אנחנו במרבייה (Marbella) שבדרום בספרד, כ-50 ק"מ משדה התעופה של מלאגה. מקום מפלט לתושבי המדינות הצפון אירופיות המחפשים מזג אוויר חמים, שמש וחופים יפים. המקום מוקף מגרשי גולף מכל עבר, אך לא הגענו לכאן לשחק גולף או ליהנות מהחופים. יש סיבה אחת לבואנו - לבדוק את ימאהה MT-07 החדש. מזג אוויר נוח בהחלט יתקבל בברכה ומעל ל-200 ק"מ של כבישים מפותלים בהחלט יעזרו לחזור עם דעה מוצקה לגבי אופיו.
MT-07 הוצג בשנת 2014 וזאת למעשה הפעם הראשונה שהדגם עובר ריענון. האם השינויים בדגם החדש, שאינם רחבים, ראויים השקה לדגם חדש? התשובה היא לגמרי כן, אך כדי להבין את הסיבה, יש להבין את חשיבותו של דגם זה עבור היצרן.
120,440 יחידות ממשפחת ה-MT נמכרו מאז הוצגה. עבור ימאהה מדובר באחד הדגמים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, כשכמות המכירות שלו שומרת על יציבות מאז הצגתו, למרות שכאמור, לא עודכן מאז. כדי להיכנס לפרופורציות, נספר שהדגם מהווה 44.5% מסך מכירות דגמי MT מנפח 125 סמ"ק ועד 1000 סמ"ק, שישה דגמים סה"כ. נתון לא פחות מרשים הוא כי 21.5% מסך מכירות האופנועים של ימאהה בעולם הם של דגם זה. אי לכך, אפשר להבין לגמרי את הכבוד לו זוכה הדגם בחברה, עם השקה עולמית, גם אם מדובר בריענון בלבד.
ממשיך את מסורת הצד האפל
את הצגת האופנוע עצמו בערב שלפני יום הרכיבה, בוחרים בימאהה לעשות בחניון התת קרקעי של המלון. אנחנו מתקרבים לפינה בה מחכים האופנועים בחושך עם אורות דולקים, ועשן שמספק את האווירה הנכונה של הצד האפל.
MT-07 היה לאופנוע השני שהוצג בסדרת MT, שחרטה על דגלה להראות את הצד הפרוע של יפן, או Dark Side כמו שימאהה קוראים לזה. משמעות הדבר מבחינת ימאהה הוא כי לצד ערכים כמו טכנולוגיה, אמינות וזמינות, עומדים ערכים של DNA אגרסיבי, מומנט ויכולות דינמיות. אלו האחרונים אינם קלים להשגה באופנוע שמוגדר אופנוע בסיסי, או אופנוע כניסה לקטגורית הרישיון הפתוחה. אך ימאהה בהחלט הצליחו לקלוע כבר בדור הראשון. מאחורי סיסמאות השיווק אכן הוצג אופנוע עם מנוע בעל אופי, עם מומנט מסל"ד נמוך, התנהגות דינמית טובה ואופנוע שפשוט כיף לרכוב עליו, גם אם אתה לא רוכב מתחיל. אך היו מספר נקודות לשיפור, כמו מרחב לרוכב או תפקוד הבולמים.
האופנוע החדש מוצג לצד שאר דגמי MT מכל הנפחים. בכירים מהחברה מציגים את השינויים ומציינים כי הדגש הוא על שימור רב המכר של החברה: שיפורו לצד שמירה על רמת מחיר לעומת שאר הדגמים במשפחה. הם גם לא מתעלמים מהעובדה כי למרות שקהל היעד העיקרי של הדגם הוא רוכבים צעירים, 17% מהרוכשים הן בכלל רוכשות ויש שם לא מעט קהל בוגר. הדגש אם כן הוא על שיפור היכולות הדינמיות והעיצוב.
