הפציעה קלה, הפגיעה אנושה

לפני 4 שנים, חודש - 1 מרץ 2020, Walla!
הפציעה קלה, הפגיעה אנושה
ההרוגים בתאונות על גבי קורקינטים ואופניים חשמליים תופסים את מירב הכותרת, אבל אלפי פצועים שמוגדרים "קלים" מוצאים את עצמם בבעיות פיזיות וכלכליות שהמחיר שלהן בלתי נתפס

חודש ספטמבר 2019, שעת צהרים. בחור צעיר בן 29, סטודנט למדעי המחשב, רוכב על קורקינט חשמלי ברחוב בן יהודה בתל אביב. כתם שמן קטן על הכביש גורם לו לאבד שליטה, להחליק ולהתעופף לעבר עמוד חשמל. למזלו, זה הסתיים בפציעה שהוגדרה כקלה: שבר ביד וסדק ברגלו. הוא הובהל לבית החולים ותוך מספר שעות שוחרר לביתו. האירוע מן הסתם לא ידווח באתרי החדשות וגם סביבתו הקרובה תנשום אנחת רווחה שהשלום לו אך תוך זמן קצר, יתברר כי לתאונה הקלה יש השלכות כבדות משקל.

זה סיפור המסגרת של לא מעט מפצועי הקורקינטים והאופניים החשמליים שפגיעתם הוגדרה כ"קלה", אך ההחלמה הארוכה ממנה, במציאות בה אין חברת ביטוח שמפצה אותם עבור נזקיהם, משמעותה אחת היא - כניסה לתוך בור כלכלי ממנו לעיתים קשה מאוד להיחלץ.

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משנת 2015 ועד היום - נפצעו למעלה מ-6,000 רוכבים שפגיעתם הוגדרה כקלה. כמה בדיוק? איש אינו יודע. צביקה דן, המשנה למנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מציין כי הנתונים האמיתיים גבוהים יותר "לא כל התאונות מדווחות למשטרה והמידע בעניין לא מלא" גם באור ירוק, מבהירים כי המספר יכול להיות גבוה בהרבה, והוא אינו כולל עוד מאות רבות של פצועי קורקינטים.

אין שום דבר קל בפצוע קל

שורש הבעיה טמון בהגדרה של פצוע קל והפער בין הסיווג של פציעה כזו על פי ההגדרות הרפואיות שלה לבין המשמעות שלה בפועל. "גם שבר ביד או ברגל, או לדוגמה בחור שהחליק והשתפשף על האספלט ונשרט ונחתך, עשוי להיות מוגדר פצוע קל", מסביר אבי מרכוס, הפראמדיק הראשי באיחוד הצלה "אותם פצועים, אומנם בהכרה מלאה וללא פגיעה במדדים חיוניים ולעיתים קרובות, הם כלל לא יתאשפזו, אך נכונה לחלקם תקופת החלמה ארוכה. לעיתים זה יכול להיות גם חצי שנה". כל פציעה שאינה מהווה סכנה לאיבר ולא דורשת התערבות פולשנית או ניתוח, תוגדר כפציעה קלה, למרות שבפועל היא רחוקה מלהיות כזו. כך למשל, שבר בשוק או בקרסול, שכופים על הנפגע שיקום ארוך.

"לפעמים, פציעה קלה מובילה לנכות צמיתה", מבהיר ד"ר יורם קליין, מנהל היחידה לטראומה וכירורגיה קריטית במרכז הרפואי שיבא, שנותן לדוגמא מקרה של נפגע שעבודתו מושתתת על רגישות באצבעותיו ואובחן באחת מהן שבר מרוסק. גם פגיעות ראש, מסתיימות לא אחת בשחרור מהיר של הפצוע אך ההשלכה שלה תאמלל אותו למשך תקופה מאוד ארוכה "בדיקת הסי.טי יוצאת תקינה, אך כעבור זמן מה, הוא יגלה קשיים ריכוז קשים, שבעקבותיהם הוא עלול גם לנשור מהלימודים או להפסיק לעבוד, וזה כאמור, אף מבלי שאושפז", מוסיף קליין.

יש כסת"ח אין כיסוי

לכאורה, מצבם של אותם פצועי כלים חשמליים אינו שונה מזה של פצועי כלים ממונעים אחרים, אך העובדה כי לא ניתן לבטח אותם בפוליסת חובה, הופכת את מצבם לייחודי ובעייתי מאוד. "נכון להיום, לא ניתן לרכוש פוליסת חובה לכלי כזה, ובמקרה בו מדובר על החלקה ללא מעורבות של רכב נוסף או שנגרמה בגלל רשלנות של גורם כזה או אחר, אין לפצוע כתובת אליה הוא יכול לבוא בדרישת פיצוי", מסביר עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום נזיקין בלשכת עורכי הדין. "חלקם הצטיידו מבעוד מועד בפוליסת תאונות אישיות שנותנת להם כיסוי מסוים או בפוליסת אובדן כושר אך רבים מהם נותרים ללא כלום".

