האם משרד התחבורה יילחם על הזכות לייבא מכוניות יוקרה בזול?

לפני מספר חודשים נחשף ב"כלכליסט" אירוע שהביך את משרד התחבורה: במשרד "גילו" שכאלף מכוניות יוקרה אשר נוסעות בכבישי ישראל נכנסו לארץ שלא כחוק.

סביר להניח שמרצדס בנץ, פרארי, ב.מ.וו ויצרניות אחרות לא באמת מייצרות מכוניות שאינן עומדות בדרישות החוק האירופי אשר מקובל גם בישראל. הבעיה היא במסמכים: כדי לייבא מכונית לישראל צריך להגיש מסמכים אשר מעידים שהיא "כשרה" מבחינת החוק ולקבל עבורה רישיון זמני, שעם הזמן הופך לרישיון קבוע. אלא שהתהליך האמור לא קרה ואלף מכוניות חמקו לכבישי ישראל באופן לא חוקי.

כיצד אלף מכוניות בשווי מצרפי משוער של מעל חצי מיליארד שקל הצליחו לחמוק מתחת לרדאר של משרד התחבורה? בגלל עומסים במשרד נוצר מצב בו בעליהן של מכוניות פשוט המשיכו לנסוע עם הרישיון הזמני עד שתוקפו פג, ואף אחד לא נתן על כך את הדעת עד שבכבישי ישראל נעו כאלף מכוניות שבפועל כלל לא קיבלו אישורים. הגוף שאחראי לכך שבעלי המכוניות ימסרו את הרישיון כדת וכדין ויוכלו לנסוע בכבישי ישראל הוא משרד התחבורה, אבל שם מתארים את המצב כסוג של כוח עליון או נסיבות לא נעימות שאיכשהו התרחשו בישראל, ולא חלילה מצב שבעלי המכוניות "צפצפו" על משרד התחבורה.

במכתב שהופץ השבוע על ידי משרד התחבורה מתוארות המכוניות האלה במונחים חמורים של "מסוכנות למשתמשי הדרך" ומוצע פתרון: במקום שהמכונית תזכה לרישיון יבוא זמני, אשר תקף לשלושה חודשים, למייבאי המכוניות ביבוא האישי יינתנו מהיום 48 שעות בלבד כדי להסדיר את ענייני התקינה של המכונית. ומה עם מי שכבר הביאו מכונית לא חוקית? הם מתבקשים "לסדר את המצב" בהקדם. הגישה הסלחנית של משרד התחבורה כלפי מי שעברו על החוק אינה ברורה, ובפועל אותו חלון של 48 שעות שיינתן מהיום למייבאי רכב ביבוא זעיר כנראה לא יעמוד במבחן המציאות.

היקף היבוא הזעיר לישראל נמצא במגמת עלייה משמעותית. בשנת 2018 יובאו ארצה 170 רכבים, ב-2019 זינק המספר ל-932 רכבים, וב-2020 חל זינוק נוסף ל-1,470 רכבים. ההערכה לשנת 2021 היא שהמספר יזנק אל מעבר לרף ה-2,000 מכוניות, כלומר בחישוב גס בכל יום יידרשו ארבע מכוניות למתן אישורים בתוך 48 שעות, מה שכנראה יעמיס על מערכות משרד התחבורה וייצר פקקי יבוא זעיר. אבל במשרד התחבורה משוכנעים שיהיה בסדר. ואם לא יהיה בסדר, כפי שהוכיח לנו המשרד, תמיד יתאפשר לקרוא לבעלי המכוניות הסוררים ולקוות שיגיעו.

משחק של כסף גדול מאוד

כיום כדי לייבא מכונית לישראל אפשר לפעול באחד משלושת מסלולים שמופיעים בחוק רישוי רכב, אותו חוק שהגה שר האוצר ישראל כץ כבר לפני כעשור: יבוא ישיר, כלומר שמבוצע באמצעות יבואני הרכב הוותיקים שבעצמם קונים מכוניות מן היצרן; יבוא עקיף, כלומר יבוא של מכוניות דרך סוכנים שבעצמם קונים את המכונית מ"דילר" בחוץ לארץ; ויבוא זעיר, כלומר יבוא של המכונית באמצעות מה שנקרא בעבר "סוכן יבוא אישי".

אף שבמקרים מעטים לקוחות ישראלים רוכשים ביבוא זעיר מכוניות חשמליות במחירים עממיים, נתוני היבוא הפומביים של משרד התחבורה מבהירים היטב אילו מכוניות מככבות ברשימת היבוא הזעיר: רשימת הדגמים שיובאו ארצה ביבוא זעיר מתחילת 2021 כוללת כמה שמות אקזוטיים במיוחד, שניתן למצוא יותר ברחובות מונטה קרלו ופחות ברחובות תל אביב. הרשימה כוללת את רכב השטח של למבורגיני, URUS; כמה גרסאות קיצון של מכוניות ספורט של מרצדס בנץ; ואפילו רכב הכביש-שטח החשמלי החדש של פורד, מוסטאנג מאך E, מה שממחיש היטב שהגורמים אשר מעורבים בעסקי היבוא האישי הם  עתירי ממון אשר מייצגים לקוחות בעלי יכולת.

