מתחילת השנה נהרגו בתאונות דרכים בישראל 77 בני אדם, ירידה של 6% לעמת התקופה המקבילה אשתקד. שיפור שיכול להימחק בתאונה אחת.
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידי וואלה, מגלה כי מאז שנת 2015 לא הייתה ולו שנה אחת שבה מספר ההרוגים היה נמוך מ-300 איש בשנה, כפי שהוצב ביעד שקבעה ועדת שיינין, אפילו לא בשנת 2020 שבה חלה ירידה כוללת במספר הנפגעים התאונות עקב התפרצות נגיף הקורונה.
ב-2020 הציגה לממשלה מירי רגב ב-2020, בקדנציה הראשונה שלה כשרת התחבורה, תוכנית רב שנתית להפחתת ההרוגים בכבישים. על אף ההסכמה של כלל גורמי המקצוע במשרד שיש לתרגם את סעיפי התוכנית לכדי תוכנית פעולה כוללת שיש בצידה תקציב ולוחות זמנים, בפועל נכללו בדיוני התקציב לשנים 2021-2022 כמה אלמנטים מהתוכנית, אולם התוכנית בכללותה לא תוקצבה.
ב-2022 הציגה הרלב"ד תכנית חדשה לשרת התחבורה שהחליפה אותה, מרב מיכאלי, ונועדה להפחית בתוך כחמש שנים ב-50% את מספר ההרוגים והפצועים מתאונות, ולמצב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם בתחום הבטיחות בדרכים ביחס למדד ההרוגים למיליון ק"מ נסועה, כך שמספרם יפחת מ-6 ל- 3 הרוגים למיליון ק"מ נסועה. התכנית כוללת טיפול בשבעה תחומים עיקריים:
1. נהגים צעירים: הפחתת שיעור הנפגעים ומעורבות הנהגים הצעירים בתאונות.
2. "עיר בטוחה": הגברת הבטיחות במרחב העירוני, לרבות בקרבת מוסדות חינוך, מרכזי יום ובתי דיון מוגן, באמצעות תגבור אכיפה ושילוב אמצעי מיתון תנועה בערים. הפחתת ההיפגעות בקרב הולכי רגל ורוכבי אופניים וכלי רכב זעירים.
3. החברה הערבית: הפחתת שיעור המעורבות והנפגעים בתאונות.
4. רכב כבד: הפחתת שיעור מעורבות בתאונות דרכים בקרב נהגי משאיות ואוטובוסים.
5. דו-גלגלי - הפחתת היפגעות חמורה של רוכבי דו גלגלי.
6. אכיפה: תגבור וייעול מערך האכיפה הארצית במרחב העירוני והבין עירוני.
7. דרכים בין עירוניות: הצבת יעדים לטיפול בתשתיות ובמוקדי סיכון בדרכים בין עירוניות.
אולם זמן קצר לאחר מכן, בסוף יוני 2022 התפזרה הכנסת ה- 24. בהחלטת ממשלה 1864 הוקצה תקציב על סך 80 מיליון שקל לקידום שלב ראשון של התוכנית הרב שנתית, כאשר אשכול רשויות המפרץ נבחר להיות הראשון שבו יופעל פיילוט לתכנית. אולם המימוש צפוי להתחיל ברבעון השני של שנת 2023.
אף שתקציבים רבים הוקצו בשנים האחרונות לטובת תחום הבטיחות בדרכים, סוגיית המחסור בתקציב למימוש פרויקטים מסוימים חזרה ועלתה בכמה הזדמנויות, ובהן דיוני ועדת הכלכלה בכנסת, מענה משרדי הממשלה השונים.
סוגיה זו הודגשה ביתר שאת בשנים 2019-2020 ,שבהן לא אושר תקציב מדינה ולא הועברו התקציבים הנדרשים לפרויקטים, ובפרט עבור תיקוני תשתית בתחומים עירוניים ובין-עירוניים, והוקפאו פרויקטים רבים. כך למשל בכל הנוגע לתקצוב הטיפול במוקדי סיכון בין-עירוניים התקבל תקצוב חלקי בלבד. בסוף שנת 2021 לדוגמה התקבל תקציב על סך 130 מיליון שקל לנושא ובשנת 2022 תקציב על סך 100 מיליון שקל בלבד.
על פי משרד התחבורה, עקב היעדר תקצוב וחוסר יכולתו של המשרד להתחייב לתשלומים עתידיים עבור תקנת הטיפול במוקדי הסיכון, חלק גדול מהפרויקטים הוקפאו כבר.
הרלב"ד עורכת מעקב אחר ביצוע תוכניות עבודה בחלק מהתחומים, אולם לא ברור אם מדובר במנגנון מעקב כוללני ושוטף. כך למשל בעניין התקציבים המועברים לרשויות המקומיות לצורך תיקון ליקויי תשתית בתחומיהן: במסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי לאחר שהתקציבים מועברים לרשויות, אין כל פיקוח על ניצול התקציב על ידי הרשויות המקומיות ועל ביצוע התיקונים בפועל. תוכניות חשובות, כמו מעבר לטכוגרף דיגיטלי לרישום שעות הנהיגה ומהירויות הנסיעה של נהגי משאיות ואוטובוסים, והקמת מאגר נתונים מקוון לפסולי רישיון, לא רשמו התקדמות משמעותית.
יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שהזמין את הדוח, אמר לוואלה כי "אנחנו חיים במציאות שמייצרת כותרות מדי שעה ובצל משברים פוליטיים ובהיעדר גוף מתוקצב שיודע לתכלל את התופעה, שוב בעיית הקטל בדרכים נדחקת לשול. החובה המוסרית שלנו לנוכח העובדה שמאות אנשים נהרגים לחינם בדרכים, היא לתת מענה. לאתרג תקציבית ובירוקטית את הגוף היציג שאחראי על הבטיחות בדרכים.
"הרלב"ד, הגוף המוגדר בחוק כגורם המתכלל בתחום הבטיחות בדרכים אינו יכול למלא את תפקידו במלואו, בגלל שעדיין לוקה בחוסר סמכויות, תקציב דל ואי ודאות תקציבית. גם התוכנית המלאה שהגישו ברלב"ד, טרם קודמה במלואה בממשלה.
"מדי שבוע אני מקריא במליאת הכנסת את שמותיהם של ההרוגים בתאונות הקטלניות ומייחל ליום שאוכל לעלות עם דף ריק. לצערי, זה עדיין לא קרה, וזה גם לא יקרה, כל עוד לא נבין שיש להכריז מלחמה כנגד הקטל בדרכים. מדינת ישראל יודעת לנצח מלחמות, ההיסטוריה מעידה שניצחה בכולן. אין שום סיבה שבמלחמה הזו נפסיד. כל יום מחדש".