורמים במשרד התחבורה צוטטו בעיתונות כמי שאומרים שהעבודות יימשכו. ומי מרוויחה מכך? השרה מירי רגב.

מעבר לטיעונים הרשמיים שהעבודות בשבת בוצעו תמיד גם בימיו של בצלאל סמוטריץ' כשר התחבורה ושל אורי מקלב כסגן השרה, הדבר שיחק לידיה של מירי רגב: היא אותתה לחלק ניכר מהציבור שחושש מהקמת הממשלה הימנית והחרדית - "אנחנו לא גרועים כמו שחשבתם שנהיה", ומיצב אותה כשרה אחראית.

מהלך זה גם אפשר לה לסובב את הסיפור שכבש את הכותרות בשעה שהממשלה מתכנסת לאשר את מינוי מקורבה, לוביסט הקבלנים המתנגדים לחוק המטרו, משה בן זקן.

נזכיר כי ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה המליצה שלא לאשרו. "הוועדה סבורה כי מינויו של המועמד לתפקיד בעל השפעה כה דרמטית על חיי היומיום של כלל אזרחי ישראל, אשר הנושאים העומדים לפתחו הינם בעלי השלכות מקרו כלכליות כבדות משקל, עלול לפגוע בתפקוד המשרד וביכולתו לעמוד במשימותיו הרבות והמורכבות", כתבה הוועדה בראשות דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה שלא ידוע בלעומתיות יתרה.

בנוסף, הייעוץ המשפטי התנגד למינוי וטען כי יש בו קושי משפטי, שכן ועדה זו אמורה להיות "זרועה הארוכה" של הממשלה. כמו כן, בייעוץ המשפטי טענו כי בג"ץ יוכל להדרש לשאלת סבירות המינוי - אותה סבירות שהממשלה מבקשת לנטרל מידיו. גם הסאגה הזו משרתת את רגב בתדמיתה החדשה כ"מושלת" שלא מתרגשת מיועצים משפטיים וגורמי מקצוע ושמבקשת למנות את מי שהיה ראש המטה שלה.

נציין שברקורד בן זקן גם ניהל את קמפיין הבחירות של ראול סרוגו לנשיא התאחדות הקבלנים, כפי שנכתב בגלובס. חודשיים מאוחר יותר, אותו סרוגו מינה אותו למנכ"ל הקרן לעידוד הבנייה - קרן שלא ידועה בעשייה מהותית, אך המנכ"ל שלה משתכר כמעט חצי מיליון שקל בשנה.

בינתיים, שבישיבה עצמה המשנה ליועמ"ש גיל לימון נאבק במינוי והוסכם על דחיית ההצבעה בשבוע, עד אז ינסו הצדדים להגיע להסכמה.

חוק המטרו: הכול עניין של פוזיציה

למרות התנגדותה המוצהרת של רגב למטרו, היא מצאה עצמה חתומה על הצעת ההחלטה להחיל דין רציפות על חוק המטרו ולקדמו, הצעה שהממשלה קיבלה בישיבה האחרונה. דברי ההסבר להצעה עמוסים בתועלות הפרויקט וחשיבותו. כפי שנכתב כאן, התנגדות גורפת למטרו עלולה לגרום לבידודה של רגב מיתר חבריה לממשלה לנוכח נחיצות הפרויקט - לא רק מבחינה תחבורתית, אלא מבחינה כלכלית בתקופה של אי ודאות והאטה במשק.

גם חוק המטרו, כמו סוגיית השבת, נוצל באופן פוליטי היטב: הממשלה החדשה, שאך לא מזמן הייתה באופוזיציה, התנגדה בתוקף לחוק שאותו היא מקדמת כעת, והאופוזיציה שהייתה אז הממשלה האשימה את כולם באי קידומו למעט את עצמה - אף שיכלה לעשות כן כשהיה לה רוב. "אנחנו ברגע קריטי למדינת ישראל", הצהירה אז השרה לשעבר, מרב מיכאלי. "אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר".

אבל האמת היא שדחייה של שנה או שנתיים בהעברת החוק לא משנה הרבה. מאז הסתבר שבדיוק במקביל לקמפיין, ההבנה שחלחלה בקרב גורמי המקצוע הייתה שבכל מקרה העבודות על המטרו, שאותן החוק מבקש להסדיר, לא יתחילו לפני שנת 2024 ושהמטרו יפתח רק ב־2034 - איחור של ארבע שנים עוד לפני שהוזזה אבן במסגרת הפרויקט. ומן הצד השני, מה ישנו עכשיו בקואליציה הנוכחית בחוק כדי להוכיח שההתנגדות היתה עקרונית? האם יתאמצו בכלל?