לא מוצאים חניה? הכירו - 6 מכוניות מיני מומלצות

שנת 2022 תיזכר בקרב נהגי ישראל כשנה לא טובה: מחירי הדלק בשיא, אין מכוניות חדשות לרכישה, החניות הולכות ומתמעטות, הפקקים הולכים ומתעצמים וגם עלויות תחזוקת הרכב מאמירות. בימים כתיקונם, הפיתרון לבעיה כזאת היה די ברור: רכישה של מכונית קטנה. אבל יש רק בעיה אחת - בישראל כמעט ולא ניתן לקנות יותר מכוניות כאלו.

מדוע מכונית קטנה? מכיוון שישראלים רבים הבינו בעשור האחרון את מה שבמדינת ישראל סירבו להבין במשך לא מעט שנים: חלק ניכר מן הישראלים נוסעים במכוניות שלא ממש תפורות למידותיהם. עבור ישראלים רבים מכונית היברידית היא מילה נרדפת לחיסכון, אבל מכונית קטנה היא לעתים חסכונית יותר: היא מסוגלת להידחק לכל חלל וכך פותרת את בעיית החניה שהפכה למכת מדינה ונחשבת לזולה יחסית.

לפני קצת יותר מעשור, שוק הרכב הישראלי היה שוק תוסס בכל הקשור במכוניות קטנות. המחיר ההתחלתי עמד על כ-60 אלף שקל, ולא מעט לקוחות הבינו שהם לא חייבים מכונית גדולה. כעת, נדמה משום מה שפלח השוק הזה נשכח לחלוטין. הסיבה לכך היא שהמכוניות החדישות מייצרות סטנדרט של גודל שקשה לעמוד בו, סטנדרט של אבזור שקשה לוותר עליו וסטנדרט של מחיר שפשוט נראה לנו הגיוני לחלוטין. 

חשוב להבדיל בין מכונית מיני, כלומר קטנה "אמיתית", ובין מכונית סופר מיני, כלומר מכונית קטנה שמימדיה כבר מתקרבים למימדים של מכונית משפחתית של לפני כעשור. אנו עוסקים במכוניות המיני, הקטנות, הזנוחות, אלה שניכר שנשכחו.

וחבל שכך - כי דווקא כיום מכונית מיני יכולה להיות פתרון אידיאלי למי שלא יוצא הרבה מהעיר ורק רוצה להגיע ממקום למקום, למצוא חניה בקלות וגם ליהנות מצריכת דלק טובה מהצריכה של מכונית היברידית. יתרה מזאת, בגלל שהמכוניות האלה החלו את דרכן בישראל עם תג מחיר נמוך, גם כיום כאשר שוק המכוניות המשומשות משתולל עדיין ניתן לרכוש אותן יחסית בזול. הכירו - 6 דגמים משומשים מומלצים שמשאירים עודף מ-25 אלף שקל.

פיג'ו 107

מחיר למכונית בת עשר: 16,700 שקל לדגם אוטומטי

פיג'ו 107 היא הדוגמה המושלמת לרכב עירוני ארוז כראוי, זאת משום שהיא מגיעה מצרפת, מדינה שקידשה את המכונית הקטנה והפשוטה (ראה ערך סיטרואן דה שבו). מדובר במכונית מרווחת ביותר, למרות שמבחינת אורך היא קצרה יותר מפיג'ו 206 ישנה. הסוד שלה נמצא בגלגלים, ש"הוגלו" לקצוות של המרכב ויצרו תא נוסעים נפלא, עם שמשה קדמית ענקית, תנוחת נהיגה מצוינת ולוח מחוונים חכם. תא המטען שלה קטן, אבל למי שקונה כזו מכונית זה פחות משנה. גם המנוע שלה הוא מנוע קטן יחסית, בנפח של ליטר אחד בלבד, והוא גם רועש למדי, אבל זו היתה המטרה של פיג'ו: לייצר מכונית שתרגיש "חיה" ולא אנמית בעיר. 

מומלץ לרכוש דגם עם תיבת הילוכים ידנית, כי התיבה האוטומטית אינה באמת אוטומטית – זו תיבת הילוכים ידנית רובוטית, כלומר מהזן המטלטל והמשהק. עוד נקודה שצריך לתת עליה את הדעת: מיקום פתחי המיזוג של ה-107 אינו אידיאלי, תוצאה של ניסיון לחסוך במקום. השילוב בין תא נוסעים שחלקו הקדמי בנוי כמו אקווריום לבין מזגן שמיקום הפתחים שלו אינו אידיאלי עלול לייצר ביום קיץ חם מצב בלתי נסבל.

סוזוקי אלטו

מחיר למכונית בת עשר: 22 אלף שקל לדגם אוטומטי

דווקא סוזוקי אלטו הזעירה, מכונית יחסית אנונימית, היא המכונית שהחלה מהפכה: יבואנית סוזוקי היתה הראשונה שהביאה מכונית קטנה לישראל אחרי שהמס הירוק נכנס לראשונה לתוקף. האלטו הקטנה עלתה אז 60 אלף שקל למכונית אוטומטית, מה שהצליח להשכיח את העובדה שמדובר היה במכונית קטנטנה שיועדה לשנע שני אנשים בלבד. האלטו היתה קטנה וחצופה, והישראלים קנו אותה בגלל המחיר, לא בגלל האיכויות: תא הנוסעים שלה היה עשוי מחומרים באיכות בינונית ומטה, נוחות הנסיעה היתה סבירה כל עוד הכביש לא היה יותר מדי שבור והביצועים שלה היו סבירים גם הם. 

