חוק ההסדרים חושף: יופסק השימוש במצלמות המהירות

טיוטת חוק ההסדרים מכילה משפט אחד בעל משמעות: "בעתיד הקרוב עתיד להסתיים השימוש במצלמות לאכיפת עבירות תנועה שבהן עושה המשטרה שימוש כיום, מצלמות א3". פרויקט א3 הוא תוכנית אכיפת המהירות היקר בתולדות המדינה. מדובר ב־193 מצלמות מהירות ויעד משטרתי של הצבת כ־300 מצלמות, שפרוסות ברחבי הארץ ומתעדות מהירות מופרזת ומעבר באור אדום.

אופן הפעולה של המצלמות פשוט למדי: צמד פסים מגנטיים מוטמנים בכביש, הרכב עובר על פני הפסים המגנטיים, מהירותו מחושבת תוך שבריר שנייה והמצלמה מתוצרת חברת גאטסומטר ההולנדית שמוצבת בסמוך לפסים המגנטיים מצלמת את הרכב. המידע משודר למשטרת ישראל ומשם לביתו של הנהג העבריין תוך 96 שעות בלבד. 

על פניו, מדובר במערכת חסינת טעויות, אך רק על פניו. החברה שנבחרה בשעתו לבצע את הפרויקט היתה חברת מל"מ תים. דיווח מל"מ תים ממרץ 2009 לבורסה חושף את היקף ההכנסות: כ-350 מיליון שקל ל-12 שנים – כלומר משך ההתקשרות בין מדינת ישראל ובין מל"מ תים יהיה עד מרץ 2021, בעוד כחצי שנה בלבד. אז תצטרך המדינה להחליט האם להאריך את משך ההתקשרות עם מל"מ תים, להעביר את תפעול רשת מצלמות המהירות לזכיין אחר, או לגנוז את כל הפרויקט.

דיווח מל"מ תים מ־2009 לבורסה חושף את היקף ההכנסות מהפרויקט: כ־350 מיליון שקל ל־12 שנים, כאשר ההתקשרות בין החברה למדינה מסתיימת במרץ 2021. 

על המדינה להחליט האם להאריך את ההתקשרות, להעביר את תפעול רשת המצלמות לזכיין אחר, או לגנוז את הפרויקט. היקף הכנסות המדינה מהפרויקט אינו מתפרסם רשמית, אולם כלכליסט חשף בשנה שעברה כימדובר בכ־600 מיליון שקל ב־4 השנים האחרונות. מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי פרויקט הדגל של המשטרה והמשרד לבטחון פנים לא הביא לירידה במספר תאונות הדרכים או ההרוגים.

התקציב השנתי להפעלת הפרויקט ולתחזוקתו עומד על כ־21 מיליון שקל. טיוטת חוק ההסדרים מתייחסת לנושא המצלמות אך לא עוסקת בשאלה האם הן מסוגלות למנוע תאונות. מאידך, עולה כי בגלל היקף הדו"חות ההולך וגדל, נוצר עומס בבתי המשפט משום שיותר ויותר נהגים מבקשים להישפט.

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים , פרויקט הדגל של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים לא הביא לירידה במספר תאונות הדרכים או ההרוגים. ככל שפריסת מצלמות המהירות התקדמה, כך עלה מספר ההרוגים בתאונות.

מספר הנפגעים הקשים וההרוגים בתאונות הדרכים תלוי כמובן גם במספר המכוניות שבכבישי ישראל, אך במקביל לעלייה במספר המכוניות, כך גם קיימת עלייה במספר מצלמות המהירות. לפי הנתונים בשנת 2019, שנת השיא של פריסת המצלמות תועדו בישראל 355 הרוגים - עלייה של 12.3% ביחס לנתוני שנת 2018. מספר התאונות הקשות הגיע ל-2,050, עלייה של 5.6% ביחס לשנת 2018 - אז נהרגו 316 ישראלים - ירידה ביחס ל-364 הרוגים בשנת 2017. בפועל, התקופות היחידות בהן נרשמה ירידה במספר ההרוגים היו למרבה האירוניה בשנת 2018, אז הושבתו המצלמות מפעולה. 