אחת מהפציעות שמסווגות לרוב כקלות במבחן מצבו הכללי של הנפגע, אך מובילות להליך החלמה ארוך, מייסר ויקר במיוחד, הן הפגיעות בשיניים. רופא השיניים הבכיר, ד"ר אילן פרייס, מנהל מרפאת השיניים 'יודנטל', מסביר כי טווח הפגיעות רחב מאוד: החל מסדק או שבירת כותרת השן ועד לתלישת שיניים ופגיעה בשורש השן. לא אחת, נדרש לבצע הליך של השתלה, כאשר עלות שיקום שן בודדת על גבי שתל, שכוללת את מחיר הכתר מתחיל בסביבות 8,500 שקלים לשן בודדת.

תאונה אחת קטנה, הפסד של 130 אלף שקלים

עד כמה הפציעות האלו שכיחות? "אנו מטפלים בשנה במאות נפגעי אופניים חשמליים שספגו פגיעה בפה ובלסת ולצערי, הטראומה המרכזית שמעסיקה את המחלקה שלנו היא טיפול באותם נפגעים", מציין פרופ' גבי צ'אושו, מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסתות במרכז הרפואי בילינסון. הבעיה היא כי בניגוד לפציעות אחרות, שהמימון לטיפול בהן מכוסה במקרים רבים ע"י המדינה וקופות החולים, כאשר מדובר על פגיעה בשיניים, הנפגע נאלץ לממן מכיסו את החלק הארי מהטיפול בו וזה יכול להגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים שכן יש להמשיך ולטפל בשן לאורך השנים. "זו קטסטרופה כלכלית עבור רוכב שנפגע במספר רב של שיניים ונאלץ לממן מכיסו את הטיפול בהן" אומר פרופ' צ'אושו "אני מפציר ברוכבים, קחו אחריות על החיים שלכם".

עד כמה חמור לעיתים מצבם של אותם פצועים? "אני נשוי עם שלושה ילדים. אשתי מורה מחליפה, מביאה במקרה הטוב 4,600 שקלים בחודש", מספר לנו דני, אדריכל בן 42 שמפרט כיצד נקלע לתוך המצב בו הוא נמצא. "בתחילת דצמבר רכבתי על האופניים החשמליים שלי, זה היה ביום שבת, להתאוורר קצת מכל הלחץ של השבוע, אבל איזה אהבל לא עצר בתמרור עצור ובשביל להמנע מפגיעה בו, הסטתי בבת אחת את הכידון ועפתי לשפת המדרכה. זה היה במהירות נמוכה, לדעתי משהו כמו 15 קמ"ש, אבל קבלתי מכה חזקה בפנים ועפו לי כמה שיניים.

בבית החולים הסבירו לי שמצבי מוגדר קל. עד עכשיו, הוצאתי למעלה מ-20 אלף שקלים על הטיפול בשיניים והבהירו לי שזו רק ההתחלה". אלא שדני, כמו לא מעט נפגעים, ספג גם מכה בראש. הבדיקות שנערכו לו הבהירו כי לכאורה, לא ניכרת חבלה אך לדבריו, כעבור מספר ימים לאחר התאונה, הוא החל לסבול מכאבי ראש בלתי נסבלים, עד כדי כך שאיבד זמנית את כושר עבודתו "כל כמה שעות אני מקבל מיגרנה מהגיהנום וכושר הריכוז שלי נפגע מאוד. עד כדי כך שאני לא מסוגל לתת מענה ללקוחות שלי ולמדינה לא אכפת ממני. ואין לי הורים עשירים שיעזרו לי, מה מצפים ממני ? שאצא לגנוב? לשדוד? מה אשמים הילדים שלי? כל השנים שילמתי ביטוח לאומי, ועכשיו זרקו אותי לכלבים".

אזרח נוסף שחש על בשרו את הפניית העורף של המדינה לפציעתו הוא הזמר שלומי סרנגה, שלפני מספר חודשים היה מעורב בתאונה בה אלמוני התנגש בו עם אופניו החשמליים. בינתיים, סרנגה חזר לפעילות אך הסוכנת שלו, פזית שחר, מספרת לנו כי הוא עבר תקופה לא פשוטה בלשון המעטה : "שלומי ישב בבית כחודשיים, וכעצמאי הוא לא מקבל כל סיוע מהמדינה. נאלצנו לבטל את ההופעות וההקלטות לאלבום החדש שהיו קבועות מראש באותה תקופה".

