נת"ע מודה שהקווים הירוק והסגול יידחו בשנה, אך בממשלה צופים עיכובים נוספים

במשרדי הממשלה מבינים כי בעת הזו דרוש נס כדי שהקו האדום של הרכבת הקלה יחל לפעול במועד המתוכנן, 30 בנובמבר, ובאופן תדיר. ההערכה היא כי בנת"ע, שהתחייבו על התאריך, ינסו להפיק נסיעות ראווה במועד אך ההפעלה המלאה, שכוללת עצירה בכל התחנות, תידחה. אדרבא, גם כשייפתח הקו - הוא צפוי להתנהל בתדירות נמוכה.

גורם מרכזי לאי הפעלת הקו באופן מלא במועד המתוכנן אלו הבעיות במערכות של הרכבת, שעליהן נחשף בגלובס. נת"ע תלתה את כל יהבה בהפעלת הקו במועדו, אף שחברות הבקרה ומשרדי הממשלה התריעו על עיכובים. מנגד, נת"ע לא דחפה מספיק את הקווים הירוק והסגול, והמטרו, שאליהם הממשלה הייתה מעדיפה שתופנה תשומת הלב.

בינתיים, תאריך פתיחת הקו האדום לא זז ומידע מדויק יינתן לציבור, כנראה, ימים ספורים לפני 30 בנובמבר. בנת"ע ובממשלה סבורים כי בדרך זו, הלחץ להתקדמות הפרויקט יגרום לקבלנים לעשות הכל כדי לעמוד בזמנים. עם זאת, הלחץ גם מהווה הזדמנות לקבלנים לדחוק את החברה לפינה, עם דרישות כספיות.

הקו האדום אמור היה להיפתח באוקטובר 2021, אך נדחה לנובמבר השנה. הוא כולל 24 ק"מ בין בת ים, תל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. בד בבד, מבוצעות עבודות על השלב הראשון בקו הירוק, באורך 39 ק"מ מראשון לציון דרך חולון לתל אביב, ומשם בשתי זרועות לצפון העיר ולהרצליה. מתוך התוואי, 4.5 ק"מ יהיו תת־קרקעיים מהר ציון בדרום ת"א ועד לאבן גבירול־שדרות נורדאו בצפונה. העיכובים בקו זה ניכרים במנהור ככלל, ובאבן גבירול בפרט.

העיכוב במכרז הקו הירוק "קנה" זמן

הביצוע בקו זה כולל שני שלבים. במסגרת השלב הראשון, המכונה "אינפרא 1", הקבלנים מכינים את תשתית אזור המנהור, שכוללת את קופסאות התחנה החיצוניות ואת הפעלת מכונת ה־TBM, שחופרת ומדפנת בבטון את המנהרה לאורך התוואי ובין הקופסאות המוכנות. במסגרת השלב השני, המכונה "אינפרא 2", קבלן אחר מכין את התחנות, המסילות, החשמל, התקשורת וכלל המערכות הדרושות.

פתיחת מעטפות המכרז לביצוע השלב השני בקו הירוק, שנערכה עם מכרז השלב השני בקו הסגול, התעכבה במשך שנה בשל סירוב שרת התחבורה הקודמת מירי רגב לפנות מבנים בכפר שלם שנמצאים על התוואי. העיכוב "קנה" לנת"ע זמן משום שבמסגרת החוזה עם הקבלן, החברה מחויבת למסור מקטעים בתאריכים מסוימים. אך, אם לא תספיק - תחויב בפיצוי.

מסגרת חוזית דומה קיימת מול הקבלן בשלב הראשון שבו, כאמור, יש עיכובים. אולם, בנת"ע מסרבים לפרט מה היקף הקנסות שניתנו. כך, למשל, לאחר עבודה שנמשכה שנתיים בתחנות רבין, ארלוזורוב וקפלן על הקירות החיצוניים - הם היו אמורים להיות מוכנים בסוף השנה שעברה. אלא שרק אז החלו העבודות בכיכר רבין. וזאת, כאשר על כל יום איחור חל פיצוי של הקבלן לנת"ע בסך 30 אלף שקל. מעבר לסירוב נת"ע לחשוף את היקף הפיצויים והקנסות, היא הדגישה שלא כל איחור כזה היה באשמת הקבלן. לפי החברה, מכונת TBM אחת תחל לחפור מכיוון דרום בסוף השנה, אבל החפירה המשמעותית יותר היא מכיוון צפון ואת מועד הפעלתה - נת"ע מסרבת לחשוף.

המנכ"ל אמון על הקו האדום, המשנים על היתר

במסגרת המבנה הארגוני של נת"ע, למנכ"ל חיים גליק יש משנים שאחראים על כל קו, בעוד המנכ"ל מרוכז בקו האדום - לאחר שהמשנה האחראי התפטר לפני כחצי שנה. אמנם, לצד החברה פועלים משרדי הממשלה וחברת בקרה שבודקים אותה - אבל יתכן כי המבנה הארגוני לא מותיר די מקום לבקרה בתוך החברה.