כבר במבט ראשון, ברור שמדובר ב-MT-07, ובבן לסדרת ה-MT בכלל. השינויים הם לאורך כל האופנוע, אך הם עדינים ומבחינים בהם יותר כשיורדים לפרטים כמו מיכל הדלק, ביחידת הזנב. יש גם כידון, רדיאטור ורגליות תפעול שחורים. פנס החזית הוא השינוי הבולט ביותר והוא כמעט זהה לזה של MT-09 מהדור הקודם עם נגיעות קטנות. הוא שומר על מראה סולידי, סולידי מידי לטעמי, לעומת העיצוב של MT-09 החדש או MT-10. ימאהה שמרו על איפוק על מנת לא לפגוע בהצלחת הדגם אך סיפקו ריענון מתבקש. מיכל הדלק והמושב הוחלפו גם כן, אך עיקר הבשורה אמורה להגיע מהמתלים שעברו שיפור נרחב מלפנים ומאחור, כשבנוסף יש כעת אופציה לכיוון שיכוך החזרה בבולם האחורי.
מתפתל כמו הגדולים
טמפרטורות צוננות מברכות את פנינו בבוקר הרכיבה. השמש עדיין לא הספיקה לחמם את האוויר או את האספלט וארוחת הבוקר עדיין לא התעכלה, אך כבר מהיציאה מהמלון הכבישים מתחילים להתפתל. מעבר קצר בכביש מהיר, חציית קטע עירוני ואנחנו כבר מתחילים לטפס אל עבר ההרים.
חלק מהתחושות מוכרות מהדגם הקודם כבר בתחילת הנסיעה. תנוחת הרכיבה מרגישה זהה, והמנוע המוכר, טווין מקביל בנפח 689 סמ"ק, עם סדר הצתה א-סימטרי המספק סאונד מעניין וכ-75 כ"ס. אך השינוי שנעשה באזור המושב ומיכל הדלק מורגש. ראשית, מיכל הדלק החדש מספק תחושה כללית כי מדובר באופנוע גדול יותר מהדגם הקודם, אפקט מבורך. בעוד בדגם הקודם שיפולי מיכל הדלק סיפקו תחושת צפיפות, כעת יש הרבה יותר מרחב באיזור מיכל הדלק, גם לאנשים גבוהים במיוחד. מיכל הדלק גם נע מעט קדימה והמושב החדש עוטף אותו כך שיש לרוכב מרחב גדול יותר גם במישור זה ויש מרחק גדול יותר ממושב המורכב. עבורי עניין הממדים היה נקודת חיסרון בולטת ושמחתי על המרחב החדש. את כל זאת ימאהה עשו מבלי לפגוע בגובה המושב הקודם.
אנחנו מתחילים לטפס מקו החוף אל עבר ההרים, הים לפנינו, השמים מתבהרים והטמפרטורות מתחילות לטפס מעט. המוביל ההולנדי ממטה ימאהה של קבוצת העיתונאים האיטלקים איתם אני רוכב, שומר על קצב גבוה מאוד כבר מהבוקר. הוא כנראה לא צריך לתת לארוחת הבוקר זמן להתעכל.
הכביש מאתגר מאוד לרכיבה - נתיב וחצי המורכב מרצף אינסופי של פניות, מכאלו הדוקות של הילוך ראשון ב-10 קמ"ש ועד כאלו בהילוך שלישי, רובן ללא שדה ראייה. האספלט עדיין לא חם מספיק, חלק מקטעי האספלט חסרי אחיזה ובחלק מהפיתולים ההדוקים מאוד יש גם הפתעות באמצע הכביש כמו סלעים קטנים, חצץ, אורנים ותיקוני אספלט. ימאהה היו כנראה בטוחים מספיק כי האופנוע יצליח לזרוח דווקא בתנאים מאתגרים שכאלו. ואכן המשקל הקל של ה-07 מאפשר להזיז אותו בקלות מצד לצד, איבודי אחיזה מתוקנים בקלות והמנוע משתף פעולה כשרוצים להאיץ החוצה מהפניות. אופי המנוע מצליח לבלוט כאן - הוא מושך כבר מסל"ד נמוך, כשלא פעם אני מוצא את עצמי רוכב בהילוך אחד גבוה ממה שהייתי בוחר בדרך כלל. אם רוצים להיות ממש קטנוניים, יש מעט מקום לשיפור תגובת המצערת ממצב סגור למצב פתוח, אך לא ברמה שמפריעה לרכיבה. בסוף קטע הרכיבה הראשון יש תמימות דעים כי אם היינו עם אופנועים גדולים וחזקים יותר, כנראה שהיינו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה על מנת לרכוב בקצב שרכבנו עם ה-MT-07.
