"אין הזדמנות שנייה לרושם ראשון", גורסת האמרה הידועה ובמקרה שבו מדובר לא רק בדגם חדש אלא בחברה חדשה לגמרי ממדינה שלא ממש ידועה בהיסטוריית תעשיית הרכב המפוארת שלה - העסק הזה נהייה קשוח ומשמעותי בהרבה.
ורושם ראשוני טוב הוא ממש לא היה המקרה של וינפאסט VF8, הדגם הראשון של וינפאסט שהושק בארה"ב לאחרונה וסיים בימים אלו את סבב המבחנים הראשונים שלו בעיתונות הרכב האמריקנית. והוא מעניין מאוד מכיוון שאנחנו עתידים לראות את היצרנית הזו נכנסת גם לשוק המקומי תחת יבואנית הרכב BE-V שבראשה עומדים ברק כהן וניב אורון (לשעבר מנהלי מותגי ב.מ.וו ואודי בהתאמה). פריסבי, יבואנית רנו, אינפיניטי, ניסאן, דאצ'יה, EVEASY מחזיקה 50% מהיבואנית החדשה.
הדגם שבו נהגו הוא ה-VF8 קרוסאובר חשמלי בינוני, מקביל לקיה EV6, טסלה מודל Y, פולקסווגן ID5 ומוסטאנג מאך E. יש לו הנעה כפולה של שני מנועים חשמליים בהספק שנע בין 348 ל-402 כ"ס בהתאם לגרסה, תאוצה של 5.5 או 6.5 שניות בהתאם לגרסה וטווח מוצהר צנוע של כ-310 ק"מ לגרסת ה"סיטי" הבסיסית ועד 471 ק"מ לגרסאות הבכירות.
אלו נתונים לא מבריקים בהתחשב בכך שהרכב מצויד בסוללת 82 קוט"ש, אם כי בוינפאסט כבר מדברים על דגמים משופרים מבחינת הסוללה וניהול האנרגיה. הדגם הזה, לצד ה-VF9 הגדול יותר, חשמלי גם כן ובעל 7 מושבים צפויים להגיע לישראל.
המחירים בארה"ב שעומדים על בין 49 ל-56 אלף דולר, מקבילים למחירי טסלה מודל Y, אם כי מסלול השימוש הראשי בו דוגלת היצרנית היא חכירה של הרכב בתשלום חודשי של בין 400 ל-500 דולר בחודש. לוינפאסט ציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק האסיאתיים ובכוונת היצרנית להעמיד את המכוניות למבחן היורואנקאפ לקראת תחילת השיווק באירופה.
כאמור, הבוחנים האמריקנים לא חסכו ביקורת מהרכב, ולמרות שהיו שציינו את איכות הייצור, הצבע, עיצוב הפנים, המרווח והביצועים כטובים, בכל הקשור למערכות המולטימדיה, רמת ההרכבה, נוחות הנסיעה והתנהגות הכביש הם היו לא פחות מאשר מזועזעים. הנה כמה מהדברים שנכתבו עליו:
באתר Road and Track כינו את ה-VF8 כ"לא גמור ומביך" לא פחות. "כל הדופן הפנימית התעוותה כאשר משכתי את הידית. הפאנלים לא אחידים במרווחים, האייקונים במסך המרכזי מפוקסלים ומגיבים בחוסר אחידות".
ב-MotorTrend דיווחו על מצלמת 360 שאיכות התמונה שלה "ברזולוציה של מצלמת אבטחה משנות ה-90 עם השהייה של משחקי אונליין מאותה תקופה". עוד ציינו בוחני האתר שהפלסטיקה היא זו שג'נרל מוטורס השתמשה בה לפני 15 שנה - למי שלא מצוי בנבכי התעשייה נזכיר - זה היה רגע לפני שהיצרנית הזו התרסקה על הפרצוף במשבר של 2008. כולם ציינו את כיול המתלים כמרושל וגורם למכונית לספוג את השיבושים הקטנים אבל להתנודד באופן מוגזם בשאר הזמן.
ב-InsideEV's שמתמקד בסיקור תחום הרכב החשמלי העניקו לו את הכותרת "Yikes" (איכס, בתרגום חופשי סיכמו אותו כך בין השאר: "וינפאסט אומרת שהוא יכול להתעדכן דרך האוויר, אבל גם אם החברה תתקן את כל התקלות בתוכנה של ה-SUV הזה, זה לא יתקן את הבעיות הגדולות. אין לו שום נקודת מכירה ייחודית לו, שום סיבה להמר בלקנות מותג חדש, גם לא האחריות ל-10 שנים או 125 אלף מייל (כ-200 אלף ק"מ), שירות טכנאים זמין 24/7 לא יכולים להמתיק את הגלולה הזו".
יחד עם זאת, צריך לזכור, חברות מסוגה של וינפאסט לא פועלות באופן בו התעשייה המסורתית עובדת, מבחינתה שחרור מוקדם של רכב ושיפור תוך כדי תנועה הוא לא מילה גסה. למי שמכיר את ההיסטוריה של טסלה, הדבר לא נשמע מוזר לגמרי בהתחשב בכך שהמכוניות הראשונות שנפלטו מקו הייצור שלה בימי המודל S הראשונים נדרשו לעבודות פחחות כבר בקצה פס הייצור. כך שייתכן מאוד שהמכוניות שתגענה אלינו יהיו כבר ברמת ייצור, גימור וכיול שונים לגמרי. אבל כדי לדעת את זה נצטרך להמתין.
כמה להמתין? לוואלה!רכב נודע כי מבחינת BE-V היבואנית ההכנות לקליטת המכוניות הראשונות נמצאות כבר בישורת האחרונה שלהן וכי השקת המותג עשויה להתרחש עוד לקראת סוף חודש יוני, או לכל המאוחר ברבעון האחרון של השנה.
עוד לא ברור אם הקטילות בתקשורת האמריקאית ישפיעו על המיזוג המתוכנן של וינפאסט עם ספאק אמריקאי, שאמור להוביל אותה להתחיל להיסחר בנאסד"ק בסוף השנה לפי שווי של 23 מליארד דולר. וינגרופ, הקונגלומרט הויטנאמי שמאחורי יצרנית הרכב שהוקמה ב-2017, השקיע בה לקראת המיזוג 2.5 מיליארד דולר.
חדשות קשורות
