זינוק מבהיל באיחורים לעבודה מאז תחילת הפעלת נתיב פלוס

לפני 5 שנים - 26 נובמבר 2019, Walla!
זינוק מבהיל באיחורים לעבודה מאז תחילת הפעלת נתיב פלוס
השוואת תדירות האיחורים של עובדים חושפת עליה של 122 אחוזים באיחורים של מעל 15 דקות לעבודה. פתרונות יש, אבל עובדי ההיטק לא מוכנים לוותר על המכונית. מה הפתרונות של משרד התחבורה?

עמדתם הבוקר בפקק? סליחה, גם הבוקר עמדתם בפקק? גם הבוקר צפיתם בדקות המתחלפות בשעון, נוגסות בזמן העבודה הגם ככה רב ויקר שלכם? החדשות הטובות הן - אתם לא לבד, החדשות הרעות - זה לא הולך להשתנות בקרוב.

הפיכת נתיב הנסיעה השלישי בכביש החוף למכוניות בתפוסה של יותר מנוסע אחד הביאה לעליה בשיעור של 122% במספר העובדים שמגיעים באיחור של למעלה מרבע שעה למקום העבודה בגלל נתיב פלוס. כך עולה מסקר שערכה לאחרונה חברת "עוקץ מערכות", במסגרתו נבחנו נתוני הנוכחות של 531 עובדים שמתגוררים צפונית לנתניה אך עובדים בה או מדרומה לה. החברה בדקה עבורנו את שעות הכניסה לעבודה של אותם עובדים בתאריכים 22-24/10 וכן ב-27-28/10 והשוותה אותם לאלו שנרשמו בפרק זמן המקביל בשנה שעברה.

רווח למדינה במקום רווחת האזרח

על פי נתוני הסקר 55.4% מהעובדים החתימו את שעון הנוכחות באיחור של למעלה מ-15 דקות, בעוד שבשנה שעברה, שיעורם עמד על 25%. מנגד, נרשמה ירידה חדה בשיעור של 44% במספר העובדים שהגיעו בזמן, שעומד על 16.1% לעומת 28.6% בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה דרמטית נרשמה גם בהתייחס לעובדים שמגיעים באיחור קל של עד 5 דקות, ושיעורם על פי הסקר צנח מ 37.5% ל 22.4%. עוד עולה כי חלה ירידה בשיעור של 31% במספרם של העובדים שמגיעים לעבודה באיחור של עד 10 דקות, מרמה של 8.9% לרמה של 6.1%. אבל מסתבר שרק אתם מתעצבנים מזה, חיים מולכו, מנכ"ל עוקץ מערכות מסביר: "פתרון בעיית הפקקים והסדרה של תחבורה ציבורית יעילה בישראל אולי מדורג גבוה מבחינת סדר העדיפויות של המדינה, אבל תמיד נמצא ממש מתחת לצורך שלה לגבות מיסים. והרי פקקים מביאים להגדלת ההוצאות של האזרחים על דלק, האצת הבלאי וכו'. כל עוד המדינה תמשיך להגדיר "רווח" כסכום הכסף שנצבר בקופתה ולא במידת שביעות הרצון של האזרחים, המצב לא באמת ישתנה". במילים אחרות, רווחת האזרח נמצאת מתחת לרווח של המדינה, על ההפסדים הכספיים שיוצרת הפגיעה בפריון שעות העבודה, רק אתם והמעסיק שלכם תשלמו.

שינויים בהרגלי התנועה

קשה להתעלם מגל הביקורת הציבורית שגררה הפעלת "נתיב פלוס" בעיקר בקרב הנוסעים בכביש החוף.
"ומה עם אלו שגם צריכים להוריד ילדים בגנים ובית ספר בשעה מסוימת ואחר כך להגיע לעבודה? בתחבורה ציבורית זה לא כל כך יכול לעבוד - באירופה ממש לא חיים את סגנון החיים שלנו והתחבורה הציבורית אצלנו ממש לא דומה לאירופה" אומרת אחת הנהגות. מחאות פייסבוק עונתיות לא איחרו להגיע

