עם כל ההילה סביבו, רטרו בתעשיית הרכב זה דבר טריקי מאוד. זו תעשייה שמתרפקת על מורשת, אבל לא ממש ששה "ללכת רטרו". כי אם לומר את האמת, רטרו בעיקר בא לידי ביטוי בעיצוב החיצוני. אף אחד לא ישים מכלולים ישנים במכונית חדשה, זה לא נקרא רטרו זה נקרא פס היצור של לאדה. ומכיוון שזה רק עיצוב והוא צריך להיות מאוד ספציפי, זה מתחיל להציב לא מעט אתגר למהנדסים. גם מעצבים שונאים את זה, מעצבים לא אוהבים לעצב משהו שכבר היה, בדיוק כמו שסופר לא יאהב אם יבקשו ממנו לכתוב שוב ספר של מישהו אחר, או מוזיקאי שיידרש להלחין שוב שיר של מישהו אחר.
לראייה, אפשר לספור על כף יד אחת מקרי רטרו שהיו גם מוצלחים וגם מצליחים, כלומר - רכב שהיה, נכחד וחזר לחיים. פיאט 500, המיני (שנאלצה לצמוח למשפחת דגמים כדי לשרוד), החיפושית במידת מה, פה ושם הצ'אלנג'ר והצ'ארג'ר וזהו פחות או יותר. כי רטרו, זה קצת כמו גפילטע פיש - 70% נוסטלגיה ו-30% טעם, שגם עליהם אם יורשה לי - אפשר להתווכח.
ויש עוד מלכוד אחד גדול מאוד ברטרו, אבל בשביל זה תחכו לסוף הכתבה.
אנחנו מול ה-ID BUZZ של פולקסווגן. האירוע הזה מתגלגל עוד משנת 2001 לאורך ארבעה קונספטים שונים על אותו רעיון, סדרה של קונספטים בדמות מוניות חשמליות ב-2010, עוד שני קונספטים של מסחריות חשמליות ועוד שניים שהיו למעשה T1 בגרסה מוסבת לחשמל.
יופי הוא עניין של טעם, עיצוב הוא עניין בינארי 1 או 0, יש או אין - וב-ID BUZZ יש המון ממנו. אני יודע את זה בגלל כמות תשומת הלב והסקרנות שהרכב הזה גורר והיא עצומה. עוברי אורח עוצרים, מסתכלים, מצביעים בלי בושה, ילדים נעמדים במקום ולא מוכנים ללכת, אנשים מצלמים כאילו מדובר בקטטת כיסאות כתר פלסטיק. תכל'ס, אני חושד שהשוטר השוודי עצר אותנו לא בגלל שהעזתי להאיץ למהירות המסחררת של 40 קמ"ש במעבר הגבול, אלא כדי לראות את הרכב מקרוב. יש מצב שזה גם קשור למישהו בגוון שלי, לא מאוד מגולח ברכב מסחרי במחסום... אבל שטויות, זה גם קורה לי בישראל.
ההומאז' לטרנספורטר מתרכז בעיקר בחזית וגם זה בעיקר בצביעה דו גוונית, בצבע אחיד הוא מאבד המון מהייחודיות שלו. על התפר בין עיצוב לתכנון נמצאת מצלמת החזית שלו שמעל לוחית הרישוי. היא משמשת את מערכת החניה המתוחכמת שלו, ש"מקליטה" תמרון חניה מורכב ואז יודעת לשחזר אותו בעצמה. אבל בשאר הזמן היא פשוט רכיב אלקטרוני שנמצא בדיוק בנקודה הקריטית בה מישהו עלול לנסוע אחורה ולדפוק אותה. התשובה של אנשי פולקסווגן הייתה שאכן, המיקום לא מיטבי ובעתיד התוכנית היא לנייד אותה משם, כנראה לשלב אותה בתוך הסמל בחזית.