בחצי היום השני הכבישים החלו להיפתח וקצב הרכיבה עלה עוד יותר. גם כאן הכבישים לא תמיד מושלמים והמתלים החדשים מצליחים לשמור על רוגע גם כשמאתגרים אותם. עדיין מדובר במתלים פשוטים יחסית, אך הם עושים כעת עבודה טובה מאוד ומשלימים את המנוע והשלדה. לא פעם מצאנו את עצמנו נתקלים בבליטות באספלט בכניסה לפנייה, בין אם בעת בלימה או על הגז, והמתלים הצליחו לשמור על כיוון כדי לאפשר כניסה לפנייה, מרשים מאוד. ביציאות מהפניות אפשר לראות לא פעם גלגל קדמי מונף באוויר - זה בדיוק האפקט שהצד האפל של יפן גורם לרוכבים לעשות. גם בפניות מהירות האופנוע שומר על יציבות כיוונית גם כשאספלט רחוק מלהיות מושלם. זה לא שהמתלים לא עובדים קשה, אך הם לא יוצאים מאיזון.
בכבישים כאלו מהירים, בייחוד בעליות, יש כבר יותר מצבים בהם ביליתי במצבי מצערת פתוחה לרווחה, שנאמר - אין תחליף לנפח, אך בקצב שרכבנו, האופנוע לא היה המגבלה, אלא המהירות האובייקטיבית בכביש ציבורי. הרגשתי כי רכבנו בשיא המהירות האפשרית והבטוחה בכביש הציבורי. אופנוע אחר, חזק יותר, כנראה לא היה מהיר יותר. אך יש משהו בעובדה שמדובר באופנוע קטן יחסית, לא חזק מידי ופשוט לתפעול, שעושה את הכול פשוט יותר קל יותר.
להתיידד עם הצד האפל
אנחנו חוזרים לכיוון המלון אחרי כ-230 ק"מ של כבישים מפותלים שבהם האופנוע כמעט ולא בילה זקוף. אנחנו בדרך עירונית מחליקה וכולם מנצלים את האספלט החלק לייצר החלקות עם הגלגל האחורי, או לקפוץ מעל פסי האטה - יש כאן רק ABS ובקרת אחיזה היא החיבור בין המח של הרוכב ויד ימין, כזה פשוט, אבל פשטות שגורמת לך להשטות ומעלה לך חיוך בפנים.
ימאהה הצליחו לקחת את רב המכר שלהם ופשוט לעשות אותו טוב יותר, על ידי שיפור הנקודות החלשות מהדגם הקודם - הבולמים החדשים מרשימים מאוד, יש מרחב לרוכב ועל הדרך יש גם עיצוב רענן, אם כי קצת סולידי יחסית לשאר דגמי הסדרה. אמנם מדובר באופנוע לרוכבים מתחילים יחסית, אך החבילה שמציע MT-07 מכילה הרבה מאוד גם לרוכבים וותיקים. הצליחו לעשות את הטוב, טוב יותר.
על הצד הטכני: ימאהה MT07
מנוע: 2 צילינדרים במקביל
קירור: נוזל
הספק: 74.8 כ"ס ב-9,000 סל"ד
מומנט: 6.9 קג"מ ב-6,500 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
שלדה: יהלום
מזלג קדמי: קונבנציונלי
זווית היגוי: 24.5
בולם אחורי: יחיד, מתכוונן לעומס קפיץ ושיכוך החזרה
בלם קדמי: דיסק כפול, 282 מ"מ
בלם אחורי: יחיד, 245 מ"מ
בסיס גלגלים: 1,400 מ"מ
מכל דלק: 14 ליטרים
גובה מושב: 805 מ"מ
משקל יבש: 182 מ"מ