חלק מאותה ביקורת, יש להודות, מוצדק. היעדר אלטרנטיבה בדמות תחבורה ציבורית אטרקטיבית, נוחה, זמינה ויעילה היא חלק ממנה. אבל היו גם תלונות נוספות ומוצדקות מאוד, כך למשל, העובדה שבתחילת ההפעלה שלהם הפרשת הנתיב הנוסף כללה גם את שעות השפל (המעטות) בכביש החוף. בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה כי פעילות הנתיב תהייה בין השעות 6:00 בבוקר ל-22:00 בלילה ולא לאורך כל שעות היממה. כמו גם סידורי התנועה בהשתלבות בכביש החוף ביציאות מנתניה שונו על מנת למנוע בלבול בהשתלבות בכביש החוף לכיוון דרום. לעומת זאת, האיסור על נסיעת כלים דו גלגליים בנתיבים אלו נותר בעינו. בניגוד לנעשה בנתיבי תחבורה ציבורית בערים והמלצה של מחקר שנערך בנושא.

ההייטק לא מאמין בטכנולוגיה

חלק מהטענות כלפי פקיקת הכבישים מדי בוקר מופנה אל מגזרי ההייטק, אלו שלצד הכנסות נאות מאוד למדינה והנעת הכלכלה שלה, מקבלים במקרים רבים מכונית כחלק מתנאי ההעסקה שלהם, וכאשר המכונית והוצאותיה משולמות על ידי החברה מחד, ומאידך מפריש העובד ממשכורות סכום נאה מאוד, האינטרס להשאיר את המכונית בחניה - קטן מאוד. מה שיעור ההיטקיסטים שעושים שימוש בנתיב פלוס? על מנת לברר את סוגיית נכונות העובדים להשתמש בנתיב ערך לאחרנה 'הייטקזון' - מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק בישראל סקר בקרב 462 עובדים ועובדות בענף, ממנו עולה כי 70.7% לא עושים שימוש בנתיב פלוס וככל הנראה אין בכוונתם לאמץ שיטה זו כהרגל קבוע. כשנשאלו מה הסיבה לכך, 10.5% השיבו כי הרכב משמש אותם לצורך עבודתם ו-27.9% בגלל התלות ואובדן הנוחות. עוד עולה מהסקר כי 28.6% סבורים כי היקף השימוש הנוכחי באפליקציות אינו מאפשר להם למצוא פתרון יעיל ומתמשך.

תוצאות הסקר מצביעות על בעיה יסודית יותר בתפיסת ההעסקה של רבים מעובדי ההייטק, חברות רבות עדיין לא מאפשרות לעובדים שלהן "להתחיל" את יום העבודה מהבית, ולצאת למשרד הפיזי בשעות מאוחרות יותר ובכך להקל על העומסים בכביש החוף או לחלופין לאפשר יום אחד של עבודה מהבית.

גם אם משאירים בצד את הפתרונות ה"מסורתיים" בדמות תחבורה ציבורית על יתרונותיה וחסרונותיה, אל הוואקום של פעילות תחבורה ציבורית יעילה נכנסו שתי אפליקציות ישראליות. הראשונה היא Moovit פלטפורמת המידע לשימוש בתחבורה ציבורית והשנייה אותה מכיר כל נהג בישראל WAZE. שתי האפליקציות החלו לאחרונה בשיתוף פעולה במסגרתו משתמשי Moovit המתכננים מסלול באפליקציה, יקבלו בנוסף להצעות של אמצעי תחבורה ציבורית גם אפשרות לבחור בנסיעה שיתופית של של WAZE CARPOOL. במידה ומסלולם חופף את זה של משתמשי אפליקציית הניווט, תחבר האפליקציה בין המשתמשים עם נקודת איסוף והורדה ועדכון על עלות הנסיעה.

הפתרונות הטכנולוגיים האלו, כמו גם השיפורים ההולכים ונכנסים למערך התחבורה הציבורית עצמה ולמעטפת שלה, עדיין רחוקים מלהביא פתרון או הקלה בטווח הקצר. אבל כולם חלק ממהלך חיוני, נדרש, הכרחי לשינוי דפוסי הנהיגה שלנו בכבישים. האם בשורה התחתונה המצוקה הזו תמצא ביטוי במקום היחיד שכואב למקבלי ההחלטות - בקלפי? קשה להאמין, זה לא קרה מול הסחטנות הכספית של האוצר כלפי ציבור הנהגים, זה לא ייקרה מול משרד התחבורה. עד אז? עד אז נמשיך לעמוד ולקטר.