כיום סוזוקי אלטו משומשות מראות את גילן בעיקר בכל הקשור באיכות הפלסטיק הפנימית, אבל האלטו ממשיכה להפגין אמינות נאה גם אחרי עשרות ולפעמים מאות אלפי קילומטרים. חשוב לציין שבאופן מפתיע, למרות שהאלטו היתה מכונית רבת מכר, קשה לראות כיום רבות ממנה בכבישים. ייתכן שהסיבה לכך היא עלויות התיקון והטיפול או משום שתאונות דרכים יחסית קלות נטו לגרום להשבתה של המכונית העירונית הקטנה.

פיאט פנדה

מחיר למכונית בת עשר: 14,700 שקל לדגם ידני

את פיאט אף אחד לא צריך ללמד איך לייצר מכוניות קטנות: היצרנית האיטלקית המציאה את פיאט 500 המקורית וצברה עשרות שנות ניסיון בתכנון של גמדי-כביש. במובן זה, הפנדה אינה יוצאת דופן. למעשה, מתוך כל קבוצת המכוניות העירוניות הקטנות, הפנדה היא המכונית שמרגישה הכי "מבוגרת": יש לה ארבע דלתות בגודל סביר, תנוחת הישיבה בה יחסית גבוהה, יש בה מרווח פנימי מפתיע והכי חשוב - מדובר במכונית שתא הנוסעים שלה מאפשר ישיבה של נוסעים גבוהים. 

בדומה לאלטו, תא הנוסעים של הפנדה נוטה להראות את סימני הגיל, וזה אומר שלפתחי האוורור שלה יש נטייה להיתקע והמנגנונים החשמליים שלה לא עמידים. אבל המכאניקה הבסיסית של הפנדה עודנה מחזיקה מעמד היטב. הגרסה המומלצת היא הידנית, וזוהי המלצה גורפת: תיבות ההילוכים האוטומטיות-רובוטיות של פיאט הן תיבות איטיות ומעצבנות.

שברולט ספארק

מחיר למכונית בת עשר: 17 אלף שקל לדגם ידני

מה קורה כשיצרן רכב אמריקאי רוצה לייצר מכונית קטנה בקוריאה? התשובה היא שברולט ספארק: המכונית הקטנה של שברולט הגיעה לישראל במפרט שכלל תיבת הילוכים ידנית ולוח שעונים מוזר למדי ששברולט טענה בשעתו שיועד להיות דומה לזה של אופנוע. איכות חומרי הפנים של הספארק אינה מרשימה ברמה של המתחרות מאירופה, אבל מדובר במכונית ארוזה היטב: ביחס למכונית קטנה שאין בה גאונות עיצובית יתרה כמו זו שיש בפיג'ו 107, הספארק בהחלט מפתיעה לטובה. צריכת הדלק שלה עשויה להגיע ל-17 קילומטרים לליטר עבור מי שמוכן לחיות עם תיבת הילוכים ידנית, והיא רועשת מאוד בנסיעות בין-עירוניות - הגיוני בהתחשב בעובדה שמדובר במכונית שנועדה לחיות בעיקר בעיר.

סקודה סיטיגו

מחיר למכונית בת עשר: 18 אלף שקל לדגם אוטומטי

סקודה סיטיגו היא אחת המכוניות העירוניות הטובות ביותר בקטגוריה - ההצליחה לקחת את גישת הפשטות האיכותית שלה ולהעביר אותה למכונית קטנה. זה אומר שהמכלולים הם כמובן של פולקסווגן ושתא הנוסעים בנוי כדי להחזיק שנים. הסיטיגו אינה מכונית מאוד מרווחת אבל אפשר בהחלט לחיות איתה ביום יום. המנוע אינו חזק במיוחד ותיבת ההילוכים אינה הנעימה ביותר בקטגוריה, כי מה לעשות שמכוניות עירוניות נועדו להיות ידניות וכל תיבת הילוכים אחרת היא בגדר פשרה, אבל לפחות בסקודה השקיעו לא מעט בבידוד רעשים, כך שהסיטיגו היא בהחלט מכונית נעימה. הבעיה היחידה בכל הקשור בסיטיגו היא שקשה למצוא אחת כזו - סקודה אינה בהכרח מותג שמתחבר אוטומטית עם מכוניות קטנות, ובישראל נמכרו מעט מאוד סיטיגו.

יונדאי i10

מחיר למכונית בת עשר: 22 אלף שקל לדגם אינספייר אוטומטי

בדומה לסוזוקי אלטו, ביונדאי לא חשבו על מדינת ישראל כאשר ה-i10 היתה על שולחן התכנון, אלא יותר על מומבאי. מכיוון שכך, ה-i10 היא אחת המכוניות הבודדות בקטגוריה אשר מצוידת בתיבת הילוכים אוטומטית הידראולית אמיתית, מה שכמובן משפיע לרעה על צריכת הדלק. כנהוג ביונדאי, האבזור מקיף למדי וכולל ארבעה חלונות חשמל, נעילה מרכזית, הגה כוח ועוד פריטים שבמפתיע לא היו ציוד סטנדרטי בקטגוריה. ה-i10 מעט קופצנית בנסיעה עירונית ותיבת ההילוכים האוטומטית בהחלט גוזלת מן המכונית את מעט הכוח שיש לה, אבל מדובר במכונית שנותנת תחושה "בוגרת" ביחס לחלק מן המתחרות בקטגוריה. בנוסף, כיאה למכונית להמונים בהודו, ה-i10 חפה מגימיקים - אין לה את החלון הפנוראמי של ה-107 או את המרווח הפנימי של הפנדה, אבל הכול עובד ועובד היטב.