תא הנוסעים של ה-BUZZ הוא חגיגה לעיניים. לשנייה אחת יש שם משהו מהרוח המינימליסטית של ה-T1 (על מי אני עובד, זה לא היה "מינימליזים", זה היה פשוט לא מאובזר), ורק אחר כך שמים לב שמתחת לעיצוב הנקי הזה יש בעצם את מאפייני המראה של כל משפחת ה-ID בפולקסווגן. לוח מחוונים דיגיטלי קטן ויעיל עם תצוגות מתחלפות ולצידו מסך מולטימדיה גדול ששולט על כל שאר הפונקציות ברכב. מהניווט ועד מערכת המיזוג, מהשמע ועד מצבי הנהיגה. כתוצר של הדור הנוכחי במערכות השליטה של פולקסווגן, גם הוא סובל מכמה לקונות בסיסיות בתפעול כמו שליטה באמצעות משטחי מגע לא אינטואיטיביים שגם לא מוארים בלילה מתחת למסך המולטימדיה וכפתורי מגע רגישים מדי על ההגה.
שאר סביבת הנהג מסוגננת ומעוצבת, עם הרבה מאוד משחקים בין הגוונים הבהירים (בהצלחה לשמור עליהם כאלו לאורך זמן עם המשפחה), לתאי אחסון (שציפינו לראות הרבה יותר מהם), לפטנטים כמו קונסולה מרכזית נשלפת וחיווי בדמות פסים כחולים ש"רצים" לרוחב הדש בורד ומאותתים לאן צריך לפנות על פי מערכת הניווט. לפחות בגרסאות ההשקה הוא מציג הרבה אבזור, אבל איכות החומרים עצמם לא מקבלת פה את הציון הגבוה שמכוניות היצרנית רגילות לקטוף בקלות. זה המקום להזכיר של-ID BUZZ יש גם אח מסחרי. זהה לו בהיבט התשתית המכאנית, אבל בעל תא נוסעים שונה - פחות "מעוצב", הרבה יותר תכליתי ותכל'ס מההתרשמות שלי גם הרבה יותר טוב, עם שלל מקומות אחסון שמנצלים היטב את מגרש הכדורגל שמשתרע בין ההגה לשמשה. בארוחת הערב אני מציין את זה בפני מייק קראוס, המנהל הטכני של פרויקט ה-BUZZ והתגובה שלו הייתה פשוטה "נכון? אני גם אמרתי להם את זה!". במילים אחרות, רוצים להדליק גרמני? דברו איתו על פונקציונליות.
לחיצת כפתור בקונסולה המרכזית או על הדלת האחורית, פותחת אותה חשמלית לשורת המושבים השנייה. הדבר הראשון שהעיניים שלי מחפשות הוא יציאות מיזוג, אני לא מוצא בפעם הראשונה והשנייה אז הולך לברר - אין. טוב, בטח החלונות נפתחים, מחפש את המתג ולא מוצא בפעם הראשונה והשנייה אז הולך לברר - אין. ועל זה אמרו חז"ל "יוסטון, we have a problem" כי המחשבה על רכב כזה, עם שטח חלונות כאלו וגודל חלל כמו שלו בלי יציאות מיזוג... בפולקסווגן מודעים לכך שזו בעיה, התשובה היחידה הייתה שמערכת בקרת אקלים עם יציאות לאחור קיימת רק בגרסה הארוכה בעלת 7 המושבים ופתרון שיכול להיות ויכנס לשנת הדגם 2024 יהיו חלונות הזזה קטנים בתוך חלונות הצד.
אה כן, קראתם נכון, ה-ID BUZZ הוא לא בעל 7 מושבים, בהחלט קלף שהיה יכול להיות אס רציני בהצעת ההגשה שלו, אבל לא יקרה בגרסה הקצרה ככל שהובהר לנו. על מה כן חושבים? על אפשרות להפוך אותו לכזה עם סידור ישיבה של 3-3 כלומר, שלושה מושבים מלפנים ושלושה מאחור. מה שכן יש פה זה מרווח מסחרר לכל הכיוונים, כניסה ויציאה שנעשית בנוחות וקלות, פתרונות כמו כיסים בכל מיני גדלים בגב המושב, מגשי מטוס מתקפלים, משענת מתכווננת ושורה שלמה שנעה על מסילה, והמון המון שקעי USB C.
