מחקר של הכנסת: שיטת ענישת הנהגים בישראל לא מובילה להפחתת תאונות דרכים

"שיטת הנקודות" – אותה שיטת ענישה שמוכרת היטב לכל נהג בכבישי ישראל - אינה משפיעה באופן משמעותי על הפחתת תאונות דרכים. כך עולה ממחקר שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנערך לבקשת ח"כ סמי אבו שחאדה. 

שיטת הנקודות קיימת בישראל משנת 1968 בווריאציות שונות וקובעת עיקרון פשוט: על עבירות תנועה מקבלים הנהגים נקודות, כאשר לכל עבירת תנועה יש מספר נקודות שונה. עם הגעה למספר נקודות מסוים נדרש הנהג ל"ריענון נהיגה", או כפי שהוא יותר מוכר בציבור – "קורס נהיגה מונעת". צבירת נקודות נוספות מחמירות את העונשים, וזה כולל לעתים גם שלילות רישיון, ביצוע מבחני נהיגה וקורסים בנהיגה. 

יתרונה הגדול של השיטה מבחינת רשויות האכיפה הוא היכולת לבצע שינויים תקופתיים, כלומר לקבוע החמרות או הקלות בנוגע לעונשים, כלומר מספר הנקודות והגדרת עבירות חדשות, למשל העלאת מספר הנקודות על עיסוק בטלפון תוך נהיגה, בהתאם לעלייה בשימוש בטלפונים סלולריים.

בפועל קיימות חמש דרגות של נקודות. העדכון האחרון לשיטה נכנס לתוקף לפני ארבע שנים וכולל חמש דרגות חומרה לניקוד שמקבלים הנהגים בגין עבירות, למשל בגין פנס אחורי לא תקין יקבל הנהג שתי נקודות. על אי מתן זכות קדימה בצומת, עבירה שהיא חמורה יותר, יקבל הנהג עשר נקודות. הנקודות תקפות למשך שנתיים, כלומר הנהג יכול לשפר את דרכיו ולא לבצע עבירות במשך שנתיים ואז הנקודות יימחקו אוטומטית - אבל במקרה של עבריינים סדרתיים השיטה פועלת באופן שונה: אם מדובר בצבירה של מעל 22 נקודות (כלומר שתי עבירות חמורות ועבירה אחת לא חמורה), אז הנקודות יישמרו במשך ארבע שנים. 

עונשים הולכים ומחמירים

לצבירת הנקודות יש ענישה, ונכון להיום נהג שצבר 22-12 נקודות יצטרך לבצע קורס בסיסי בנהיגה נכונה. כלל זה תקף למי שעבר שתי עבירות. מי שצבר 36-24 נקודות יידרש לקורס מתקדם לנהיגה נכונה. 70-36 נקודות ידרשו שלילת רישיון לשלושה חודשים, ובסוף מבחן תאוריה; ולעבריינים הגרועים ביותר, מי שצברו 72 נקודות ומעלה, ממתינה שלילת רישיון לתשעה חודשים, שבסופם גם מבחן תאוריה, גם דרישה לעבור שוב את מבחן הנהיגה (טסט) וגם בדיקה רפואית על ידי משרד התחבורה במכון הלאומי לבטיחות בדרכים.

המחקר של אלגום מזרחי מפרט את מספר הנהגים שהוזמנו לקורסים לנהיגה מונעת בשנים האחרונות, וממנו עולה כי בשנים האחרונות נהגים רבים כלל לא הצליחו לעמוד בבחינה העיונית ולסיים את הקורס. בשנה שעברה 93,081 נהגים, שהם 63.9% מכלל הניגשים לקורסים, לא הצליחו לסיים אותם. לשם השוואה, בשנת 2017, השנה הראשונה שנדגמה במחקר, 9,459 נהגים שהם 10.7% מכלל הנהגים שניגשו לקורסים לא הצליחו לסיים.

הנהגים פשוט לא הגיעו לקורסים

הנתונים שמוצגים במחקר ממחישים גם כמה שיטת הנקודות יצרה בשנים האחרונות "פס ייצור" של פסילות נהגים בגלל הצטברות נקודות. בגלל ריבוי הפסילות נהגים רבים שמוצאים את עצמם נפסלים מנהיגה שוב ושוב פשוט החליטו "לצפצף על החוק", ובחרו לא להפקיד את רישיון הנהיגה - ולהמשיך לנהוג. לפי נתוני המחקר, בשנה שעברה נרשמו 19,568 דרישות להפקדת רישיון לאחר פסילה; בשנת 2020 נרשמו 14,809 דרישות; ב-2019 נרשמו 12,681 דרישות; ב-2018 נרשמו 9,361 דרישות; ואילו ב-2017, לפני כניסת המתווה הנוכחי של שיטת הנקודות, נרשמו 5,448 דרישות להפקדת רישיון. כלומר הדרישה להפקדת רישיון זינקה ב-259%. כאמור, מספר הנהגים שפשוט בחרו לא להפקיד את הרישיון ולהמשיך לנהוג זינק עם השנים: בשנה שעברה 14,629 נהגים לא הפקידו את הרישיון, ב-2020 היה מדובר ב-7,778 נהגים, בשנת 2019 היה מדובר ב-5,112 נהגים, בשנת 2018 היה מדובר ב-9,361 נהגים, ואילו בשנת 2017 היו 5,448 נהגים שלא הפקידו רישיון. 

"שיטת הניקוד לא משפיעה על הפחתת תאונות דרכים" 

האם שיטת הניקוד יעילה? לפי מחברת המחקר, "לא נמצאה השפעה מהותית של שיטת הניקוד על הפחתת מספר התאונות", וזאת בגלל היעדר אכיפה ממוקדת ומאמצי הסברה ממוקדים. אבל בקרב נהגים שנדרשו לפסילת רישיון של שלושה חודשים נמצאה ירידה של 70% בהיקף עבירות התנועה למשך שלוש שנים, כלומר "זיכרון ההרתעה" כן נותר טרי במשך שלוש שנים אצל אותם נהגים, אבל במחקר צוין כי שלוש שנים אינן פרק זמן מספיק לבדיקה אמיתית של ההשפעה. 

בהמשך המחקר מובאות מספר מסקנות שקוראות לשינוי שיטת הניקוד לנוכח הממצאים. מחברת המחקר מציינת שנדרש שינוי של שיטת הניקוד כך שתהיה יותר פשוטה. יש לשקול משלוח מכתבי אזהרה לנהגים שקרובים להגיע למכסת נקודות שדורשת קורס רענון מכיוון שייתכן שהם לא יודעים שהם קרובים לכך; יש לשפר את הקורסים לנהיגה נכונה כך שבקבוצות יהיו נהגים מסוג דומה, למשל קבוצה רק לנהגי משאית או רק לרוכבי אופנוע; וגם להגביר את האכיפה בכבישי ישראל.