האיש הכי חשוב בקו האדום של הרכבת עוזב, אבל בטוח: "יכול לפעול עוד השנה"

מאות אנשים הגיעו באוגוסט 2015 לצפות בפיצוץ גשר מעריב שסימן את תחילת העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה - הראשונה בגוש דן. באותו מעמד הובטח כי הקו יתחיל לפעול באוקטובר 2021. בין האנשים שנכחו באותו מעמד היה גם קרן זוהר, המשנה למנכ"ל החברה הממשלתית נת"ע והאחראי מטעמה על הפרויקט.

לכן, לא מעט גבות הורמו כשזוהר הודיע על עזיבה - שמונה חודשים בלבד לפני המועד המובטח (והדחוי) לפתיחת הקו בנובמבר הקרוב, ועל רקע העובדה שלא נותרו אנשים רבים בענף התשתיות שמסכימים שהחברה תצליח לעמוד ביעדה.

זוהר (45), מהנדס אזרחי בוגר הטכניון, עסק ב-20 השנים האחרונות בעיקר בניהול פרויקטים של כבישים. בשנת 2015 הוא הצטרף להנהלת החברה שעמדה רגע לפני תחילת ביצוע העבודות של הרכבת הקלה. לדבריו, "לא מדובר במעבר כל כך חד ובמיוחד בהתחלה, כי מפנים תשתיות, מבצעים הסדרי תנועה, בונים את השלד של הקו - זה כמעט אותו דבר".

למה עזבת רגע לפני שהקו מתחיל לפעול?
"הגעתי למיצוי. סיימנו 99% מביצוע כל התחנות התת-קרקעיות והקו, ויש פינישים שהם בשוליים יחסית לתקציב שהגיע כמעט ל-19 מיליארד שקל. אין טעם שאשאר סתם להיות משנה למנכ"ל כשהפרויקט מגיע לסיומו".

יש שיגידו שזה צעד אצילי, ויש שיגידו שאתה בורח מספינה ששוב לא תעגון בזמן.
"אני לא בורח. אין שום סיבה שהקו האדום לא יפתח בזמן בסוף השנה. יש מלא סיבות קטנות ומלחמות כל יום מול כל העולם, אבל בלוח הזמנים הקיים ובהינתן האנשים המצוינים פה - אין שום סיבה שהקו בעוד שמונה חודשים לא יפתח מסחרית. אני בתור אזרח אבוא לראות את הפלא הזה".

לא מצופה ממך להשאר עד אז מבחינת האחריות כדמות הבכירה שמובילה את הפרויקט?
"ייתכן שיש כאלה שרואים את זה ככה. אני בנת"ע 7 וחצי שנים, זה כמו 14 שנה בחברה אחרת. עברנו פה הכל, עשינו פה הכל, אני מיציתי כמעט כל מה שאפשר היה לעשות. מה שנשאר הוא נושא הבדיקות, שגם התחיל יחסית טוב ויודעים לעשות זאת גם בלעדיי".

משרד התחבורה? "צריך לסייע בפתיחת חסמים"
בשונה ממה שמתאר זוהר, חברת הבקרה שמונתה לפקח על העבודות הזהירה מקצב איטי מדי של בדיקות וטענה כי בקצב הבדיקות הנוכחי גם עוד 400 חודשים הקו לא יהיה מוכן להפעלה.

למה זה עובד כל כך לאט?
"הם לקחו קצב ליניארי של בדיקות, אבל העלייה בקצב הבדיקות היא אקספוננציאלית. נעבוד שלוש משמרות ביום כדי להדביק את הפער שקיים ביחס למה שתכננו לפני חצי שנה-שנה, ונדביק אותו בחודשים הקרובים".