הסיפור על שורת המושבים שנעה על מסילה? זה כדי לאפשר לשחק עם נפח תא המטען. למרות שאני לא מבין למה שמישהו בעל שימושים סבירים יצטרך יותר נפח ממה שנמצא כאן. החלל שנפער עם פתיחת דלת תא המטען הוא עצום. פתאום מבינים כמה חכמה הבנייה שלו בתור "קובייה" עם ניצולת חלל פנים מעולה. את הרצפה אפשר לקבל בכמה תצורות. החל משטוחה לגמרי וכלה בשלל התקנים שיוצעו כאופציה. בהשקה היה גם BUZZ אחד עם סוג של הסבה לרכב טיולים, כאשר החלק העליון הופך למיטה זוגית ובמפלס התחתון יש מגירות נשלפות למטבח נייד.
זה לא נעשה בכוונת תחילה כמו האלמנטים העיצוביים, אבל עוד נקודת דמיון בין ה-T1 ל-ID BUZZ נמצאת מתחת לפני השטח. לשניהם יש אותו סידור הנעה - מנוע אחורי שמחובר לגלגלים האחוריים אלא שכאן זה לא בוקסר 4 צילינדרים 1.2 ליטרים מוזן מאיידים ועם 36 סוסים, אלא מנוע חשמלי בן 204 כ"ס ו-31.6 קג"מ שנמצא בין הגלגלים האחוריים. פלטפורמת ה-MEB שלו, אותה הוא חולק עם שלל משפחת ה-ID בפולקסווגן היא כדרכן של פלטפורמות חשמליות גמישה מאוד באופן שבו היא מאפשרת לסדר את הגלגלים ביחס למרכב. כאן הם נמצאים ממש בפינות של 471 הס"מ שלו ומותחים את בסיס הגלגלים על 299 ס"מ. ועדיין, שימוש בהנעה אחורית, בצמיגים צרים יותר מלפנים ובתי גלגלים גדולים אפשרו לפולקסווגן להעניק לו זווית צידוד יוצאת מן הכלל לגלגלים הקדמיים וכתוצאה מכך להשיג רדיוס סיבוב של 11 מטרים בלבד.
זה לא עובר במספרים כמו שזה עובר בשטח. יש שם כמה רגעים שהמוח מעכל שלמרות שאנחנו יושבים גבוה מאוד על הכביש והידיעה שמדובר בסופו של דבר בסוג של טרנספורטר - בפועל הוא זז ומתמרן כמו משפחתית קומפקטית מהשורה. בחיבור לתצפית הגבוהה על מה שקורה מתחתינו בכביש, שטח החלונות הגדול והישיבה קרוב מאוד לגלגלים הקדמיים יש כאן רכב שממש אין מה להסס להיכנס איתו גם למקומות צפופים.
204 כ"ס על משקל עצמי של 2,471 ק"ג הם לא מתכון לזינוקים מרהיבי סטופר, ל-ID BUZZ אין, לא אמור ולא מהותי שיהיו כאלו. כך ש-10.2 שניות ל-100 הן מספר שבהחלט חיים איתו בשלום, מה גם שלפחות במקום שבו זה משנה - ביציאה מהמקום ובמהירויות ביניים - תגובות המנוע מהירות ואספקת הכוח נעימה מאוד.
סוללות ה-77 קוט"ש שלו אמורות לפחות לפי צריכת החשמל הרשמית של היצרנית לשאת אותו למרחק של 423 ק"מ בין טעינות. תנאי הנהיגה בהשקה שהיו עירוניים ברובם לא אפשרו לעשות בו שימוש שאפילו קרוב לתת קריאת צריכת חשמל אמיתית. אבל ממה שכן אפשר לספר זה שלפחות כאן ובתנאים האלו הצריכה אותתה על סיכוי טוב להגיע ל-400 ק"מ.
בכל הקשור לנוחות, הבחירה להעמיד אותו על חישוקי 20 אינץ' בחתך 50 הייתה טעות. הם מצטלמים נהדר, זה בטוח אבל לנסיעה הם פשוט טעות. שיבושים קטנים כגדולים נכנסים לתא הנוסעים, ואלו מצטרפים לכיול מתלים קשיח לכתחילה שנועד לתמוך במשקל הרכב הלא נמוך. הוסיפו לכך צמיגי 235 מלפנים ו-265 מאחור וקיבלתם לפחות בהיבט הזה הומאז' אמיתי ל-T1 המקורי של שנות ה-50 - תא נוסעים רועש במהירות בין עירונית. את ה-BUZZ ניתן לקבל גם בחישוק ראוי למאכל אדם של 18 אינץ' גם בגרסת הנוסעים, זה הדבר הנכון יותר לעשות.
