הזעקה הציבורית להסדרת נושא האופניים החשמליים לא קמה רק בשל הסטטיסטיקה העגומה של מספר הפציעות ומקרי המוות, אלא כי כל נסיעה מהבית לעבודה הפכה לסיוט. הציבור זועק כי הוא משלם על כך בבריאותו הנפשית. בכל רגע נתון בכביש עלולה להיפתח הרעה בדמות רוכב אופניים חשמליים שיחדור לנתיב הנסיעה, יגרום לתאונה שבעקבותיה הנהג יאלץ להתמודד עם השלכות חמורות.
לצד הטראומה שכרוכה בפגיעה ברוכב, תאונה עם נפגעים, ולא משנה נסיבותיה, מכניסה את הנהג לסיטואציה של חקירה משטרתית. די בפציעה קלה על מנת שבשלב הראשון קצין משטרה יפסול את רישיון הנהיגה של הנהג למשך 60 יום. בהמשך לרוב יוגש כתב אישום כנגד הנהג. גם אם הראיות מצביעות במידה ניכרת על הפרה בוטה של החוק מצד הרוכב, בפן התעבורתי לא יהיה די בכך לזיכוי ורשלנות רוכב האופניים תחשב לכל היותר טיעונים להקלה בעונש. כך או אחרת, הוא יאלץ לשכור את שירותיו של עורך דין לצורך הגנתו וככול שהפגיעה חמורה יותר כך הסיכון לענישה מחמירה גדל ובכלל זה קנסות, הטלת שלילה ואף שליחה למאסר.
המציאות הבעייתית הביאה את השר כץ להעביר בשבוע שעבר מספר החלטות המתייחסות לכשירות הרוכב והכשרתו, החמרת אכיפה וענישה בקרב רוכבי האופניים החשמליים, וכן פעולות נוספות שנועדו להסדיר את פעילות הרכיבה והבטיחות של הרוכבים, זאת, לצד הגברת ההסברה הנרחבת בקרב הרוכבים וההורים. אלא שבחינה של עיקרי ההחלטות מלמדת כי ספק רב אם הן תחוללנה את השינוי המיוחל.
לא חוסר ידיעה – חוסר ציות
ראשית על פי התוכנית החדשה, יחוייבו תלמידים בני 16 לעבור קורס קצר שיועבר על ידי מורי תיאוריה שיוכשרו בידי הרלב"ד. הקורס יכלול בחינה, שבסופה יקבל התלמיד אישור כשירות נהיגה לרוכב אופניים. אלא ששיעור ניכר מהתאונות נגרמות בשל ביצעו עבירות תנועה כגון נסיעה באור אדום או נגד כיוון התנועה, שספק אם לא היה ברור עוד קודם לאותם נערים כי ביצוען מהווה עבירה חמורה. כך שהבעיה אינה רק חוסר הכרות עם החוק - אלא מידת הציות לו.
הפקח אינו טכנאי
כמו כן הוחלט על הטלת קנס של 10,000 שקלים לכל מי שהיה מעורב בשינוי מבנה האופניים החשמליים או בהורדת המגבלה של המהירות המותרת עד 25 קמ"ש. התופעה של "שדרוג" פיראטי למנועים החשמליים של הקורקינטים והאופניים המבוצעים בחנויות ובסדנאות, שמביאים את כלי התחבורה הזעירים למהירויות אסורות של 50 קמ"ש ויותר – מהווה רעה חולה ומאוסה. הסיבה לכך היא חוסר ההלימה בין מהירות הנסיעה המירבית של הכלי ויכולת ההאצה שלו ובין איכות וחוזק המכלולים שלו ויכולת השליטה של הרוכב בו. אלא שלא ברור כיצד מתכוון משרד התחבורה לאכוף זאת שכן בחלק מהמקרים מדובר על רכיבים אלקטרונים סמויים שגילויים מצריך ציוד מסוים ובמקרים רבים גם פירוק חלקי של האופניים. האומנם יעמוד הפקח של הרשות המקומית או השוטר עם ערכת כלי עבודה בצידי הדרכים ויפרק מכלולים של אופניים? מסופקני.
