דיון של רבע שעה בוועדת הכלכלה על כביש 6 יעלה לציבור עוד מיליארד שקל

רבע שעה של דיון בכנסת הפכה החלטה בת 14 שנה ועלתה לציבור עוד מיליארד שקל: בממשלה נכנעו לדרישת יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, ויממנו הוזלת שקל אחד מתעריף הנסיעה המתוכנן בהארכה של כביש 6 צפון - במיליארד שקל מתקציב המדינה. זאת בניגוד להחלטה שהתקבלה על ידי הממשלה רק בשנה שעברה. נזכיר כי בתקציב המדינה לשנה הבאה הוחלט בנוסף לייקר את התחבורה הציבורית ב־25%.

בשנת 2010 הממשלה הנחתה את משרד התחבורה לבחון את הארכת כביש 6 צפונה עד לראש הנקרה באמצעות המגזר הפרטי. במסגרת שיטת המימון של שותפות ציבורית־פרטית (BOT), גוף פרטי מקבל זיכיון מהמדינה כדי לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל את הכביש לתקופה קצובה, ובתמורה הוא רשאי לגבות אגרה. ביסוד החוזה הזכייני נקבעות הנחות ותחזיות שבוחנות את השימוש בכביש, ובהתאם להן נקבעת האגרה. מסיבה זו, ובשל השימוש המועט בו יחסית, הוחלט שחלקו הדרומי של כביש 6 יהיה תקציבי, כלומר מסובסד מתוך קופת המדינה.

לעומת זאת, בחלקו הצפוני של הכביש צפויים ביקושים רבים, ולמעשה הוא עתיד להכפיל את הקיבולת של כבישי הצפון ולפי ההבטחות אף לרווח את הנסיעה בכבישים המקבילים לו - כביש 4 וכביש 70. ואולם, לרוב, הבטחות אלו לא מתממשות. כך, לפי דוח מבקר המדינה שפורסם החודש, במקטע המרכזי של כביש 6 שאמור היה להיות כביש מהיר, מהירות הנסיעה כבר צנחה ל־34 קמ"ש, זאת לנוכח גידול האוכלוסיה בישראל והעובדה שהוכחה במחקרים לאורך שנים שכבישים מגיעים לנקודת שיווי משקל בביקושים להם. כך, אם הכביש ריק - אנשים ישנו הרגלים ויסעו בו יותר עד שיתמלא.

העקרונות סוכמו

בכל אופן, אין ספק שבישראל רשת הכבישים לא מושלמת, וכבר לפני 14 שנה הוחלט על השלמת כביש זה לאורכה של המדינה. החלק הבשל יותר מגיע ממחלף סומך עד קיבוץ בית העמק, וביוני אשתקד החליטה הממשלה לפרסם מכרז להקמתו ככביש אגרה. חודש לאחר מכן, אישררה גם ועדת הכלכלה את ההחלטה. "ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום את החלטת הממשלה להאריך את כביש 6 צפונה. זאת בהתאם לחוק כבישי אגרה, שקובע כי הממשלה רשאית להחליט על קטעים נוספים של כביש ארצי ככביש אגרה, באישור ועדת הכלכלה", נמסר מטעמה. ביולי השנה אישרה הממשלה את עקרונות החוזה הזכייני, כשתקופת הזכיינות תעמוד על 34 שנים ותעריף האגרה לרכב פרטי יעמוד על 4.63 שקלים כולל מע"מ.

הכביש, באורך 22 ק"מ ייבנה ככביש דו־מסלולי ותלת נתיבי ובמסגרתו יוקמו שלושה מחלפים חדשים - אבליים, מכר ובית העמק, ותישמר רצועה למסילת רכבת עתידית, אם תתוקצב. במקום שיפונה בכביש 4 מובטחת השקעה בתחבורה הציבורית.

עלות הקמתו 3 מיליארד שקלים שימומנו על ידי הזכיין. בנוסף, השקיעה המדינה כ־700 מיליון שקל בקידום הזמינות לעבודות, כלומר הפקעות ופינוי הקרקע. העבודות אמורות להתחיל בסוף שנת 2025 וחלקו החדש של הכביש אמור להיפתח ב־2028. עשרה ימים לאחר האישור בממשלה, שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגישו לוועדת הכלכלה את העקרונות שסוכמו לאישורה. אלא שאז החלה מסכת שטרפה את הקלפים; יו"ר וועדת הכלכלה דרש הנחות לתושבים, ובעקבותיו שרת התחבורה רגב "התהפכה" ודרשה נסיעה בחינם.