כעת, גורמים שמעורים בפרטי הפרויקט צופים עיכוב שבין שנה לשנתיים ללוחות הזמנים העדכניים. מנגד, בנת"ע ממשיכים לטעון שיעבירו בזמן את הפרויקט לקבלן השלב השני. לא מעט גבות בענף התשתיות ובממשלה הורמו למשמע טענה זו, שכן לדבריהם היא לא מתכתבת עם קצב העבודות בפועל.

בכל אופן, מועד הפתיחה הרשמי זז, וספק אם נת"ע תעמוד בו. נת"ע חתמה בחודש מאי על הסכמים עם קבלניות השלב השני בקווים הירוק והסגול. באותה עת, חברת אלקטרה שתבצע את השלב השני בקו הירוק דיווחה לבורסה כי מועד המסירה יהיה יולי 2028. עם זאת, בנת"ע המשיכו לטעון שמועד הפתיחה נותר 2027. כעת, בנת"ע התיישרו עם המועד החדש.

כל מועדי ההפעלה הם דחויים במילא

כל המועדים הם דחויים גם כך. בדוח של חברת הבקרה Egis, שנחשף לאחר עתירת עמותת "הצלחה", נכתב במרץ 2020 כי "הלו"ז המעודכן והדחייה שנת"ע מבקשת בקו הירוק, שהינו פרויקט בעל חשיבות לאומית, מבוססת בעיקרה על משך ביצוע המנהור כאשר בשאר המקטעים קיימים באפרים נאותים. ולכן, חברת הבקרה תומכת בגישת נת"ע כי הפעלה מלאה של כל הקו אינה תוכל להתבצע לפני 2027". וכך - הוזז הפרויקט ממועדו הקודם. חברת הבקרה תמכה אז בהפעלה חלקית כבר בשנת 2025 - בין ראשון לציון וחולון ועד לדרום תל אביב - בפעימה ראשונה, ובפעימה שנייה להפעיל את הקו כולו. עם הדחייה הנוספת במנהור, במשרדי הממשלה יצטרכו לשקול חלופה זו ברצינות.

העיכובים במנהור בולטים לעין, אך גם בקו הסגול, שכולו עילי, לא עומדים בזמנים. הוא הוזז בשנה מהתאריך האחרון והותאם לסיכומים מול הזכיין, כשחברת שפיר דיווחה לבורסה כי הפרויקט יימסר באוגוסט 2027 (ולא בשנת 2026 כפי שטענה נת"ע בתחילה). בשבוע שעבר נדון במשרד התחבורה סירובה של עיריית תל אביב לסגור לתנועה את רחוב אלנבי, שבו אמור לעבור הקו הסגול. לנת"ע נוח להיאחז בסירוב זה, ואילו העירייה רואה שרשרת עיכובים - ולא רוצה לשאת אותם על גבה. בינתיים, בחלק מהמקטעים נת"ע מקדימה את לוחות הזמנים ובאחרים מאחרת באופן משמעותי. אלנבי הוא אחד מהם.

האם לתוכנית המטרו צפויה גורל דומה?

ואכן, לא רק קשב ניהולי שמופנה לפרויקט אחד גרם לעיכובים באלו האחרים. חלקם עיכובים אובייקטיבים שנובעים מהיעדר פעילות המדינה למתן עדיפות לנת"ע לקדם פרויקטים לאומיים מסוג זה, על חשבון חסמים אחרים. מטיוטת חוק ההסדרים האחרון הוסר חוק שמאפשר לממשלה לקבוע מיזמי תשתית לאומיים שיקבלו עדיפות. גם חוק המטרו הנחוץ טרם עבר במלואו. שאלה נוספת שעולה היא האם נת"ע מסוגלת, נוסף על אתגריה הרבים, להתמודד גם עם פרויקט המטרו שהיקפו התקציבי עומד על פי שלושה מהפרויקטים שמנהלת החברה כיום.

תגובת נת"ע: "נת"ע מקדמת את רשת הרכבות הקלות בגוש דן על פני עשרות קילומטרים, בהם הקווים הירוק והסגול לקראת מסירתם לזכיינים לעבודות אינפרא 2. העברת הקווים תתבצע בזמן, עפ"י תוכניות העבודה וההסכם עם הזכיינים. בתוך כך, ומטבע הדברים, עבודות תשתית בתוואי אורבני צפוף ועמוס, דורשות תיאום מול עשרות חברות תשתית כמו חשמל ניקוז ביוב תש"ן ורשויות מקומיות רבות, דבר הגורם מדי פעם לפיגור ועיכוב בעבודות, אך כאמור, נכון להיום, העברת הקווים תתבצע עפ"י לוחות הזמנים".