אלפי מכוניות חדשות מגיעות לישראל גם בתקופת המלחמה, וזה המרוויח הגדול

בחודש אוקטובר, בעיצומה של המלחמה, נמסרו בישראל קצת יותר מ־12 אלף כלי רכב חדשים מיבוא סדיר ועקיף, ירידה של כ־28% לעומת אוקטובר אשתקד. הפסימיסטים יגידו שמדובר בירידה דרמטית, שמשקפת את הקיפאון הכולל במשק ורומזת לבאות.

אבל האופטימיסטים, ונותרו עוד כמה מהם, סבורים שכ־12 אלף מסירות רכב בחודש של מלחמה מעידות על גרעין של ביקוש גנרי לרכב חדש, שצפוי לצמוח במהירות כשהמשק יחזור למסלולו. נציין שעל פי נתוני מס רכוש נפגעו עד כה במלחמה אלפי כלי רכב פרטיים, וגם התנודות המשמעותיות של האוכלוסייה מיישובי הספר לעבר ישובים עורפיים עתידה להאיץ את הביקוש לניידות אישית, כלומר רכב.

אבל עוד חזון למועד. בינתיים המלחמה ממשיכה לשנות את המוסכמות ואת חוקי משחק בענף הרכב הישראלי ובלוגיסטיקה שתומכת בו ולייצר "נזק היקפי" שהשפעתו עשויה להיות ארוכת טווח.

לחץ לוגיסטי באילת ודאגה בתעשיית הביטוח

נמלי ישראל הם השער הלוגיסטי של ענף הרכב הישראלי. בשנה ממוצעת עוברים דרכם כ־300 אלף כלי רכב, פלוס מינוס כאשר הפריקה והאכסון של כלי הרכב נחשבת לתחום פעילות יציב, רווחי ויוקרתי של הנמלים, שמגלגל על פי הערכות בין 250 ל־350 מיליון שקל בשנה.

גם חלוקת "עוגת הרכב" בין הנמלים הייתה עד היום די יציבה. נמל אילת נחשב ליעד העיקרי לפריקה ואכסון של כלי רכב, שמגיעים מהמזרח, בעיקר מיפן וקוריאה ובשנתיים האחרונות גם מסין. הובלת הרכב מאילת למרכז הארץ היא ממושכת ולא זולה אבל זו עלות שולית בהשוואה לאגרת המעבר של ספינות בתעלת סואץ.

נמל אשדוד פופולרי במיוחד לפריקת רכב בזכות הקרבה למתקני ההכנה למסירה של יבואני הרכב. על פי נתוני חברת נמלי אשדוד בשנה שעברה נפרקו בנמל כ־134 אלף כלי רכב חדשים, בדומה ל־2021.

גם נמל חיפה נכנס כיום בקצב מואץ לתחרות על פריקת כלי רכב, אם כי עד למלחמה הוא היה עדיין רחוק מאשדוד. בשבעת החודשים הראשונים של 2023 נפרקו בו כ־40 אלף כלי רכב, עליה של יותר מ־60%.

בתמונה נמצא נמל המפרץ החדש מנסה להשיג נתח מהעוגה היוקרתית והיתרון שלו הוא שטחי עתודה לא מנוצלים, שעליהם ניתן לאכסן למעלה מעשרת אלפים כלי רכב. בנמל גם קיימת אופציה לפריקת חלק מאוניות הרכב ברציף המכולות העיקרי שלו.

המלחמה שינתה משמעותית את המפה התחרותית בתחום פריקת הרכב ואכסונו והיא מאיצה כיום תהליכים שהחלו עוד לפניה. בתחילת אוקטובר נמצא הענף בעיצומה של תנופת הצטיידות חסרת תקדים ברכב חשמלי וברכבי פלאג־אין לקראת עליית המס בינואר. אלפי כלי רכב נוספים המשיכו וממשיכים להגיע גם בעיצומה של המלחמה ונתקלים במצב חריג של נמלים "סתומים" ומחסור בשטחי אכסון.

נמל אילת, למשל, התאפיין עוד לפני תחילת המלחמה בתפוסת יתר ובעיכובים בפריקת ספינות רכב, בין השאר בשל "הצונאמי" של יבוא כלי רכב מסין. על פי הערכות, בתחילת אוקטובר נמצאו בנמל ובשטחי הערובה שנלווים אליו מעל 42 אלף כלי רכב. אם לוקחים בחשבון שמתחילת המלחמה פחתה זמינות המוביליות לרכב בשל גיוס הנהגים, אפשר להניח שהתפוסה בנמל רק עלתה מאז.