טיוטת חוק ההסדרים מתייחסת בפרוטרוט לנושא מצלמות המהירות, אך לא מתייחסת לשאלה החשובה ביותר: האם המצלמות מסוגלות למנוע תאונות. במקום זאת, לפי טיוטת חוק ההסדרים מצלמות המהירות סובלות מליקוי אחר: הנהג הישראלי, שמתעקש להישפט כאשר הוא מקבל דו"ח מהירות. לפי לשון טיוטת חוק ההסדרים נוצר עומס בבתי המשפט, עומס שיוצר עיכובים בהענשת נהגים. ועם זאת, נושא יעילותן של מצלמות המהירות עלה בעבר לדיון, וצפוי לעלות פעם נוספת לדיון ממש בעוד ימים ספורים. גם מבקר המדינה שעסק בשנת 2016 בנושא מצלמות המהירות בפרויקט א3 לא עסק בשאלה החשובה ביותר: האם הן מסוגלות למנוע תאונות דרכים? דוח המבקר שדן בהתנהלות הפרויקט בשנים 2014 עד 2015 קבע כי עלות הקמת הפרויקט עד ינואר 2015 היתה כ-40 מיליון שקל. התקציב השנתי להפעלת הפרויקט ולתחזוקתו עומד על 21 מיליון שקל. בין היתר קובע דוח המבקר כי משטרת ישראל "שיחקה" עם רף המהירות שבו מצלמות המצלמות כדי להוריד את מספר הנהגים העבריינים ובכך להוריד עומס על בתי המשפט וכי רק עד אמצע 2015 הוציאה מדינת ישראל על הפרויקט כ-100 מיליון שקל. ואולם, גם דוח מבקר המדינה לא הכיל כל מידע אודות יכולת המצלמות באמת למנוע תאונות דרכים.

המצלמות והמשטרה אמינות?

המקרה הראשון בו אמינות מצלמות המהירות הוטלה בספק התרחש בשנת 2018, לאחר שעו"ד תומר גונן הגיש לבית המשפט בעכו ערעור על נושא אמינות מצלמות המהירות בשמו של נהג שנתפס נוסע במהירות מופרזת. משפט זה, הראשון בו הוטל ספק במידת אמינותן של מצלמות המהירות חשף שתי עובדות: ראשית, כי קיימים אי סדרים מהותיים בתהליך ההכשר של המצלמות ושנית, כי משטרת ישראל פועלת ללא לאות כדי להבטיח כי המצלמות ימשיכו לפעול ולייצר דוחות. כך, במהלך הדיונים בתיק התגלה בין היתר כי ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים דאז אילן כרמית הדגיש כי שהה במהלך ניסויים שערכה משטרת ישראל בארץ כדי להוכיח את אמינותן של מצלמות המהירות מתוצרת חברת גאטסומטר. בפועל לא שהה כרמית כלל בניסויים ומכון התקנים הסתמך על חוות דעת שהגיעו מהולנד, שסופקו על ידי חברת גאטסומטר, יצרנית מצלמות המהירות. לאחר מכן הופסקה פעילותן של מצלמות המהירות למשך שלושה חודשים, עד שמשטרת ישראל הודיעה כי היא מחדשת את פעילות המצלמות וזאת על סמך "בדיקה של הטכניון" שמשטרת ישראל סירבה לחשוף. ואולם, כפי שנחשף בכלכליסט, משטרת ישראל פרסמה את הדברים כדי לייצר הרתעה, והמצלמות המשיכו לא לצלם. יתרה מזאת, נהגים שהגיעו כדי להישפט במשפטים בהם הוטל ספק במהימנות המצלמות זכו לעסקאות טיעון שונות בהן העבירה הומתקה לקנס בלבד ללא נקודות, ובלבד שאמינות המצלמות לא תידרש למבחן. בשלהי השנה שעברה הודיעה משטרת ישראל כי המצלמות חוזרות לפעול, הפעם על סמך חוות דעת מקצועיות שבידיה, חוות דעת שמשטרת ישראל עדיין מסרבת לחשוף. 

כעת צפויה אמינות מצלמות המהירות לעמוד פעם נוספת למבחן, הפעם בבאר שבע, שם ידון בשבוע הבא בית משפט השלום לתעבורה באמינות מערכת מצלמות המהירות א-3 במסגרת תיק עבירת מהירות שהוגש בימים האחרונים.

בשורה התחתונה, מדובר בפרויקט שספק אם מנע תאונות דרכים, אך לנוכח ההכנסות שהצליח לייצר לקופת המדינה, אין כל הפתעה על מידת חירוף הנפש בה נלחמה מדינת ישראל כדי להשאיר את המצלמות פועלות.

ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאבק המתמשך בקטל בכבישים, משטרת ישראל מבצעת אכיפה במגוון רחב של אמצעים טכנולוגים, ומבצעת כל העת תהליכי חשיבה ובחינה של אמצעים טכנולוגיים חדשים אשר יסייעו לתכלית זו. בהתאם לחוזה מצלמות א-3, המכרז עתיד להסתיים בשנת 2023 ועד אז המצלמות ממשיכות לפעול כרגיל כחלק ממערך האכיפה האלקטרוני בכבישים נגד עבירות תנועה מסכנות חיים".

ממלם תים נמסר: "ההסכם עם מלם תים בתוקף עד מחצית 2023. לחברה לא נמסר על ידי הלקוח אף מידע המשנה את ההתקשרות".