הפרצה האינטרנטית
בנוסף פורסם כי הרשויות המקומיות יהיו רשאיות לבטל רישיון עסק למי שימכור אופניים חשמליים בלתי חוקיים או כאלה שיספקו אופניים לא חוקיים ובמידת הצורך לקנוס אותם ב-10,000 שקלים לכל אופניים. אולם עוד קודם לכן, היתה נתונה הסמכות לרשויות להחרים אופניים ואף מתן קנסות במקרים מסוימים, אך במבחן התוצאה, הדבר לא הביא להקטנת היקף ממכר של רכיבים משופרים. אולם האם משרד התחבורה לקח בחשבון כי חלק ניכר מאותם רכיבים נקנה באופן עצמאי באינטרנט ע"י הנערים ונשלח לישראל באין מפריע?
יש סמכויות, אין אכיפה
כמו כן, הוחלט על העלאה משמעותית של הקנסות למי שייתפס רוכב על אופניים חשמליים או בקורקינט חשמלי בניגוד לחוק. מדובר בין השאר בנסיעה ללא קסדה, בנהיגה מתחת לגיל 16, בדיבור בטלפון במהלך רכיבה על אופניים חשמליים או נסיעה עם אוזניות ועוד. ההחלטה במקומה אך יישומה היעיל במציאות נכון להיום מוטלת בספק שכן חרף החלטת השר ארדן להעברת סמכויות האכיפה לפקחי הרשות המקומית, קיים כאוס בנושא. רשויות רבות כלל אינן אוכפות את החוק בשל בעיות כאלו ואחרות והמשימה מוטלת על כתפיה העמוסות גם כך של משטרת ישראל.
הפתרון: אימון ותשתיות
אך נדמה כי הבעיה העקרית היא חוסר ההפנמה של מקבלי ההחלטות לעובדה כי אופניים חשמליים מהווים למעשה קטנוע עם מנוע חשמלי, מצב שמחייב רכישת מיומנות בלימה נכונה, יכולת תכנון נסיעה והתאמה של מהירות הרכיבה לתנאי הדרך – ואת כל אלו רוכב האופניים הממוצע אינו יודע לעשות. וכך למשל, בלימה באופן פתאומי במהירות 25 קמ"ש, זו פעולה שאינסטקטיבית מובילה לסחיטה חזקה של הבלמים ולהתהפכות. הדרך לצלוח בלימה נכונה עוברת דרך אימון ותרגול וכל זאת, אינו נכלל במסגרת הצעות משרד התחבורה.
לפיכך, יש לאמץ בשתי ידיים את הצעתו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך כי רכיבה של בני נוער על אופניים חשמליים תחויב ברישוי ובמבחן תיאוריה, כאשר המימון לכך, על פי הצעתי, יעשה על דרך של סבסוד חלקי מצד המדינה. כבר כיום המדינה נושאת בנטל כלכלי כבד. על פי הניתוח של עמותת אור ירוק בחמש השנים האחרונות אושפזו בבתי החולים 2,101 בני אדם לאחר שהיו מעורבים בתאונת אופניים חשמליים או קורקינט ממונע. כל טיפול בנפגע עולה לקופת המדינה במקרה הטוב עשרות אלפי שקלים, ובמקרים רבים – מאות רבות של אלפים.
ובנוסף, אחד מכל עשרה רוכבים שאושפז נפצע קשה או שסבל מפגיעת ראש ולכן במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים כבר מחר בבוקר לחוקק חוק שיחייב כל רוכב בכל גיל לחבוש קסדה במהלך רכיבה. אולם, כל זאת לא מהווה חלופה להכרח ליישם בטווח הקצר את ההצעה היעילה, שהועלתה לסמן תוך חודש באמצעות צביעה בצבע רשת שבילים זמנית, שתכלול רחובות רבים, כאשר סימון השבילים ייעשה בסטנדרט המיטבי המקובל בעולם — שבילים שזורמים עם כיוון התנועה בצדו הימני של הכביש, ברוחב מספק ותוך מעבר רציף בצמתים ואפשרות לפניות תוך שימוש בכל הידע שנצבר בעולם ומוכר גם למתכננים בארץ. כמובן שבו בעת יש להשלים את פרוייקט "האופנידן" המייצר רשת אוטוסטרדות לאופניים ב-14 רשויות ברחבי מטרופולין גוש דן באורך של יותר מ-100 קילומטרים.
