לפני מספר ימים פרסמנו כתבה שעוסקת בכניסת החוק לתוקף שמאפשר לשוטרים לדרוש מנהגים לבצע בדיקת רוק לאיתור שרידי מריחואנה בגוף על סמך שיקול דעתם וללא כל צורך בחשד סביר. לכאורה, ההשלכה של החוק היא היכולת של המשטרה להביא לשלילת רישונם של עשרות אלפי מעשנים בישראל ובמקרים מסוימים, גם לגרום לשליחתם למאסר בפועל, אולם מסתבר כי פוטנציאל "הנזק" שיכול החוק לגרום לציבור הנהגים המעשנים - גדול בהרבה: היה וימצאו בגופו של הנהג שהיה מעורב בתאונה שרידים של קנאביס, חברת הביטוח יכולה לדחות את תביעתו, או במילים אחרות, את הנזק שנגרם לרכב שלך תתקן בכספך.
ביקשנו את ההתייחסות של עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין לנושא.
מי נתן לחברות הביטוח את הזכות לדחות תביעה בגין עישון קנאביס?
את האצבע המאשימה לא צריך להפנות לחברות הביטוח אלא למפקח על הביטוח. פוליסת ביטוח לרכב פרטי מסחרי עד 4 טון, כוללת סעיף שקובע כי החברה פטורה מתשלום תגמולי ביטוח במקרה והנזק נגרם על ידי נהג שהשתמש בסמים מסוכנים. כללי הפוליסה התקנית מחייבים את כל חברות הביטוח. כמו כן, היות ונכון להיום אין בחוק התייחסות נפרדת בין סמים קלים וקשים, הווה אומר שדין תביעתו של נהג שבדמו נמצאו שאריות קראק לבין כזה שעישן גוי'נט של חשיש - יהיה זהה.
אולם עד היום, התקשו חברות הביטוח לדחות תביעות על הרקע הזה, היות ובדיקות לגילוי סמים נערכו לנהגים שהיו מעורבים בעיקר בתאונות קשות. אז מה צפוי להשתנות?
מידי שנה מתרחשות בישראל אלפי תאונות "קלות" שמסתיימות עם פציעה שטחית של המעורבים, לעיתים קרובות אף ללא שמד"א פינו את הפצועים לבית החולים. אולם היות וקיימת חובת דיווח למשטרה בכל מקרה של תאונה עם נפגעים, סביר להניח כי השוטר שיטפל בקריאה, ירצה לבחון בין היתר את סוגיית המצאות שרידי סם בגופם של המעורבים. באמצעות בדיקת הרוק זה הופך להיות קל מאי פעם. הדו"ח המשטרתי מהווה חלק בלתי נפרד מהמסמכים שנבחנים ע"י מחלקת התביעות של חברת הביטוח בעת שהיא בוחנת את התיק.
אז מה למעשה יכולה חברת הביטוח לעשות במקרה שהתברר לה שהנהג נמצא תחת השפעת סם?
ככל שמדובר על נזק עצמי, ללא מעורבות של כלי רכב נוסף, היא יכולה לדחות את תביעתו, כלומר לסרב לממן את עלות תיקון הרכב. לעיתים הנזק יסתכם באלפי שקלים בודדים שהנהג יאלץ לשלם מכיסו, אבל זה בהחלט יכול להאמיר לעשרות ומאות אלפי שקלים.
טוב, לפחות הן לא תוכלנה להתנער מהאחריות שלהן כלפי צד ג' במידה והתאונה נגרמה ברשלנות המבוטח שנהג תחת השפעת סם
הפוך גוטה. מרגע שהכיסוי הביטוחי נשלל מהמבוטח לאחר שהוכח שהוא נהג תחת השפעת סם, באופן אוטומטי, הוא מאבד את הזכות לדרוש מחברת הביטוח למלא את חובתה ולשלם לצד ג' בגין הנזקים שנגרמים ברשלנות הנהג המבוטח. כלומר, הנהג יאלץ לממן מכיסו גם את עלות תיקון הנזק שהוא גרם לרכב המעורב. העובדה כי הוא נהג תחת השפעת סם לא שוללת את חובותו לשלם למי שניזוק, אלא רק מייתרת את הצורך של המבטחת לשלם זאת במקומו.
אבל רק לאחרונה פורסם כי חברות הביטוח לא יכולות להתחמק ממתן כיסוי ביטוחי לנהג שהיה תחת השפעת אלכוהול. מדוע דינו של נהג תחת השפעת סם שונה?
את השאלה הזו אתה צריך להפנות למי שניסח את הפוליסה התקנית, שקבע כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול, לא מהווה מצב שמאפשר לחברה להתנער מאחריותה. אומנם במשך שנים התקיים דיון על סוגיה זו, אולם כאמור, לאחרונה נפסק באופן חד משמעי כי הנהג זכאי לקבל הגנה ביטוחית. מנגד, קנאביס זה סם, שהמצאותו בגופו של הנהג מהווה עילה לדחיית תביעה.
נטען כי גם עישון פאיסיבי יכול להוביל להמצאות של תוצרי פירוק בדם. האם נהג שלא עישן ורק נחשף עלול למצוא את עצמו משלם מכיסו את הנזק שנגרם לרכב?
זו סוגיה מורכבת ונכון להיום היא טרם נידונה באופן קונקרטי, לבטח שלא בערכאה גבוהה. במקרה של דחיית תביעה, חובת ההוכחה לביסוס עילת הדחייה מוטלת על חברת הביטוח. כלומר, עליה להביא את האסמכתא הרפואית שמוכיחה כי בגופו של הנהג נמצא תוצרי פירוק של קנאביס. היה ויתברר כי בגופו נמצאו תוצרי פירוק בריכוז נמוך מאוד, שמשתלבים עם הטענה כי הוא רק נחשף סביבתית לכך, ייתכן ותעמוד לו לזכות טענה זו. אולם הוא יידרש להוכיח כי הוא לא עישן באופן אקטיבי - ולא קל להרים נטל הוכחה שכזה.