מיזם נוסף, שממנו אתם אפילו יכולים להכניס כסף ולתרום להקלת עומסי התנועה הוא "דרך ערך" של משרד התחבורה ונתיבי איילון. בכלי הרכב של כ-100 אלף משתתפי הפיילוט יותקן רכיב שמנטר את הרגלי הנסיעה ובאמצעות הנתונים ממנו יוכלו נהגים שימנעו מנסיעה בשעות העומס, או ייקחו חלק בנסיעות שיתופיות, לקבל עד 2,000 שקלים בשנה כתמריץ להימנעות מהעמסה על הכבישים. את הרישום וניהול החשבון בפרויקט נבחרו להוביל מוטורולה, פוינטר וחברת "פנגו" שכבר מזמן לא עוסקת רק בתשלום עבור חניה. המכרז האחרון בו זכתה החברה ובו היא תשמש (יחד עם מוביט וביט) לתשלום בתחבורה ציבורית, ישמש גם הוא את משתתפי המיזם. גם חברות עסקיות יוכלו לקחת חלק במיזם ולעודד את העובדים שלהם לקחת חלק ב"דרך ערך" כאשר תמורת ההתשתתפות שלהם, יתוגמלו העובדים בהטבות כמו כרטיסים לסרטים, שוברים לארוחות במסעדות ועוד.

תגובת משרד התחבורה

תכנית "נתיב פלוס" נועדה לעודד את המעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית ושיתופית, להקל על עומסי התנועה במטרופולין תל אביב ולקצר את זמן הנסיעה. התכנית מיושמת בהדרגה במספר כבישים בינעירוניים ברחבי הארץ, תוך התאמה נקודתית לכל אזור.

בשלב הראשון, יושם נתיב פלוס בשלושה מקטעים: כביש החוף (כביש 2) צפון וכביש החוף דרום, מחדרה עד לכניסה לתל אביב, וכביש נתיבי איילון (כביש 20) צפון. עם תחילת הפרויקט, החל משרד התחבורה לנטר את התנועה מדי יום בשעות העומס, בכל המקטעים בהם הוסדר נתיב פלוס.

מהנתונים עולה כי "נתיב פלוס" חסך למי שבחר לנסוע בתחבורה הציבורית והשיתופית כ-20 דקות בממוצע בשעות השיא. כך למשל, הדרך מנתניה ועד מחלף גלילות בשעה 07:15 הבוקר (יום שלישי) ארכה 21 דקות בנתיב פלוס, לעומת 34 דקות בנתיבים הרגילים. זאת, לעומת כ-40 דקות בממוצע בקטע כביש זה, לפני יישום "נתיב פלוס".

משרד התחבורה תיגבר את התחבורה הציבורית בכביש החוף, והשבוע החל לפעול קו אוטובוס חדש (קו 704), המהווה חלופה ישירה ומהירה ממתחם הוילג' בחדרה להרצליה ולתל אביב. בסמוך למתחם זה, הוקצה חניון "חנה וסע" בן 1,000 מקומות חנייה. ביום ראשון הקרוב, יחל לפעול קו חדש נוסף (קו 635) בין בת חפר וכפר יונה להרצליה ולתל אביב.

משרד התחבורה העמיד לטובת הנוסעים, חניון חדש, מערבית לתחנת הרכבת בחדרה. חניון זה מגדיל את מספר מקומות החניה בסמוך לרכבת ל-1,125 מקומות. עד להשלמת גשר המחבר בין החניון לתחנת הרכבת, יופעל מערך היסעים (שאטלים) ללא תשלום, מהשעה 05:30 בבוקר ועד לשעה 00:30 אחר חצות, בתדירות של 10-15 דקות. חניון "חנה וסע" נוסף יפתח בנתניה בחודשיים הקרובים.

Support Ukraine