איזה עוד חסמים יש כרגע בדרך לפתיחת הקו?
"אנחנו נמצאים לפני תקופה של חצי שנה מאוד אינטנסיבית של בדיקות, והרצה של 36 רכבות, ובמקביל לקבל אישורים מגורמים שונים: פיקוד העורף, כיבוי אש, ורשויות - שם יתכן שנתקל בבעיות שכן הן אלו שמנפיקות רשיונות לתחנות ולנכסים אחרים בקו. יש רשויות שיש לנו עליות ומורדות מולם, כמו בני ברק, רמת גן ולפעמים גם בת ים. אני מקווה שכל ראשי הערים ישתפו פעולה מתוך הבנת המשמעות האדירה של הפעלת הקו, אבל אם לא אז נצטרך את העזרה של משרד התחבורה מולם".

המשרד גיבה אתכם בהתמודדות מול הרשויות?
"מדובר במשרד טוב עם אנשים טובים, אבל הוא משרד דל באנשים ובאמצעים. התפקיד של המשרד הוא לא רק לבקר את החברות תחתיו, אלא גם לעזור בחסמים וקשה מאוד לאדם אחד שאמון על נת"ע לעזור למגה פרויקטים כאלה. אדם אחד שאמון על 50 מיליארד שקל של קו אדום, ירוק, סגול ועוד מטרו לא מסוגל להתמודד לבד".

וגיבוי פוליטי מול הרשויות המקומיות ישנו?
"כן. אבל לא תמיד זה מצליח, כי רשויות סוברניות להחליט מה שהן רוצות".

במשרד יש ניסיון וידע נדרש כדי לתמוך בחברת תשתית כמו נת"ע בפרויקט כזה?
לאחר שתיקה ארוכה זוהר עונה: "יש את הרצון. יש יכולת מבחינת הפוזיציה שלהם. אני לא חושב שכל אחד שם צריך להיות מקצועי בהנדסה אזרחית. הם רגולטור שנמצא מעל, בגובה ארבע מאות אלף רגל".

ולא חסר אף פעם מישהו שיכניס ידיים לבוץ ולא רק ירחף מלמעלה?
"כן, זה חסר. הקו הזה עלה כמעט 19 מיליארד שקל, זה כמו עשרות פרויקטים בנתיבי ישראל או בנתיבי איילון. הצוות שאמור לתמוך בטיפול הזה דל".

מאחרים כרוניים: "אי אפשר לאמוד יעד"
חברת הבקרה מזהירה מדחיות מתאריך היעד המעודכן להפעלת הקו בנובמבר. אם זה יקרה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהפרויקט נדחה. בשנת 2019 התרחשה טלטלה בחברה לאחר שרם בלניקוב, יו"ר החברה אז ומנכ"ל משרד האוצר היום דרש סמכויות נוספות לניהול הפרויקט והמנכ"ל יהודה בר-און התפטר ואחריו חמישה סמנכ"לים. לאחר מינוי ההנהלה החדשה היא ביקשה לדחות את מועד הפתיחה של הפרויקט ב-13 חודשים.

היית חבר גם בהנהלה הקודמת והתחייבתם אז על תאריך אחר. אם הטענה היא שהמערכות הן אלה שלא מוכנות, אז מה קרה בתחנות? הרי גם חלק מהן לא מוכנות למרות שאמורות היו להפתח כבר בסוף השנה שעברה.
"לא מדובר בהנדסה אזרחית אלא בגמרים של התחנות התת-קרקעיות. אין סיבה עיקרית לעיכוב וזה ערב רב של דברים - זו פעם ראשונה שעושים פרויקט כזה בארץ, ולדעתי זה אחד הפרויקטים הגדולים בעשור האחרון בעולם כשחציו על הקרקע וחציו מתחת לקרקע. אז לבקש ממישהו ב-2014 להגיד מתי מגה פרויקט כזה הולך להסתיים זה לא משהו סביר ואין אף אחד שיודע לדייק על החודש, כשבשנתיים האחרונות הקורונה הכתה חזק. אם חסרה פלטה לחיפוי בתחנה, זה בגלל שבעקבות הקורונה משלוחים נתקעים. יש אנשים שהגיעו לפה, פתחו את מפת תאום התשתיות ועזבו את הפרויקט. היום נסעתי בקרון והראיתי לאנשים שהיו איתי איך בכל מטר הייתה מלחמה".