ברשות המסים פועלים לפי החוק - ולא סופרים גם את ישראל כץ

המגבלה שמשרד התחבורה הטיל, של קבלת הרישיון תוך 48 שעות, אינה היחידה שנוחתת על ענף היבוא האישי. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בשלהי השנה שעברה הודיעה רשות המסים על מהלך שגרם לכאבי ראש משמעותיים לעוסקים ביבוא אישי. ברשות קבעו שלכל מכונית משומשת יש להציג מסמכי מקור, כלומר תעודה מיוחדת שמנפיק יצרן הרכב לכל רכב חדש, אשר כוללת מידע על מפרט הרכב. לפי התקנה, מי שאינו מציג את המסמכים האמורים יצטרך לספוג עלייה של 7% במכס המשולם על הרכב.

הבעיה היא שאת מסמכי המקור צריך לבקש מיצרן הרכב. כאשר מדובר ברכב משומש, קשה לפנות למרצדס בנץ או לפרארי ולבקש את מסמכי המקור. זמן קצר לאחר הודעת רשות המסים התערב שר התחבורה לשעבר ישראל כץ והודיע שבקשת מסמכי המקור תיפסק. ואכן במשך כמה חודשים שחררה רשות המסים את הלחץ על מייבאי הרכבים ביבוא אישי, אבל במהלך החודשיים האחרונים, כך מדגישים גורמים בענף, שבה רשות המסים לדרוש את מסמכי המקור על אפו ועל חמתו של שר האוצר.

במשרד התחבורה פועלים להיטיב עם בעלי מרצדס

מסמכי המקור אינם הבעיה היחידה שניצבת כיום בפני מייבאי רכב ביבוא זעיר או "יבוא אישי" בלשון העם. ביולי הקרוב עומד להיחסם אחד מערוצי היבוא הזעיר החשובים ביותר לישראל: יבוא הרכב המשומש. כיום, לפי החוק, יבוא זעיר של רכב אינו מוגבל רק למכוניות חדשות. החוק מאפשר לכל ישראלי לייבא ארצה מכונית שגילה הוא עד שנה, כלומר מכונית משומשת.

בעולם של רכבי יוקרה שבעליהם מגלים לאחר חצי שנה שנסיעה במהירות 250 קמ"ש עלולה להיות מסוכנת לרישיון ולבריאות, מדובר ברכבים שהם בגדר אופנה חולפת, כלומר ניתן לרכוש מרצדס או ב.מ.וו ספורטיבית שסר חינה לאחר חצי שנה במחיר מצוין. הבעיה היא שגם זה עומד להסתיים: בספטמבר אשתקד קיימה ועדת הכלכלה דיון מיוחד ביבוא האישי. כל נושא ההיתרים לייבא מכוניות משומשות נהגה על ידי משרד התחבורה כ"אמצעי לחזק את ענף היבוא הבלתי ישיר", ובוועדת הכלכלה דרשו הוכחות שהמהלך הזה אכן עבד היטב, כלומר הוזיל את המכוניות.

הפרוטוקולים של הדיון בוועדת הכלכלה בנושא מעלים לא מעט תהיות מצד חברי הוועדה - מדוע היבוא הזעיר מוגבל רק למכוניות יוקרה, וכיצד ייתכן שרוב עם ישראל בכלל לא זוכה לראות את כל היתרונות אשר גלומים ביבוא הזעיר - מה שגרם לוועדה להאריך את התקנה בחצי שנה בלבד, כדי לקבל הוכחות שמחירי הרכב בישראל ירדו.

כמובן - מחירי הרכב בישראל לא ירדו. מחירה של טויוטה קורולה או יונדאי איוניק אינו מושפע ממחיריהן של מכוניות יוקרה. עם זאת במשרד התחבורה האריכו את התקנות בשלושה חודשים אחרי תום המועד שקבעה ועדת הכלכלה. כלומר במשרד התחבורה וגם בענף היבוא הזעיר יודעים היטב שמיולי הקרוב אחד מערוצי היבוא החשובים ייחסם. כעת נותר לראות אם במשרד התחבורה ינהגו כמו ברשות המסים, כלומר יפעלו לפי לשון החוק, או ימצאו דרך להמשיך ולוודא שקומץ של מייבאי רכבי יוקרה ימשיך ליהנות ממכונית מנהלים במחיר מציאה.