לא קשה לצחוק על מאמציהם של יצרני הרכב הסינים ליצור מכוניות "יוקרה". בחלק מהמכוניות הסיניות עדיין מקובל להכניס מצב בו יושבי המכוניות יכולים ליהנות משטף של סיגריות מרעננות, והמכונית אפילו תתמוך בהרגליהם באמצעות פתיחת חלונות, גג ומזגן. הלקוחות הסינים גם מעדיפים את הטכנולוגיה הנתפסת, כלומר כמה פונקציות אפשר להכניס בתוך מסך אחד. איכות חומרים, התנהגות כביש - את זה תשאירו למרצדס ולב.מ.וו.
עובדתית, קל למכור לישראלים "יוקרה" סינית, אם רק מצטיידים במשרד הפרסום הנכון שמשדר ללקוחות את המסרים הנכונים. את איכות הפלסטיק הם בכל מקרה לא יבדקו כשהמסך יודע להסתובב, ובורות בכביש הם משהו שניתן לנסוע מסביבו כל עוד מחיר הרכב מתאים.
כל זה נכון לגבי לא מעט מותגים סיניים שמגיעים לישראל, אבל זה לא נכון לגבי זיקר 7X, רכב הכביש־שטח החדש של זיקר. זיקר החלה את דרכה כעוד מותג שהוא חלק מקבוצת ג'ילי, כלומר מותג שלוקח את הידע של החברות שג'ילי רכשה, ראו ערך וולוו, ועושה בו כשלו. 7X הוא הדגם המגובש ביותר של זיקר, לא מושלם אבל בהחלט דגם שצריך להפחיד יצרני רכב גרמנים ואגב גם את טסלה.
מבחינה עיצובית, זיקר כיוונה למיינסטרים. אין כאן שום דבר מוחצן, זו לא זיקר 001 ששואבת מוטיבים מכל יצרן רכב אירופי אפשרי. הרכב עצמו גדול. לזיקר 7X יש שלוש גרסאות: גרסה התחלתית, שלא שווה להתעסק איתה בגלל סוללה בקיבולת זעומה למדי, 75 קילו־ואט בלבד; גרסה בכירה שיש לה שני מנועים ותאוצה בשבריר שנייה, כלומר סידור שבעיקר יאכל את החשמל במהירות כדי לאפשר לנהג משועמם שרכש רכב סיני לנסות ולהוכיח שהוא יכול להאיץ כמו מטורף; וגרסת ביניים: סוללת 100 קילו־ואט/שעה. מנוע בודד וחזק מאוד שמפיק מעל 400 כוחות סוס, והנעה אחורית בלבד.
המזגן סובל
זיקר 7X נוסעת ליער ביריה, אולי שם יהיה קריר. פקק אדיר בצומת המוביל הארצי. חשוב מאוד לציין, גם בספטמבר תא הנוסעים של זיקר 7X סובל מבעיה: פתחי המזגן הראשיים של הזיקר ממוקמים מעל למסך הגדול ששולט ברוב הפונקציות. והם קטנים. אז כאשר בקרת האקלים מופעלת והרכב מתבקש לשמר את הטמפרטורה בתא הנוסעים, המזגן מתקשה. אפשר כמובן לעקוף את בקרת האקלים ולהגביר את עוצמת האוויר. ואז המזגן רועש. יש לו מצבי ערבול אוויר, משב מצד לצד, למעלה ולמטה, כל הקסמים האלה לא משנים את העובדה שהמזגן מתקשה, וזה עוד כאשר הווילון בגג השמש הענק סגור.
תא הנוסעים מרשים. במבחן המסורתי של איכות החומרים הוא עומד לרוב היטב: מה שרע הוא שבין שני המושבים הקדמיים יש קונסולה, הפלסטיק במעמקיה מתפרק בקלות. כל היתר מצוין. איכות המושבים טובה מאוד, איכות הפלסטיקה מצוינת, מערכת השמע הופכת גם את מי שאינו חובב מוזיקה לאחד שנהנה אפילו לשמוע חדשות. עיקר הפונקציות כאמור נשלטות על ידי מסך. קצרה היריעה מלתאר מה הוא יודע לעשות: מצב פיקניק, מצב בעלי חיים סגורים ברכב (מי סוגר בעלי חיים ברכב?), מצבי טעינה שונים, תזמון שעות לטעינה, צלילים שמושמעים למי שמחוץ לרכב, עיסוי מושבים, בזיקר יש הכל. למעשה, כדי ללמוד אותה יידרשו כמה ימים.