הסיפור המיתולוגי הוא על שעון שמתקתק אחורה במשרדי נת"ע לאוקטובר 2021, כבר לא ראיתי כאן שעון. זו הייתה טעות להציב אותו?
"ממש לא. היה שעון שהורידו אותו כי המועד נדחה, אבל זו החלטה אמיצה מאוד שנלקחה על ידי המנכ"ל הקודם יהודה בר-און לתת תאריך יעד שעליו כולם מתאבדים וזה מה שעשו פה כולם. אבל אם שנה לפני זה אתה רואה שזה לא מתאפשר פיזית לא תשאיר את זה ככה. גם עכשיו בקווים הירוק (2027) והסגול (2026) היה נכון לקבוע יעד. על היעד הזה כולם מתכווננים, וזה נכון ניהולית אחרת זה מתבדר".

הטלטלות שהחברה עברה, שכללו חילופי בכירים, לא השפיעו על התנהלות ועיכובים?
"לא, כי העבודות כבר בחוץ. יש חוזים, מכרזים. וגם אם בא קבלן ודורש פיצוי, אז מנהלים מו"מ מולו עם סמנכ"ל אחד פחות".

חמישה סמנכ"לים.
"עדיין יש פה מספיק ועובדה שהמשכנו. חיים (גליק, מנכ"ל נת"ע - א"ז) נכנס במהירות הברק לכל הפרטים בפרויקט. ניהלנו משאים ומתנים וזה לא מעכב הפרויקט. בתוך החברה בהתנהלות פנימה זה מזיז, אבל מול הקבלן עצמו לא".

המסקנה: "לא למהר לתת לחברות זרות להיכנס"
הקשיים שאיתם מתמודדים בנת"ע הם לא רק סביב הקו האדום. במשרדי הממשלה הזהירו את החברה מעיכובים רבים גם ביתר הקווים שהיא מנהלת - הירוק והסגול. "יש לנו עוד זמן לתקן בשנה שניתנה לזכיין ביצוע השלב השני בפרויקט לסגירה פיננסית ונוכל בינתיים לצמצם עיכובים", אומר זוהר. לדבריו, "אבל להגיד לך שזה היעד שיפתח הפרויקט? יהיה קשה לומר. אף איש מקצוע לא יכול לעמוד ולהגיד בחודש ובשנה כזאת וכזאת הפרויקט יפתח, כי כל החסמים לרבות התכנון המפורט של הפרויקט - עוד לפנינו".

אם כך, זה ריאלי שהמטרו יסע כבר בשנת 2030־2032?
"יהיה מאוד מאוד קשה לעמוד ביעד הזה. אחד הדברים שעושים עכשיו זה לקדם את חוק המטרו וזה מאוד חשוב, כי נתקלנו בקשיים מול רשויות, תאגידים וחברות תשתית וככל שהחוק יעבור זה יקל מאוד על ההתנהלות במטרו. וצריך לחשוב בגדול ולשלם כמו שצריך כדי לקבל תוצר בזמן ואיכותי".

מהניסיון בקו האדום, מה הלקחים שצריך להפיק לקראת היציאה לפרויקט המטרו?
"לתת לישראלים להוביל, ואם חסר להם כוח אדם מקצועי שיקנו אותו מחו"ל אבל לא לתת לחברות הזרות להשתלט על המכרזים. כי ישראלים לא פחות טובים מהזרים, ולא ראיתי שום יתרון של החברות האלה למרות שציפיתי מהן לגדולות ולנצורות ובסוף נשענתי על העזרה של הישראלים. החברות הזרות שמציגות ניסיון רב שנים בסוף מביאות לכאן שכירי חרב והעבודה שלהם לא יותר טובה".

