משרד התחבורה מקדם מעבר של כביש 6 לגביית אגרה משתנה לפי שעות שתפחית עומסים בשעות השיא ותעודד נסיעות, בעיקר של רכב כבד בשעות השפל. כך עולה מדיון שהתקיים בימים האחרונים במשרד בהשתתפות אנשי חברת "חוצה ישראל", הרגולטור הממשלתי של כביש האגרה. זאת במקום ההצעה המקורית לתת רק הנחות באגרה למשתמשי הכביש, הנחה שזכתה לביקורת ציבורית על ההעדפה שהיא יוצרת לשימוש ברכב פרטי על פני תחבורה ציבורית.
במשרד דנים כעת ביישום היוזמה של השרה מירי רגב להוספת נתיב רביעי שיתופי לקטע המרכזי של הכביש, 60 ק"מ בין מחלף קסם למחלף עירון, בתמורת להארכת זיכיונה של מפעילת הכביש, חברת דרך ארץ. מעבר להוספת הנתיב שישמש תחבורה ציבורית ורכבים פרטיים מרובי תפוסה בוחנים במשרד התחבורה מהלך נוסף להפחתת העומס הכבד בקטע באמצעות שינוי מודל תשלום האגרה.
כיום האגרה קבועה לאורך היממה, והיא משתנה בהתאם לאורך הנסיעה בכביש, עלות של בין 26 ל־34 שקל למי שנוסע לכל אורכו, תלוי בסוג המינוי, או בהיותו לקוח מזדמן שמשלם את התעריף היקר ביותר. משאיות מחויבות לשלם בין 78 ל־85 שקל לכל נסיעה באותו קטע. הנסיעה בחלק הצפוני החדש בין יקנעם לצומת סומך בכביש 6 צפון אינה קשורה להצעה, שכן התשלום עליה הוא נפרד ומחירה לא צפוי להשתנות.
ל"ממון" נודע כי על פי המתכונת שגובשה יקבלו כלי רכב פרטיים במשקל של עד 4 טון הנחה של 25% בשעות השפל, בין 4 וחצי ל־6 בבוקר, בין 9:30 ל־14:00, ובין 18:00 ל־20:00. מנגד, מי שיבחר לנסוע בכביש בשעות השיא ישלם תוספת של 22.5%. רכב כבד, משאיות ואוטובוסים יקבלו הנחה של 50% באגרה לנסיעות בשעות שלקראת השחר, בין 3 לפנות בוקר ל־6 בבוקר. ייתכן שגם רכב פרטי יקבל הנחה כבר מ־3 לפנות בוקר.
על פי הערכות אנשי חוצה ישראל, השינוי לא יפחית ולא יגדיל את הכנסות הזכיין, ההנחות יתאזנו עם העלאת המחיר בשעות השיא, והכביש יהיה פנוי יותר כאשר העומסים יתחלקו טוב יותר במשך היום. חברות ההובלה יוכלו לחסוך 40 שקל בנסיעה מוקדמת יותר לאורך הקטע ומאות שקלים בחודש לכל משאית. מנגד, מעבר לנסיעות מוקדמות יותר יחייב שינוי בשעות העבודה המוגבלות מראש של נהגי המשאיות והתארגנות שונה במרכזים הלוגיסטיים במפעלים שמהם מגיעה הסחורה שמוביל הרכב הכבד, או נמסרת. הובלת המטענים היבשתית בישראל ממשיכה להתבסס על משאיות לנוכח העיכובים המתמשכים בפיתוח רשת רכבות המטענים של רכבת ישראל, והמחסור בנגישות מסילות למרכזים לוגיסטיים ותעשייתיים.
המהלך צפוי לעורר ביקורת מצד תושבי יישובים לאורך הכביש ששעות נסיעתם בו אינן גמישות, תלויות בשעות העבודה שקבע המעסיק שלהם ובשעות הפתיחה של מוסדות החינוך של ילדיהם, כך שהם אינם יכולים בהכרח להקדים או לאחר את הנסיעה, כך שהשינוי יעלה להם עשרות שקלים בחודש ולחלקם אף יותר מ־100 שקל. חלקם אף ייאלצו להשתמש בו בשנים הבאות במקום לנסוע ברכבת, לאחר שהמשרד ביטל את הקמתן של תחנות כפר־סבא צפון ואחיטוב לאורך המסילה המזרחית מטעמי תקציב.
הצורך בהוספת הנתיב ובפעולה שתביא לפיזור עומסי התנועה בכביש המרכזי עולה מהערכות חוצה ישראל על התרחבות העומסים בכביש בשנים הקרובות. כך, למשל, מהירות הנסיעה הממוצעת לכיוון דרום בשעות השיא של הבוקר (9-6) עומדת על 88 קמ"ש בין עין תות לעירון, אך ללא הרחבה תרד ל־43 קמ"ש ב־2030 ול־25 קמ"ש ב־2040. בקטע העמוס בין באקה לניצני עוז עומדת המהירות הממוצעת כיום באותן שעות על 43 קמ"ש ותרד ל־13 קמ"ש ללא השקעה בהרחבתו.
לפי ההערכות, ב־2030 יעברו בכביש יותר מ־7,000 מכוניות בשעה בשעות העומס בבוקר ואחר הצהריים, עם שיאים של 7,500 כלי רכב ב־8 בבוקר בנחשונים צפון, 7,600 במחלף קסם לכיוון צפון ב־15:00, ו־7,900 במחלף קסם לכיוון דרום ב־7 בבוקר.
מאז שנפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף נחשונים למחלף אייל ב־2004 גדל והולך מספר כלי הרכב שמשתמשים בו, עם ירידה חריגה רק ב־2020 על רקע הסגרים והירידה בפעילות הכלכלית שכפתה הקורונה. אם ב־2004 השתמשו בכביש 356 אלף כלי רכב, ב־2010 כבר עמד מספרם על 781 אלף, ב־2015 על 1.2 מיליון וב־2019 על 1.54 מיליון. ב־2020 ירד המספר ל־1.315 מיליון, אבל השנה צפוי המספר לעבור את זה שלפני שנתיים.
רוב התנועה, כ־85%, מתבצעת בימי החול במשך השבוע, ומיעוטה בסופי השבוע, שגם בהם נרשמים עומסים בכביש, בעיקר בשבת אחר הצהריים. מחצית ממשתמשי הכביש נוסעים בו מדי שבוע.
העלות של בניית הנתיב הרביעי עומדת על 2.5 מיליארד שקל, והמדינה כבר הביעה בדיונים עם חברת דרך ארץ הסכמה לממן אותה תוך כדי הארכת הזיכיון של דרך ארץ בשלוש שנים, ל־2032. על פי הערכות חוצה ישראל יידרשו כ־3.5 שנים לעבודה, כך שהנתיב הנוסף, בשני הכיוונים, ייפתח בהדרגה בין יולי 2026 למארס 2027, זאת אם תושג הסכמה עקרונית לפרויקט עד סוף השנה, הסכם זיכיון חדש יסוכם עד יוני 2022 והסגירה הפיננסית עד דצמבר בשנה הבאה.
חדשות קשורות
