בשבוע שעבר התרחש אירוע שהבהיל את תעשיית הרכב: באירוע שחגגה חברת הרכב החשמלי BYD בסין עלה מנכ"ל החברה על הבמה וקרא למתחריו הסינים "להתאחד ולהשמיד את האגדות הישנות". הכוונה היתה ליצרני הרכב המערביים, והמתחרים הסינים של BYD, לפחות בחלקם, הגיבו בהתלהבות לקריאה תוך התעלמות מסוימת מן העובדה שבעצם כדי לכבוש את שוק הרכב העולמי הם יזדקקו לסוללות וטכנולוגיה שירכשו מ־BYD. ועם זאת, אי אפשר להתעלם מחשיבותה המשמעותית של BYD לשוק הרכב העולמי בכלל ולשוק הרכב הישראלי בפרט: בזמן שהמתחרים באירופה לקחו את הזמן, ב־BYD פיתחו סוללות לרכב חשמלי. עובדתית, BYD היא גם המכונית החשמלית הנמכרת ביותר בישראל, גם המכונית הסינית הנמכרת ביותר בישראל, ולא נופתע אם בעוד כמה שנים היא גם תהיה המכונית הכי נמכרת בישראל.
כעת מגיעה לישראל BYD חדשה, חשמלית כמובן, קוראים לה "דולפין" והיא החשמלית הכי זולה בהיצע של BYD, כלומר לפחות על הנייר יש ל־BYD להיט בטוח, אבל בפועל זה יותר מורכב, כי דולפין אינה רכב כביש־שטח שהישראלים כל כך אוהבים, למעשה היא מכונית משפחתית קומפקטית והישראלים אוהבים גדול. גם אין לה את שפע הכרום המצועצע של המתחרים מסין וגם של BYD עצמה ובמפגש ראשון עם דולפין ניכרת עובדה אחת: באירופה מתקדמים בפיתוח רכב אחת לכמה שנים, בסין עושים את זה בקפיצות של חודשים. ל־BYD יש גרסה סינית של דולפין, היא יותר קטנה. כאשר באירופה נוצר צורך במכונית שתעמוד בתקנים ובמבחני ריסוק (אם כי הדולפין טרם עברה מבחן כזה), BYD פשוט הגדילה היכן שצריך והיא עשתה את זה מהר. מעבר לכך, דולפין היא BYD שהסוללה החשמלית שלה מהווה חלק מן השלדה. התיקון במקרה של תאונה או פגיעה יהיה כנראה מורכב למדי וסביר להניח שבבוא היום יהיה מוגבל למוסך היבואנית בלבד, אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה ש־BYD נמצאת מבחינה טכנולוגית היכן שלא מעט מתחרים עדיין לא יודעים כיצד צריך להתנהג.
מבחינת מראה, דולפין היא BYD צנועה ראשונה וזה מעולה. אין כאן העיצובים המטופשים של אחיותיה, אין כאן התחכמות. דולפין היא אכן מכונית חשמלית משפחתית קומפקטית וזו מחמאה משמעותית: הכיתוב "בנה את חלומותיך" שמאתגר את העין בדגמי BYD אחרים מוצנע היטב, הפנסים האחוריים משתלבים יפה, הקווים הכלליים נאים. אולי דווקא בגלל שזו BYD שאינה מנסה להתבלט, היא מושכת פחות מבטים, נפלא.
הממדים הם עניין חשוב וכאן יש בעיה מסוימת: מקדימה הנהג והנוסע שלצדו נהנים ממרווח סביר, מאחור יש בספסל האחורי מרחב מחיה חריג ביחס למתחרות אחרות בקטגוריה, עד לרמה של יכולת למתוח רגליים (אך אין פתח מזגן אחורי), אבל תא המטען קטן. תא הנוסעים גם אינו רחב, כלומר מאחור אי אפשר להכניס שלושה ילדים בניחותא. עוד נקודה שממחישה כמה BYD של אוגוסט נמצאת במקום אחר אפילו מ־BYD של מרץ: תא הנוסעים אומנם אינו חף מבאגים, אבל הוא מצוין. מבחינה עיצובית, אין כאן ניסיון להצטעצע שלא לצורך כמו באחות הגדולה אטו 3, בחירת הצבעים מאופקת, איכות החומרים טובה.
כרגיל ב־BYD יש מסך ששולט ברוב הפונקציות העיקריות, משום מה הוא גם מסתובב ויש לו אנדרואיד אוטו וגם אפל קאר פליי, מה שבדרך כלל אי אפשר למצוא אצל יצרני הרכב הסינים. ההגה אינו מתכוונן מספיק ברוחק אבל תנוחת הישיבה טובה. חלק מן התכונות שבהן שולט המסך הגדול מבלבלות, למשל השליטה במזגן מבוצעת בעיקר מהמסך מכפתורים שאינם זמינים למי שנהנה מקישוריות למוזיקה. כדי לעקוף את הקישוריות יש להשתמש בכפתור בלוח המחוונים שלא ממש עוזר. מערכת הפקודות הקוליות יעילה מאוד אבל מערכת ההתרעות הקוליות מבלבלת, אלא אם מישהו מבין למה BYD מתכוונת כאשר היא מסבירה לנהג בעברית ש"מכונית מגיע עומד מצב P תנועה". בורר ההילוכים גאוני, קטן ומקסים. עוד נקודה מעצבנת: באוגוסט המזגן אינו יעיל מספיק. אבל ברוב המקרים מדובר בזוטות.