כנהוג אצל הסינים, יש גם כפילויות מעצבנות. את המושב ניתן לכוון מהמסך, וגם מכפתורים בבסיס המושב. כדי להפעיל את האורות יש להיכנס למסך. את בקרת האקלים אפשר להפעיל מהמסך וגם מההגה, אבל כדי להפעיל מההגה צריך להיכנס לתפריט. ואז לעוד תפריט. ואז לתכנת את מתגי ההגה, יש גם מערכת חניה אוטומטית שעובדת היטב, כאמור זה דורש לימוד של המסך. קיימת סכנה מסוימת שהגימיקים האלה יגרמו מהר מאוד לעייפות צרכנים, אלא אם התפעול שלהם יהפוך לנורמה צרכנית, זו לא אפשרות שהיא בלתי מתקבלת על הדעת. ולמעשה, סביר להניח שאחרי שבועיים עם הרכב ולא יממה, רוב מערכות ההפעלה שלו ייראו הגיוניות. הספסל האחורי מרווח במידה מספקת. תא המטען בינוני בנפח, אין גלגל חלופי וחבל שכך.
לזיקר 7X יש סוללה בקיבולת 100 קילו־ואט/שעה, אז הוא נוסע צפונה. איכות הנסיעה טובה בכביש מהיר, אם כי יש רעשים מכיוון הצמיגים הגרמניים. בנסיעה עירונית היא פחות מצטיינת, אבל לא מדובר ברכב שקופץ או חובט.
למי שיגיע ממכונית יותר עממית, 7X בהחלט תהיה שדרוג. למי שמגיע ממרצדס או לקסוס, יהיה קל להבחין בהבדל. 7X הוא רכב שבשום נקודה לא מייצר חרדת טווח. מדובר ברכב שיכול לנסוע 500 ק”מ בין טעינות בלי שום דרמה, או מעל 400 ק”מ בנסיעה שתביא את הנהג לכלא. ואז מגיעה הטעינה. לפי זיקר, מדובר ברכב שיכול להיטען תוך 10 דקות בעמדה מתאימה, כלומר עמדה שמזרימה לרכב 420 קילו־ואט. בישראל למצוא עמדה כזאת זה כמעט בלתי אפשרי. לזיקר יש כמובן עמדות משלה, ויש אחת בצומת מחניים בצפון. ההספק שלה הוא עד 180 קילו־ואט, אבל בעמדה חונה עוד מכונית זיקר, כלומר ההספק נחתך בחצי. אז יש לנו מכונית שיודעת להיטען בפרק הזמן שבו סיני יכול לעשן שתי סיגריות במדינה בה אין כמעט עמדות שיודעות כיצד לעשות זאת. זיקר 7 X עולה מ־48% סוללה ל־100% תוך 42 דקות, וסביר להניח שאם העמדה היתה ריקה וההספק היה יותר גבוה, אחרי 15 דקות היה אפשר כבר להמשיך בשמחה ליעד.
גם בנסיעה בינעירונית שפע האלקטרוניקה מעיק. ניתן כמובן לכבות את המערכות האלקטרוניות באמצעות המסך, אבל את זה קשה לעשות בנסיעה מהירה. אז הנסיעה מלווה בהתראות וצפצופים שקוטעים למשל את מערכת השמע המשובחת. מערכות הבטיחות מקוריות ועובדות היטב, אבל הן מעט אגרסיביות.
זיקר 7X מסיימת יום מתיש, הרבה פקקים, הרבה קילומטרים. ברשימת החסרונות שלה מזגן שלא עושה עבודה מספיק טובה וממשק שדורש הסתגלות. אבל זה לא העניין.
אל תהיו קטנוניים
זיקר 7X היא מכונית שממחישה בדיוק את מה שתעשיית הרכב המערבית צריכה לחשוש ממנו: מדובר במכונית שהיתרונות הטכנולוגיים שלה מאפילים בקלות משעשעת על מה שיצרני הרכב המערביים רואים כחשוב: היא אולי לא הכי מרחפת על הכביש, אבל הטווח שלה מצוין, איכות הנסיעה שלה טובה, רמות הטכנולוגיה שהיא מציעה, והכוונה היא לטכנולוגיה שימושית, לא רק לגימיקים, הן מרשימות. וכאן הנקודה החשובה: אפשר להתלונן על החסרונות של זיקר ביחס לאירופיות או לקוריאניות עד המחיר: מדובר ברכב שעולה כ־265 אלף שקל, מחיר שחבילת הערך שמתקבלת בו מבחינת צרכנים פוטנציאליים שהם מוטי טכנולוגיה היא לא פחות ממרשימה.
יש בישראל עוד סינים לא רעים, ראו ערך סי ליון 7 של BYD, ויש בישראל גם טסלה Y. הטסלה ממותגת היטב והיא יותר מגובשת מהזיקר. BYD ממותגת במקום יותר עממי, אבל היא לא נופלת מהזיקר. בשורה התחתונה, מדובר במכונית שקל להיות קטנוניים על חסרונותיה ביחס למתחרים מערביים, אבל לא ניתן להתעלם מחבילת הערך המרשימה שהיא מציעה ביחס למחיר - במיוחד ביחס של טכנולוגיה לשקל.
חדשות קשורות