סיכום
הייתה לי ציפייה גדולה מאוד לנהוג ב-ID BUZZ, בכל זאת, לא כל יום יוצא להיות עדים להחלפת משמרות בתעשיית הרכב בהן מכונית אייקונית מפנה את מקומה למכונית אחרת. בדברי ימי הטרנספורטר הדבר הכי קרוב לזה היה המעבר מהנעה ומנוע אחורי לכאלו קדמיים ב-1990 וכעת השינוי כפול, גם החזרה לאחור וגם ההליכה קדימה.
הוא מדליק לגמרי במראה שלו, תא הנוסעים מעניין ומלא חיים, המרווח מצוין, השימושיות גבוהה מאוד, יש תנוחת נהיגה מעולה וכושר תמרון יוצא מן הכלל. אבל במבט שני ושלישי, אחרי שההתלהבות מ"היי, זה הטרנספורטר החשמלי!" יורדת. המציאות היא קצת פחות מתקתקה. יש בו כמה פערי ביצוע שלא רק שלא אמורים לפגוש במכונית מודרנית, אלא שממש לא מצופה לפגוש במכונית של פולקסווגן, זו היצרנית העממית שהגדירה אמת מידה מהי בכמעט כל קטגוריה שבה היא נמצאת. זו הפלסטיקה, הסיפור עם מערכת המיזוג, נוחות הנסיעה, בידוד הרעשים. אלו חלקי פאזל שמתחברים לתמונה שבה נראה שמישהו מיהר להוציא את המוצר הזה מהתנור לשוק לפני שסיימו ללטש את כל הפינות. זוכרים את המלכוד האחרון של הרטרו עליו דיברתי בתחילת הכתבה? אולי זה זה. האמונה בכוחו של האפקט הנוסטלגי והבאזז של ה-BUZZ כדי להעביר אותו את המשוכה הראשונה של החדירה לשוק.
הנתונים, כפי שהציגו לנו בפולקסווגן - די תומכים בתפיסה הזו. צבר ההזמנות הראשוני ל-ID BUZZ שמקיף "יותר מ-10,000 כלים" לדבריהם כבר מלא והם סגורים לייצור של שנה קדימה וזה לפני הכניסה לארצות הברית. המחיר הגבוה שלו - החל מ-65 אלף יורו בגרמניה לא ממש הרתיע אותם.
לישראל צפוי ה-ID BUZZ להגיע בעוד כשנה, אזור הרבעון האחרון של 2023, וככל שהצלחנו לברר זה יהיה כבר בסדרת היצור שתכלול כמה שינויים ושיפורים ביחס לזו שהוצגה לנו. מצד אחד הוא לא יהיה פה זול, אם להסתמך על המחיר בגרמניה ואם לא תהיינה הפתעות נוספות, הוא אמור להסתובב בגזרת 400 אלף השקלים. מצד שני יש סיכוי שהוא ימצא גם פה את אלו שישימו בצד את הכל ורק ירצו להיראות בו - זה גם קהל היעד שלו, אנשים שלא מחפשים את חווית הנהיגה בו אלא את חווית הנסיעה, אותם בוגרי חיפושית (המודרנית) או מיני שצריכים כבר לקחת את המשפחה ממקום למקום.
על הצד הטכני: פולקסווגן ID BUZZ
מנוע, הנעה: חשמלי, מנוע יחיד, אחורית
סוללה: 87.2 קוט"ש
הספק (כ"ס): 204
מומנט (קג"מ): 31.6
תיבת הילוכים: אוטומטית יחס יחיד
מידות:
אורך (ס"מ): 471
רוחב (ס"מ): 199
גובה (ס"מ): 190
בסיס גלגלים (ס"מ): 299
תא מטען (ליטרים): 1,212
ביצועים:
תאוצה 0-100: 10.2 שניות
מהירות מירבית: 145 קמ"A
טווח (מוצהר): 423 ק"מ
מתחרים:
אין
מחיר:
טרם נקבע
