ריב נהגים על חנייה בכיכר המדינה נגמר בדו"ח משוטר. מה קבעה השופטת?

זו נהפכה כבר למכת כבישים מוכרת בתל אביב: אדם שעומד בחניית כחול לבן פנויה ומונע מאחרים לחנות בה, בנימוק שהוא "שומר" עליה עבור נהג אחר שמייד יגיע.

גם ע' הגיע לבית המשפט אחרי שקיבל דוח על אותה עבירה: "מעשה המונע שימוש בדרך ומהווה הפרעה לתנועה החופשית. הנאשם התנהג כהולך רגל באופן שהפריע לתנועה בעודו עומד באיזור המיועד לחנייה ברחוב ה' באייר 26 בת"א", צוין בכתב האישום, שהתייחס לאירוע שהתחרש בכיכר המדינה בעיר לפני כחודש.

אבל בבית המשפט התבררה תמונה אחרת. הסתבר שהשוטר שהוזעק למקום בעקבות קריאה ממודיע שפרטיו לא הוזכרו בכתב האישום לא ממש טרח לברר את הפרטים עם הנאשם לפני שרשם לו דוח. עוד התברר כי "המודיע" לא היה בדיוק אזרח תמים, אלא נהג אחר שנקלע לריב על חנייה עם נהג אחר, שנגדו התלונן בשיחה למוקד 100 כי הוא שומר על החנייה ומונע מאחרים לחנות.

ע", שיוצג בידי עו"ד לירון אורון, העיד בפני שופטת בית המשפט לתעבורה בבת ים, מיכל דואני בהירי, כי הגיע למקום כהולך רגל, לפני עם שני בניו. השניים הגיעו ברכב, ואחד מהם ירד ממנו. אז הבחינו ברכב שיוצא מחנייה סמוכה והבן השני נסע מעט קדימה כדי לאפשר לרכב להשלים את היציאה מהחנייה, ולהיכנס במקומו.

"באותו זמן הגיע רכב אחר, ונדחף למקום. ביקשתי ממנו יפה שיפנה את המקום והוא סירב. אמרתי לו שאם הוא לא רוצה לפנות, אנחנו גם נעמוד כאן", העיד הנאשם.

הנהג השני אמר שיתקשר למשטרה, וכך עשה. השוטר שהוזעק למקום לא ממש התעניין בהסבריו של ע' שלא מדובר בתפיסת חנייה כפי שנמסר לו, אלא הציע לו למסור את גרסתו בבית המשפט אחרי שיקבל דוח ויבקש להישפט.

בנו של ע', שהעיד במשפט אישר את דבריו: "אבא התכוון להכווין אותי, ואז הרכב הנוסף פתאום נדחף לחנייה". הבן ציין כי השוטר במקום לא טרח לשוחח עימו ולקחת ממנו גרסה.

השופטת קבעה כי "העובדה שאדם בוחר לעמוד בשטח המיועד לכלי רכב, ובכך מונע כניסת כלי רכב לחנייה, מהווה הן מניעת שימוש והן הפרעה לתנועה. עם זאת, לא ניתן לשלול את גרסתו של הנאשם בדבר מטרת עמידתו שם".

השופטת הוסיפה כי "השוטר אישר כי בהגיעו למקום פרטי האירוע נראו לו ברורים מאליהם ועל כן ראה בנאשם כמי שקיפח את זכותו של המודיע, מבלי שערך כל ברור נוסף. בנסיבות האלה לא ניתן לשלול את גרסתו של הנאשם כי ברצונו היה לכוון רכב אחר בנסיעה אחורנית, וכי רכבו של המודיע הוא שמנע ממנו מלעשות כן. לפיכך מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מחמת הספק".