אל הלחץ הלוגיסטי נוספו המתקפות האחרונות מכיוון תימן, שאמנם לא גרמו שום נזק אבל יצרו דאגה בתעשיית הביטוח הימי, שאחראית על קביעת "ביטוח סיכוני המלחמה" בנמלים שונים בעולם. אם פרמיית הביטוח לפריקה באילת תתייקר בכמה סדרי גודל, כפי שקרה באשדוד, המצב עשוי להשפיע על החלטות העגינה של ספינות הובלת הרכב.

עסקי פריקת הרכב בנמל אשדוד, שהיו לפני המלחמה בתנופה עקב הגעת קווי רכב חדשים מסין לאירופה, נפגעו משמעותית. הקרבה היחסית לעזה ונפילת טילים באזור הקפיצו פי 10 את "ביטוח המלחמה" והביאו להסטת ספינות, שהיו מיועדות לפרוק בו כלי רכב, לנמל חיפה. בהערת אגב נציין, שבחוזי ההובלה של חברות הספנות יש סעיף "כוח עליון", שמאפשר להן שלא לעגון ביעד מתוכנן על פי שיקולן, מבלי להתייעץ בלקוח. לא מעט ספינות רכב הוסטו בשל כך לנמל חיפה.

חיפה מתחזקת על חשבון אשדוד

כאמור, נמל חיפה מסתמן בינתיים כמרוויח הגדול מהמהומה הלוגיסטית בתחום הרכב. כיום מאוכסנים בו למעלה מ־20 אלף כלי רכב, כולל אלפי חשמליים מתוצרת סין, שנפרקו בשבועיים האחרונים בלבד. זאת לצד מאות משאיות ואוטובוסים מהמזרח. כלי הרכב הללו ממלאים כיום את הנמל ואת שטחי אכסון החדשים במזרח נמל הקישון. הקושי בהשגת מוביליות רכב למרכז הארץ מכביד מאד כרגע על שינוע כלי הרכב ואוניות הרכב ממשיכות להגיע.

עוד מרוויח בפוטנציה הוא נמל המפרץ החדש, שכאמור מנסה מזה זמן לנגוס מעוגת פריקת הרכב. המלחמה האיצה מאוד את התהליך ולראשונה אוכסנו בשטח הפיזי של הנמל כלי רכב, שנפרקו בנמל חיפה המתחרה אבל נתקלו בבעיה של מחסור בשטח אכסון.

לא מן הנמנע שההיתר התקדימי לאכסן כלי רכב בנמל המפרץ יאפשר לנמל הצעיר גם להיכנס לתחום הפריקה של ספינות ייעודיות להובלת רכב אחרי המלחמה.

כך או כך, הירידה בהיקף המסירות מגדילה עוד את הצפיפות בנמלים ולא ברור כמה עוד כלי רכב ימשיכו להגיע בשבועות הקרובים ויצטרפו לכ־80 אלף שכבר נמצאים שם.

בלי גב כלכלי: מכה ליבוא העקיף

לצד שינויים בתמונה הלוגיסטית, בענף מעריכים כיום כי ייתכנו שינויים גם במפת יבוא הרכב בעקבות המלחמה. נזכיר, שבשנתיים האחרונה נרשמה תאוצה משמעותית בהיקף היבוא העקיף של כלי רכב ולתחרות נוספו עשרות יבואנים מקבילים, שלא מוגבלים בכמות היבוא, לצד מאות יבואנים "זעירים", שרשאים לייבא עד 20 כלי רכב בשנה. המלחמה תפסה גם אותם בתנופת הצטיידות לא מבוטלת של כלי רכב חשמליים ופלאג־אין ועם מלאים של מאות ואולי אלפי כלי רכב בנמלים.

אלא שבניגוד ליבואנים הגדולים, שיש להם מספיק גב כלכלי וקווי אשראי כדי לשרוד חודש או חודשיים של שפל ארצי במכירות כמו גם ביטולי הזמנות סדרתיים, היחלשות דרמטית של השקל ו"ישיבה" על מלאי לא מכור בשווי עשרות ומאות מיליוני דולרים, עבור חלק מהיבואנים העקיפים זו מכה אנושה. לרובם גם אין תנאי תשלום נוחים מול הספקים והתחשבות כמו זו שמעניקים יצרני הרכב ליבואנים שקשורים איתם חוזית.

לפיכך לא מן הנמנע שנראה גל של חדלות פירעון בענף היבוא המקביל, לצד מלאים שימשיכו להיות "תקועים" במכס.