הרכבים החשמליים הולכים וממלאים את הכבישים, ועם העלייה בפופולריות שלהם עולה גם נטל המס עליהם. ועדת הכספים של הכנסת אישרה לפני כחודש להעלות את אגרת הרישוי על רכבים חשמליים ב־1 בינואר 2025, ולהשוותה לאגרה המוטלת על רכבי בנזין.
כיום בעלי מכוניות חשמליות משלמים אגרה שנתית מופחתת בגובה של 426 שקל בלבד. אגרות הרישוי לרכב בנזין נקבעות לפי מחיר הרכב. רכבים חשמליים שמחירם הרשמי נמוך מ־150 אלף שקל קשה למצוא, והמשמעות היא שגובה אגרת הרישוי של רוב הרכבים החשמליים יהיה מהשנה הבאה מעל 2,000 שקל. התייקרות אגרת הרישוי לרכב חשמלי אינה תקפה רק למכוניות חשמליות שיעלו על הכביש מינואר 2025, אלא גם לכל מי שברשותו מכונית חשמלית בת שנתיים, שלוש או ארבע.
אבל הכבדת נטל המסים לא צפויה לעצור באגרת הרישוי. מלבד אגרות הרישוי, מסים נוספים הם מס קנייה ומס נסועה. מס הקנייה שמוטל כיום על רכב חשמלי נכנס לתוקף ב־2019, ועל פי המתווה הוא עלה ל־35% בינואר השנה. כמו כן קיים גם מס נסועה על רכב חשמלי, כלומר סכום שבעלי רכב חשמלי נדרשים לשלם על כל קילומטר של נסיעה, אך מס זה טרם נכנס לתוקף.
תקציב 2024, שפורסם בתחילת השנה, כולל עקרונית גם מס נסועה וגם מתווה להעלאה מדורגת של מס הקנייה על רכב חשמלי: ל־45% בינואר 2025 ול־52% בינואר 2026. אלא שבינתיים עדכון שני המסים הללו לא נכנס לחוק ההסדרים, ובינתיים מס נסועה הוצא להליך חקיקה נפרד, שלא ברור בשלב זה מה יעלה בגורלו. עם זאת, סביר להניח שלא אמרנו שלום להתייקרות נוספת של מס הקנייה על רכב חשמלי וגם לא למס הנסועה: מדינת ישראל אינה יכולה לוותר על ההכנסות מרכב חשמלי, וההחלטה לגבות אגרת רישוי זהה לרכב חשמלי ולרכב בעל מנוע בנזין מוכיחה זאת היטב.
מה שיקבע בפועל בכמה יגדל נטל המסים הוא שיעור החדירה שלו לשוק הישראלי. שיעור החדירה ניתן למדידה בשני פרמטרים: מספר מסירות רכב חדש ומספר הרכבים שבו מחזיק כל חתך סוציו־אקונומי. על פי איגוד יבואני הרכב, ברבעון הראשון השנה נמסרו 89,041 מכוניות חדשות, מהן 22,398 הן חשמליות, כלומר 25% הן חשמליות, נתון הנחשב גבוה למדי.
ומה בנוגע לשאלה איזה פלח אוכלוסייה מחזיק ברכב חשמלי? האם מדובר ב"צעצוע" לעשירים או בכלי רכב שנועד לחסל את הוצאות הדלק? בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בנושא אגרות הרישוי לרכב חשמלי צוין כי במכוניות החשמליות מחזיקים העשירונים המבוססים, השמיני עד העשירי, ואין מניעה להכביד את המס עליהם. אבל מנתוני ביטוח לאומי מצטיירת תמונה קצת אחרת.
הצלבה של נתוני ביטוח לאומי ומשרד התחבורה מחודש מרץ מעלה כי תל אביב אומנם מובילה את הטבלה עם מספר החשמליות הגדול ביותר, אבל העיר שיש בה הכי הרבה מכוניות חשמליות לנפש היא עכו. למעשה, הערים בעלות מספר המכוניות החשמליות הגבוה פר נפש הן ערים בפריפריה שתושביהן צריכים לנסוע עשרות קילומטרים למקום עבודתם ורוצים לחסוך בדלק. כלומר המכוניות החשמליות כבר אינן נחלתם של עשירים בלבד.
מגמה של ירידת מחירים במכוניות החשמליות תורמת אף היא להגברת הפופולריות שלהן בקרב אוכלוסיות רחבות יותר. אחד הדוברים הבולטים בדיון בוועדת הכספים שהתקיים לפני שבועיים היה מנכ"ל טסלה ישראל איתי ראבד. לדבריו, "לא ירחק היום שבו טסלה בסיסית תעלה 300 אלף שקל". אלא ששבוע אחרי נאומו של ראבד טסלה למעשה הורידה את מחירי המכוניות שלה במידה ניכרת והדבר קרה בשבוע שעבר כחלק ממהלך גלובלי של היצרנית. ההבדל היחיד בין טסלה ובין יתר יצרני הרכב הוא שטסלה הוזילה את המכוניות שלה באופן רשמי.
יתר יבואני הרכב מוזילים את המכוניות החשמליות שלהם באופן לא רשמי, כלומר מבצעים והנחות. למעשה, כיום לא ניתן למצוא בישראל מכונית חשמלית שנמכרת במחיר המחירון המלא. חלקן נמכרות בהנחות מאוד משמעותיות מכמה סיבות: בקרב הצרכנים קיימת עייפות בגלל התיישנות מהירה של דגמים חשמליים קיימים. חלק מהצרכנים מבינים אחרי שנתיים של חדירה מסיבית של רכב חשמלי שרכבים כאלה לא מתאימים לכולם, והיכולת של השוק לשמור על היקף חדירה כה גדול של רכב חשמלי נשחקת.
הדיון שהתקיים בוועדת הכספים היה חשוב כי הוא מהווה סימן לבאות. אם כן, היקף חדירת רכב חשמלי לישראל גבוה. הרכישות, כפי שניתן לראות מהנתונים, אינן נחלתו של המעמד הגבוה בלבד, ובנוסף מחירי הרכב החשמלי נמצאים דווקא במגמת ירידה מפני שכוחות השוק עושים את שלהם.
אם נחזור לוועדת הכספים, בתנאים אלה לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק נשמע על מהלכים חדשים להכבדת המיסוי על בעלי רכב חשמלי, שכן ככל שהפופולריות שלו גדלה, גדלה המוטיבציה של המדינה ליהנות מהכספים שהוא יכול להניב לה. רק יש לקחת בחשבון שהכבדת נטל המסים תפגע ברבים מהשכבות החלשות.