"מצידי אל תעשו מכרז"

בדיון קצר שהתקיים בסוף החודש שעבר בוועדה, שארך 15 דקות, דחה ביטן את ההחלטה לאשר את ההסכם וזאת חרף העובדה ש־7 קבוצות כבר עברו את שלב המיון המוקדם. ביטן דרש את הארכת שנות הזיכיון בתמורה להנחות, או לחילופין את הפיכת חוזה ביצוע הכביש לתקציבי במקום זכייני, אך נציגי האוצר השיבו לו שהמשמעות היא שתושבי הצפון אולי ישלמו פחות - אבל לאורך יותר שנים.

כשסגנית החשכ"ל אשרת דוד הזכירה שהמכרז פורסם לאחר אישור ועדת הכלכלה, ביטן היתמם ואמר, "איזה אישור ועדת כלכלה? אני פעם ראשונה… לפני הבחירות הקודמות? בסדר". דוד ניסתה להגן על ההחלטה, ואמרה "כבר אישרתם שמדובר בפרויקט זכייני, כבר יש לנו זכיינים שמתמודדים. יש חשיבות גם לתת ודאות ויציבות למשק". ביטן השיב: "אוקיי, חברי הוועדה השתנו".

נציגי האוצר הסבירו שהפחתת המחיר תעלה לקופת המדינה מיליארד שקל: "גם אם הם צודקים אני עדיין עומד על ההצעה שלי… תעצרי את הפרויקט, אין שום בעיה". אמר.

"חברי הכנסת מכירים היטב את המצב הפיסקאלי", המשיכה נציגת אגף תקציבים, לשווא. "מדובר בעלויות עתק. צריך להדגיש - מיליארד שקל מענק הקמה זה לא דבר שנפרס על פני 34 שנים. זה בשנים הקרובות. זה אירוע תקציבי שאין לו מקור". לאחר דין ודברים סיכם ביטן, "בעניין הזה אנחנו נאלצים להגיד לכם שאנחנו דוחים את הבקשה שלכם. מצידי אל תעשו מכרז, ואל תעשו את הכביש בשלב הזה".

ואכן, המכרז עדיין לא פורסם. בדיוני התקציב סיכמו במשרדי האוצר והתחבורה לממן הפחתה של רבע מעלות הנסיעה בכביש כך שתעמוד על כ־3.4 שקלים במקום 4.6 שקלים, בהנחה שהסבסוד יתחלק להנחות באופן שווה. כך, בשונה מהמודל התקציבי של כביש אגרה שבמסגרתו הנוסעים הם המממנים, כלל הציבור משתתף בהקמתו ולא מתוך סיבות מקצועיות כלל, שכן לא נעשו בדיקות בנושא; אלא, על פי גורמים בענף, מסיבות פוליטיות בלבד.

כל זאת, בשעה שחלו קיצוצים דרמטיים במשרד התחבורה אשר ביניהם גם העלאת תעריף התחבורה הציבורית ב־25%, משישה שקלים לכרטיס לשמונה שקלים, לצד העמקת הנחות לאוכלוסיות ייעודיות כמו נסיעות בחינם לגמלאים וכן הנחות לתושבים במעמד סוציו־אקונומי נמוך.

שני המהלכים הללו נחשבים ל"רעים" מבחינה תקציבית, שכן מתן הנחות אלו משקף הוצאה שלא מחזירה את עצמה ולא מייצרת הנעה של גלגלי המשק. ועדיין, ההחלטה לסבסד נסיעות בכביש, לצד ההחלטה לייקר את התחבורה הציבורית, מהווה היפוך למטרתו המוצהרת של משרד התחבורה - לעודד נסיעות בתחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי.

ממשרדי האוצר והתחבורה נמסר בתגובה: "המכרז למקטעים הצפוניים של כביש 6 נמצא בימים אלו בהכנה בשיטת BOT. כחלק מאישור תקציב המדינה, הוחלט לעדכן את המודל הפיננסי ולהקטין את התעריף הצפוי להיגבות מהנוסעים. זאת, לאור העומס בכבישים החלופיים למקטעים אלו (כבישים 4 ו-70) והרצון לחזק את האזור שנפגע במלחמת חרבות ברזל".

תגובת ח"כ דוד ביטן: "בניגוד למה שאומר האוצר אין לזה עלות אם יגדילו את שנות הזיכיון בהתאם. זה תלוי בהם".