דולפין נוסעת לסיבוב ארוך: תל אביב, ערד, כבישי גב ההר, חזרה לתל אביב. אולי זה בגלל חום יולי־אוגוסט ואולי זה בגלל BYD אך טווח הנסיעה בפועל אינו מתקרב לטווח הנסיעה המוצהר אשר עומד על מעל 400 קילומטר. אי אפשר לבוא בטענות לדולפין מכיוון שבכל מקרה, 300 קילומטר של נסיעה ללא בעיות היא נותנת בשמחה וזה יותר ממה שרוב הישראלים צריכים.
טעינה מהירה היא עניין אחר: זו של דולפין אינה מהירה. הבעיה בסוללה: היא מתחממת מהר במהלך הטעינה ואז קצב הטעינה יורד דרסטית. למי שאוהב לבלות שעה בתחנת טעינה בדרום הארץ בחום של אוגוסט, זה נחמד. למי שזמנו יקר זו בעיה, אם כי כנראה שרוב הלקוחות פשוט ידעו לטעון מראש בבית. התחום היחיד שבו ניכר ש־BYD עדיין לא הצליחה לשלוט ברזי תעשיית הרכב הוא איכות הנסיעה ונוחות הנסיעה. קודם כל, גם מכוניות חשמליות רועשות, פשוט לא מהמנוע. יש רעשי צמיגים שחודרים לתא הנוסעים, יש רעשי כביש שנכנסים גם הם, במיוחד בשיוט בין־עירוני. ומעבר לכך, כדי לייצר מכונית חשמלית עם התנהגות כביש טובה, צריך לחשוב אחרת: גם אם המכונית קטנה, המשקל משמעותי בגלל הסוללה ולכן יצרנים רבים מקשיחים את המתלים באופן מוגזם. ב־BYD הלכו על כיוון אחר ודווקא ריככו את המתלים. בעיר זה מצוין, אבל רק כאשר המהירות נמוכה יחסית. כאשר המהירות עולה, דולפין מתנהגת הרבה פחות טוב. גם האופן שבו היא מורידה כוח לכביש אינו נעים, תולדה של המתלים הרכים וכנראה שגם בגלל צמיגים גרועים במיוחד שמאבדים אחיזה בקלות וגם מייצרים שפע של רעש. בחירה בארבעה צמיגים מתוצרת יצרן מוכר ואיכותי תשדרג את ההתנהגות של הדולפין באופן משמעותי.
בסופו של יום, BYD דולפין היא אידיאלית מבחינת גודל, יש לה תא נוסעים מצוין והסעיפים שאינם מושלמים הם כאלה שהקונים הפוטנציאליים כנראה כלל לא ישימו לב לקיומם, פרט לנושא הטווח והטעינה שעלולים להעיק על מי שנוסע הרבה. למעשה, דולפין היא המכונית הטובה ביותר שמשווקת כיום בישראל למי שמעוניין להיגמל מתחנות הדלק ולעשות זאת באמצעות מכונית הגיונית שדורשת מינימום של פשרות וגם מעניקה שפע של טכנולוגיה שימושית.
ועם זאת, נקודה אחת עודנה מעיקה: מחירה של דולפין בגרסת המבחן הוא 148,500 שקל למכונית משפחתית קומפקטית. במהלך השבועות האחרונים לא מעט יבואני רכב שמשווקים מכוניות שמתחרות בדולפין יצאו בגל מבצעים שהביאו את מחיר המתחרות לפחות מ־140 אלף שקל ויש לכך סיבה: זהו המחיר האמיתי שאמור להיות מוצמד למכונית משפחתית קומפקטית חשמלית סינית בישראל. הדולפין מתיימרת להציע טווח יותר מכובד מהמתחרות אבל בפועל היא לא - וטובה ככל שתהיה, קשה שלא לשים לב שהמחיר של הדולפין מגלם שתי עובדות שכנראה עומדות בבסיס התמחור: האחת, שחברות הליסינג כבר ממתינות מעבר לפינה כדי לקבל את ליטרת הבשר שלהן ולרכוש את הדולפין בהנחה ומן הסתם גם למכור אותה לציבור כ"יד ראשונה אפס קילומטר", והשנייה - שהצרכנים יתנפלו על כל רכב חשמלי חדש שנושא את הסמל הנכון מקדימה. אלמלא המחיר, היה אפשר בקלות לסלוח על החסרונות ולומר שהדולפין היא ה־BYD הטובה ביותר שהגיעה עד כה לישראל.
BYD דולפין "דיזיין"
מנוע: חשמלי, הספק מרבי 204 כ"ס, מומנט מרבי 31.6 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 160 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש: 7 שניות
צריכת אנרגיה: קיבולת סוללה: 60.4 קוט"ש. טווח נסיעה רשמי: 426 קילומטרים. טווח נסיעה בפועל: 330 ק"מ
בטיחות: שבע כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 148,500 שקל
חדשות קשורות