לשון החוק והתקנות בישראל יוצרות מצב מעוות בו עצמאי שהיה מעורב בתאונת אופניים חשמליים ונפגע בעקבותיה, עלול למצוא את עצמו נותר ללא כל רשת ביטחון סוציאלית: במקרה של תאונה שנגרמה בשעות הפנאי שאינה מוגדרת כתאונת עבודה (ו/או גם מחלה) העוסק העצמאי נקלע לסיטואציה קשה מאוד" , מסביר אור לוי, רו"ח חבר פורום המיסים בקבוצת הפייסבוק 'אני שולמן' : "ביטוח לאומי לא יפצה אותו והוא יאלץ להגיש תביעה כנגד הפוגע, אם ישנו כזה". מצבם של העצמאיים שנפגעו בתאונה שמוגדרת כתאונת עבודה, טוב יותר: עבור 12 הימים הראשונים העצמאי איננו מקבל דבר. החל מהיום ה-13 זכאי העצמאי לקבל דמי פגיעה בעבודה. בגובה של 75% מהכנסתו. (בהנחה שהפגיעה בעבודה לא עלתה על 90 יום ולא גרמה לנכות כלשהי), מציין לוי.

לכיס של סרנגה לא נכנסנו, אולם דני הסכים לחשוף בפנינו את גובה הנזק הכספי שנגרם לו בגלל התאונה, והמספרים מבהילים. הכנסתו ברוטו עומדת אומנם על 40 אלף שקלים בחודש אך תוך חודשיים, ההפסדים של התא המשפחתי שלו טיפסו ל-130 אלף שקלים. איך?

תחילה, היות והוא לא עבד במשך חודשיים, נגרם לו הפסד של 80 אלף שקלים. לכך יש להוסיף עוד 6,000 שקלים בגין הזמן שהוקדש ע"י הסובבים. האופניים, גם הם התרסקו ועלותם עומדת על 3,000 שקלים. "אף אחד לא מחכה לי, ואיבדתי בנוסף להכנסה שלי, עוד עבודה נוספת שהייתי אמור לעשות ב-20 אלף שקלים. הטיפולים בשיניים עלו לו עד כה 20 אלף שקלים, ולכך יש להוסיף את עלות הנסיעות וכו'".

הם עשו תאונה, אנחנו משלמים

לאלו מכם שקוראים את הכתבה ומצקצקים בלשונם ואומרים כי "זו בעיה שלהם, אם החליטו לרכב על קורקינט או אופניים חשמליים - שיתמודדו עם ההשלכות של הבחירות שלהם", אז יש לנו חדשה עבורכם - בסופו של יום, מי שבעקיפין משלם את עלות הטיפולים שלהם, זה אתם, כלומר אנחנו - משלמי המיסים. על פי נתוני משרד האוצר, הנזק למדינה מכל פצוע שמוגדר קל מתחיל ב-150 אלף שקל ומטפס למעלה, כתלות באופי הפגיעה. הסכום לא מגיע כמובן לכיסו של הנפגע אלא נוצר מחישוב של מספר משתנים: "עלות אובדן התפוקה למשק כפגיעה בכושר היצור; עלות אובדן איכות החיים של הנפגעים ובני המשפחה; עלות רפואית שנובעת מפינוי הנפגע; הטיפול בו לרבות הוצאות שיקום וסיעוד; עלות ישירה שתלויה במשך הטיפול הרפואי, הוצאות השיקום והסיעוד, קצבת נכות ותלויים, ועוד", מציין עו"ד ורשה.

המדינה ממשיכה להירדם בשמירה עלינו

ומה המדינה יכולה לעשות על מנת לסייע לנפגעים? בשלב הראשון עליה לפעול בשביל להקטין מלכתחילה את מספרם, וזאת בראש ובראשונה, על ידי אכיפה אפקטיבית של החוק. נכון להיום, חלק בלתי מבוטל מפקחי הרשויות המקומיות לא הצטרפו למעגל האכיפה, בעיקר בגלל חילוקי דעות בנוגע לסמכות שהוענקה להם. שמואל אלבו, יו"ר ועד המפקחים ברשויות המקומיות מציין כי "עדיין אין אחידות בין הערים השונות ביחס לאכיפת החוק וישנן ערים כגון תל אביב שם צפויים הפקחים לפעול על פי המתוכנת, אולם הכאוס בכבישים כתוצאה מרכיבה פרועה של רוכבי אופניים חשמליים, קיים בערים רבות בישראל". בתחקיר שפורסם כאן בשנה שעברה חשפנו כי ההחלטה באם לאכוף את התקנות נתונה בידי הרשות המקומית, מה שיוצר מצב אבסורדי של כאוס בחסות המדינה.

במקביל, צריכה המדינה לפתור את סוגיית ביטוח החובה. נכון להיום, חברות הביטוח אינן מוכרות כיסוי ביטוחי לרוכבים עצמם, אלא בעיקר לנזקים שיגרמו לצד שלישי. בניגוד לפוליסה שנמכרת למשתמשים ברכב מנועי רגיל, הכיסוי שניתן לסיכון שכרוך בשימוש באופניים וקורקינטים חשמליים, מוגבל בתקרת פיצוי, וכולל עוד שורה ארוכה של סייגים. פוליסת תאונות אישיות, מספקת שכבת כיסוי מסוימת, אך גם בה סכומי הכיסוי מוגבלים. 

Support Ukraine