ביחס למכרזים שמתעדפים מחיר שלחברות זרות קל יותר להתחרות בהם אומר זוהר: "צריך לעצור את ההעדפה הזו דרך הרגולטור. הישראלים נמצאים כאן, והדרך שלך לשלוט הרבה יותר קלה ונכונה".

לקח נוסף לדבריו של זוהר קשור ביצירת המכרזים "צריך לדעת איך לארגן את הבונוסים ואת הקנסות לפי אבני דרך מסודרים. יש מתח בין כמה אתה רוצה לתכנן מפורט ושהכל יהיה סגור, לבין עד כמה אתה רוצה להשית על הקבלן את האחריות על התכנון והביצוע. זה לא נכון ניהולית לעבוד באופן כל כך צמוד, צריך להעביר לקבלנים שיבצעו את התכנון והבנייה (DB), כל אלו יוכלו לחסוך למדינה זמן וכסף".

גם אם הקו יושק בנובמבר, הרכבת לא תגיע בזמן
הקו האדום של הרכבת הקלה, הראשון שאמור להיחנך, יעשה את הדרך בין בת ים לפתח תקווה. נסיעה מקצה לקצה תימשך, לדברי זוהר, שעה ושלוש דקות, "אבל יתכן גם לשעה ורבע". למרות הבטחות להגעת רכבת בכל שלוש וחצי דקות, התדירות בעת הפעלת הקו תהיה שונה, "והעניין ייסגר בחצי השנה הקרובה מול משרד התחבורה. בירושלים לקח כמה שנים עד שהגיעו לזמנים לפי הסימולציות".

הקו יפתח באופן מלא עם כל התחנות?
"הציפייה שלנו שכן. התחנה שבפיגור יחסית היא קרליבך, שאמורה להגיע למוכנות מלאה ביוני ועד הפתיחה להשלים כל מה שנדרש ולפתוח עם כל הקו".

אז הפער שיהיה הוא בתפעול הרכבות?
"יהיה פער בזמן הסבב עד שנצליח להתכנס לרכבת שנוסעת שעה ושלוש דקות. מדובר ב-50 צמתים עם העדפה של 70% ברמזורים - כך שאם מישהו יחצה עם קורקינט את המסילה, הרכבת תאט וגם הציבור יצטרך להתרגל. לאט לאט יגיעו לאיזון הזה".

עדיין לא הוחלט אם תהיה בתחילה הפעלה חינמית כמו בירושלים, "ולא תמיד טוב להרגיל את הציבור לנסיעות חינם ואז להוריד את ההטבה". הנסיעות ישפיעו גם על נהגי הרכב הפרטי: "הרמזורים כולם מתוכננים להעדפה לרכבת. אם תהיה פגיעה חריגה ומשמעותית ברכב הפרטי אז נוכל לאזן, אבל הסיפור פה בסוף הוא לתת העדפה לשני קרונות שמכילים 400 איש שיהיו קודמים לרכב שתופס 10 מטר בכביש ויש בו אדם אחד. אז מקסימום הרכב הפרטי יפגע".

זוהר הופתע משאלה על פתרונות לאופניים. לדבריו, במשרד התחבורה דנים כעת באפשרות לעלות עם אופניים מתקפלים לרכבת הקלה. אבל לא יהיו חניונים מאובטחים לאופניים או מקומות קשירה. "זה לא בתחומנו, ומשרד התחבורה יצטרך לבחון זאת".

קרן זוהר
אישי: בן 45, נשוי + 3, מתגורר בהוד השרון, מהנדס אזרחי בוגר הטכניון

מקצועי: המשנה למנכ"ל נת"ע והאחראי על הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. לקח חלק בפרוייקטים לסלילת כבישים 431 ,22 ,531. עובד בנת"ע מאז פברואר 2015

עוד משהו: הבכיר הוותיק ביותר בחברה, עוזב שמונה חודשים לפני פתיחת הקו שעליו הוא אחראי