הפקקים בבוקר? תוצאה של חמדנות, קוצר רואי וכשל תחבורתי

עד לפני מספר חודשים, לתושב ראש העין נדרשה יותר משעה להגיע לתל אביב. שעה לכסות מרחק של כ-30 ק"מ, על כביש בין עירוני רחב ידיים שלא אמורה לארוך יותר מ-25 דקות. שיא הקטסטרופה כמובן מתחוללת בשעות היציאה והחזרה מהעבודה, אז נוצר גודש תנועה כבד בתוך העיר ובדרכים המחברות אותה אל מרכז המטרופולין, שבאפקט דומינו מתגלגל השפיע בתורו על כלל הנוסעים בכביש 5. למעשה, המצב היה חמור כל כך עד שהוועדה לתכנון ולבנייה במחוז מרכז החליטה בספטמבר 2017 לעכב את המשך הבנייה בראש העין עד שיתמלאו 13 תנאים שהציבה להוצאת היתרי בנייה בעתיד. באוקטובר השנה, בעקבות לחץ תושבים ולאחר תקופה ארוכה של עבודות, נפתחו לתנועה הנתיבים החדשים על ציר 444. המשמעות: פחות פקקים ביציאה מראש העין בשעות הבוקר.

אולם בעוד לתושבי ראש העין ניתן מענה חלקי, תושבי הוד השרון למשל מתמודדים כיום עם פקקים בלתי נגמרים - העיר שהמאכלסת 57 אלף איש, מוקפת בכבישים בין־עירוניים, אבל בשל הזנחה תכנונית של עשרות שנים אין לה גישה ישירה אליהם ולתושב הוד השרון לוקח בין 45-30 דקות כדי להגיע לכביש 4, שנמצא מספר קילומטרים בודדים ממנו. מקום לאופטימיות אין, שכן יש לזכור שהעיר צפויה להכפיל את גודלה.

ואלו רק שתי דוגמאות שממחישות את המחיר שכולנו משלמים בגין הפער העצום שבין היקף הבינוי המואץ של שכונות בפאתי הערים, אלו של מגדלי המגורים עם הדירות רחבות הידיים שמניבות לעירייה הכנסות אדירות. הפער בין התיאבון שלהן להכנסות לבין תכנון לקוי והזנחה של התשתיות תחבורתיות. מי אשם במחדל וכיצד הוא נוצר?

פתרון אחד אפשר למצוא בדרום, שם התקבלו השבוע היתרי הבניה לפרויקט באר שבע טאצ' (אנחנו יודעים, שזה נשמע כמו השם של הטאבלט הראשון שמיוצר בבירת הנגב...) - הפרויקט הראשון בשכונת פארק הנחל. עם קבלתם אמורים היזמים למסור את הדירות הראשונות בפרויקט בעוד 24 חודשים. זו ההזדמנות לבקש ממתי סין-קרונה יועץ התנועה מחברת רעמ הנדסת כבישים ותנועה שתכננו , בין השאר, את השכונה ולהגיד מה הסיכוי שתושבי שכונות חדשות לא יסבלו מפקקים כמו אלה בדוגמאות לעיל.

בדיקה השלכתית תחבורתית - מה זה?

לדברי מתי סין-קרונה, בשלב הגשת התב"ע {תוכנית בניין עיר} לאישור רשויות התכנון, מוגש דו"ח בדיקת השלכה תחבורתית שתכליתו להעריך את היקף התשתית הדרושה עבור הפרוייקט. בבדיקה בוחנים את התשתית הנוכחית, מעמיסים עליה את התנועה שאמורה להיווצר בעתיד בשל הפרוייקט ובשל פרוייקטים אחרים בסביבה וגידול טבעי, ובוחנים אילו אלמנטים תחבורתיים יש לבצע - כגון מספר צמתים, כבישים, מחלפים, מערכת תחבורה ציבורית.לאחר מכן מייצרים תוכנית המאפשרת את ביצוע האלמנטים התחבורתיים הדרושים לתפקוד נאות של הפרוייקט וסביבתו.

בבואנו לבחון את הפרוייקט על כבישיו וצמתיו, אנו מנסים לחזות על פי שימושי הקרקע המתוכננים בסביבת הפרוייקט וגידול האוכלוסייה בשנת היעד (שנת היעד לתכנון הינו 20 שנה), את נפחי התנועה על פיהם נקבעת התוכנית. אם רואים שהמערכת המתוכננת אינה מאפשרת רמת שרות נאותה, אנו מציעים פתרונות כמו תוספת צמתים, תוספת נתיבים ואפשרות לביצוע מערכת תחבורה ציבורית נאותה יותר.

אם נערכות בדיקות כאלו, אז כיצד נוצרים הפקקים?

יש מגוון רחב של משתנים שמשפיעים על תפקוד מערכת תחבורתית. אפשר לחלק אותם לשניים. הראשון הוא המשתנים האנושיים שבאים לידי ביטוי בשעות נסיעה, צורת הנהיגה, סוג כלי הרכב שנבחר לבצע את הנסיעה ומספר המצטרפים לנסיעה זו.
הסוג השני הוא המשתנים המערכתיים הנוגעים לתוואי המערכת התחבורתית: מספר נתיבים, סוג כבישים, צמתים, מחלפים וכו'... וכן לאפשרויות הנסיעה שמספקת המערכת התחבורתית ובראשה מערכת התחבורה הציבורית.

האתגר הגדול של מתכנני התנועה הוא מציאת איזון בין המשתנים השונים, אולם כדי להגיע למערכת תחבורתית אופטימלית יש לשאוף לחפיפה בין ביצוע מערכות תחבורתיות דרושות אל מול בינוי מואץ.

אם כבר שכונה חדשה - עדיף שיהיו לה נתוני פתיחה טובים

סין-קרונה מסביר: "קחו לדוגמא את שכונת פארק נחל באר שבע. מה שמבדל את פארק הנחל מאזורים פקוקים אחרים הוא מיקומה הכמעט אופטימלי של השכונה במרחב התחבורתי העירוני והבין עירוני. השכונה יושבת בצמוד למחלף שרה ולכביש 40 ממזרח. כביש 25 (שדרות יגאל אלון) נמצא בדופן הדרומית. הכביש אמור להשתדרג לשלושה נתיבים לכיוון - זאת לאחר שנוכחנו בצורך הזה בבדיקת השלכות תחבורתיות שביצענו, ובנוסף מתוכננים 3 צמתים מלאים המחברים את השכונה לכביש".

כמו כן, השכונה נמצאת מרחק דקות נסיעה ספורות מתחנת רכבת מרכז, מדרום לשכונה נמצא מגה אזור תעשייה - עמק שרה שממנו יצא בעתיד חיבור דרומי לדרך מס' 30 (כביש הטבעת המתוכנן לבאר שבע), ומצפון יש לנו כמובן פארק נחל באר שבע.

לסיכום, עם ובלי קשר לתכנון הנכון והפיתוח של שכונות מאורגנות תחבורתית. כידוע, הפקקים עולים לנו ולמדינה ממון רב ובהתחשב במציאות שבה אנו חיים, במקביל לפיתוח התשתיות צריכה המדינה צריכה להשקיע בהסברה וחינוך, כך למשל העלאת מספר הנוסעים הממוצע בכלי רכב. ההערכות של מומחי תחבורה מדברות על כך שאם זה יעמוד על 1.4 (כיום הוא עומד על 1.1) תיפתר בעיית הפקקים כמעט לאלתר.